גברים, לא כדאי לכם להתחתן עם מורה!
לפי תלוש המשכורת, מורה בישראל לא בודקת מבחנים ועבודות, ולכן גם לא מעניקה ציונים לתלמידיה; היא לא צריכה לצאת לטיולים שנתיים, סיורים וכיו"ב; היא איננה מחויבת לקיים אסיפות הורים וישיבות מורים; כל שיחה של מורה עם תלמידים, מורים והורים מעבר לזמן השיעור היא על חשבון זמנה הפנוי בלבד, ובכפוף לרוח ההתנדבות שלה"
טירוף! פשוט טירוף! אין מילה אחרת שתתאר טוב יותר את ימיי ולילותיי. לא חשבתי, שלחנך כיתה ולהיות מורה במשרה מלאה יהיה דבר כל כך אינטנסיבי. אמנם, שיערתי שזה לא יהיה קל, אבל רק כשהתחלתי להתנסות בזה בעצמי הבנתי עד כמה זה עמוס. לא רק מפני שאני מחנך חדש. מסתבר שזהו פחות או יותר המצב גם אצל הרבה מחנכות ותיקות.
היום אני מבין כמה עזות מצח, כמה חוצפה, יש בטענה לפיה מורה במשרה מלאה עובד "רק 24 שעות בשבוע לעומת 40 שעות שעובד כל אדם אחר במשק". כמה ההגדרה הזו, שמשרד החינוך מתעקש עליה ומשרד האוצר מאמץ אותה בחום, אולי כדי להחליש ולהשפיל עוד יותר את המורים, היא פשוט שקרית. כי האמת היא ש-24 שעות אלו מציינות רק את מספר השעות בשבוע בהם מורה מרצה מול כיתה. ברור שעבודתו של מורה נמשכת עוד הרבה אחרי שעות הלימודים.
אבל הגדרה זו, מסתבר, נוחה לכולם. שאלו את שר התמ"ת. הוא יספר לכם, שבזכותה, אפשר לקבוע, שמורות אמהות הן לא נשים עובדות, ולחסוך כך כסף רב.
משרד התמ"ת מסייע במימון עלות ההחזקה של ילדי הורים עובדים במעונות יום, צהרונים ומשפחתונים, שהוכרו על ידו. הסבסוד ניתן רק למשפחות בהן האם עובדת ועל פי מספר שעות העבודה שלה: ככל שהאם עובדת יותר, ורמת ההכנסה המשפחתית נמוכה יותר, כך הסיוע הופך למשמעותי יותר. אך פה קבור הכלב: בתלוש המשכורת של מורה בתיכון, המועסקת במשרה מלאה, מצוין שהיא עובדת 24 שעות בלבד. לפיכך, לפי הגדרות משרד התמ"ת, היא לא זכאית לסבסוד שכן מדובר במשרה חלקית. כלומר, לפי תלוש המשכורת, מורה בישראל לא בודקת מבחנים ועבודות, ולכן גם לא מעניקה ציונים לתלמידיה; היא לא צריכה לצאת לטיולים שנתיים, סיורים וכיו"ב; היא איננה מחויבת לקיים אסיפות הורים וישיבות מורים; כל שיחה של מורה עם תלמידים, מורים והורים מעבר לזמן השיעור היא על חשבון זמנה הפנוי בלבד, ובכפוף לרוח ההתנדבות שלה.
אם זה מה שחושבת מדינת ישראל על מוריה, אז מי צריך בכלל את בית הספר? אפשר במקום זה לצפות בטלוויזיה החינוכית, Candy can do it אמנם יצאה לפנסיה לפני כמה שנים אבל בטוח תסכים לחזור לעוד כמה עונות. היא אחלה מורה, והיא הפנטזיה של כל תלמיד ותלמידה: צבעונית וחטובה, צעירה ומצחיקה, תמיד נחמדה ובעיקר הרבה יותר זולה ונוחה: היא בטוח לא תדרוש סבסוד עבור ילדיה הקטנים, סבסוד שהוא משמעותי לאמהות מורות.
עד כמה סיוע זה משמעותי תעיד הדוגמה הבאה: משפחה בה האם מורה במשרה מלאה, ושניים משלושת ילדיה בין הגילאים שנה וחצי-ארבע, עם הכנסה ממוצעת לחודש של 14,000 שקל (רמז: רוב הכסף לא מגיע מהצד של המורה..) תפסיד סבסוד של 1,226 שקל בחודש רק מפני שהאם עוסקת בהוראה! וכאן מדובר במורה,
שהסתדרה, ומצאה לה בן זוג שמרוויח משכורת נאה. אם היא בחרה להתחתן עם מורה, עובד סוציאלי או רופא בתחילת דרכו היא תפסיד סבסוד של כ-2,000 שקל בחודש, ותיאלץ להשקיע במימון המעון כחצי ממשכורתה.
הישועה למורות לא תבוא בקרוב ככל הנראה. בוודאי לא מתוך מסדרונות הכנסת. קבוצת מורות, שהחליטה להיאבק בחוסר שוויון זה, השתתפה בדיון שערכו בכנסת לפני מספר שבועות ועדת החינוך והועדה לקידום מעמד האשה. הגיעו נציגי הסתדרות המורים, נציגי משרדי האוצר, החינוך, והתמ"ת. נציגי ארגון המורים לא טרחו להגיע. זכויות המורות לא ממש מעניינות אותם. הישיבה הייתה כמיטב המסורת: חילופי האשמות, עיסוק בפרטים טכניים וקטנוניים והכי חשוב: החלטה שלא להחליט. הנה תמציתה: משרד התמ"ת דרש ממשרד החינוך לשנות את הגדרת השעות בתלוש המשכורת ל-40 שעות.
משרד החינוך אמר שאי אפשר לשנות את מספר השעות בתלוש המשכורת בשום פנים ואופן מחשש שאם יעשה זאת, ידרשו מהמורים להרצות 40 שעות בשבוע במקום 24 שעות, ודרש ממשרד התמ"ת להכיר בכך שמספר שעות העבודה, שעובד מורה במשרה מלאה, זהה למספר שעות העבודה של כל עובד אחר במשק. משרד האוצר, שהיה אחרון ולא ממש חביב, הודיע שאין לו כסף, והתנגד לסבסוד.
מבולבלים? גם אנחנו.
אבל למשרדי הממשלה אין באמת ממה לחשוש. אף אחד לא יצא למאבק אמיתי בנושא זה. המורות ימשיכו להשקיע אחוז ניכר משכר הרעב שהן מרוויחות במעונות יום לילדיהן. הן ימשיכו ללכת שפופות, ולמחות את הרוק מפניהן תוך שכנוע עצמי עמוק שמדובר בגשם שסוף סוף הגיע.
- הכותב הוא מורה למחשבת ישראל ופיזיקה בבי"ס "זיו ומרקס" בירושלים.
- לכל הטורים "מיומנו של מורה מתחיל" לחצו כאן.