רכז המערכת: ה-MVP הבא - דרון וויליאמס?
האיש שהגיע ליוטה ג'אז בתור חלופה עתידית לג'ון סטוקטון, מצליח להצעיד לבדו קבוצה אפורה לעבר עונה מפתיעה. על השאלה שבכותרת עדיין אין תשובה, אבל דבר אחד כבר בטוח: D-WILL הוא הרכז הטוב ביותר בליגה
ג'אזמן. סימבוליקה היא עניין מרכזי בחיים שלנו, במיוחד בעולם הספורט. תענוג להישען עליה ולהוציא ממנה אינספור תיאוריות שיוכלו לאמת את סיפורנו.
אז הנה לכם סימבוליות מהסרטים: ב-2005 צריכה היתה יוטה ג'אז של אחרי עידן הפיק אנד רול בין סטוקטון ומאלון, למצוא את שחקן חדש שיוביל את המועדון. עם הבחירה מספר 3 בדראפט, גורל הפרנצ'ייז כולו היה תלוי בהחלטה אחת.
ווינר? ביוטה?! דרון וויליאמס מנצח עוד משחק (AP)
המטרה? למצוא מישהו שימלא את מקומו של סטוקטון שפרש רק שנתיים לפני כן, אם זה בכלל אפשרי. האופציות: מצד אחד כריס פול, שחקן דומיננטי במכללת ווייק פורסט החביבה. מנגד דרון וויליאמס, הגארד המוביל של אילינוי. אותה אילנוי שנחשבה לקבוצה הטובה ביותר ב-NCAA, אבל הפסידה במפתיע בגמר לצפון קרוליינה 75:70.
כן, הבנתם את הפואנטה. יוטה, מי שהפכה מאז שנות ה-90 את המילה ג'אז לנרדפת ל'כמעט', או שמה נאמר ל'לוזריות', בחרה בשחקן ענק שהפסיד בגמר. צעד ראשון מצוין כדי להיכנס לנעליו של סטוקטון, לא?
הרכז הטוב ביותר? השחקן הטוב ביותר! כמעט...
עונת 2010/11 היא העונה של הרכזים. ראסל ווסטברוק, כריס פול, ראג'ון רונדו, טוני פארקר, סטיב נאש, ג'ייסון קיד. שילוב מקסים של ותיקים וצעירים ששולטים ב-NBA. אך מעל כל אלה נמצא D-WILL - לדעתי הרכז הטוב ביותר בליגה.
הרכז הטוב בליגה, אפילו יותר מקרלוס ארויו! (MCT)
22.3 נק' למשחק (מקום 13 בליגה ושני בין הרכזים), 9.7 אסיסטים (מקום שלישי בליגה), 12 דאבל-דאבל (מקום תשיעי) ואולי הנתון הסטטיסטי החשוב מכולם: מקום שישי בליגה במדד היעילות עם 24.8 - ראשון מבין הרכזים.
אבל תהיה זו טעות לנסות ולתאר את התרומה של וויליאמס בנתונים סטטיסטיים יבשים. בזמן שרונדו נהנה בסלטיקס מפול פירס וריי אלן, ווסטברוק נמצא ליד מלך הסלים של הליגה (קווין דוראנט) ולכריס פול יש צוות מסייע מבטיח עם דייויד ווסט ואמקה אוקאפור, מצליח וויליאמס להוביל את יוטה למאזן החמישי בטיבו בליגה עם סוללה של שחקנים אפורים. כאלו שהיו גורמים לשיער של מוני מושונוב להיראות כמו זה של מיכאל מושונוב.
הג'אז איבדו במהלך הקיץ שניים מהשחקנים המשמעותיים ביותר שלהם בשנים האחרונות: קייל קורבר, מצלפי השלשות הטובים בליגה, וקרלוס בוזר. אחד מחמשת הפאור פוורדים הטובים ב-NBA ומי שאמור היה להיות המחליף של קארל מאלון ברח למאמן ג'רי סלואן מבין הידיים לבולס (שוב יוטה מפסידה לשיקגו?!).
אל שני אלו יש להוסיף את מהמט אוקור שפצוע מתחילת השנה, אולסטאר יחיד בדמות אנדריי קירלינקו (אחד מהאוברייטד המטורפים של העשור) ואל ג'פרסון שהגיע על תקן מחליף לבוזר, אבל מעולם לא שיחק בקבוצה בעלת מאזן חיובי. את הסגל משלים אוסף שמות שאפשר למצוא בבוידעם של הליגה כמו ראג'ה בל, פרנסיסקו אלסון, סי ג'יי מיילס ורוקי פרווה בדמות גורדון הייוורד.
על כל אלה מנצח וויליאמס בדרך לעונה מפתיעה שאולי עוד תהפוך אותו ל-MVP של הליגה, אלא אם אמארה סטודמאייר ימשיך להתנהג בצורה לא אנושית במדיסון סקוור גארדן. אם זה יקרה הגארד עשוי לזכות את ג'רי סלואן סוף סוף בתואר שכל כך מגיע לו - מאמן השנה.
מחליף לג'ון סטוקטון? כן. אבל גם לא
"הוא בדיוק מה שחסר היום לליגה", אמר בזמנו ברוס בואן מהסן אנטוניו ספרס לאחר ששיחק לראשונה מול וויליאמס, "הוא מתאים בדיוק להגדרה של ג'ון סטוקטון הצעיר".
אז האם בחלוף חמש שנים וויליאמס הוא מחליף ראוי לסטוקטון? לא. קודם כל, כי באמת לא יכול להיות תחליף למוח האינטליגנטי ביותר שדרך על מגרשי הכדורסל, אבל גם כי לא מדובר באותו שחקן ובוודאי שלא באותה אישיות.
לוויליאמס יש את החוצפה שלא היתה למספר 12 האגדי. גם על המגרש כשהוא מבחין בחוסר היכולת של חבריו ומחליט לקחת את המשחק על כתפיו (סטוקטון רשם ממוצע של 10.5 נק' למשחק בקריירה), אבל גם מחוץ למגרש.
"אני הרכז הטוב ביותר בליגה", הכריז וויליאמס לפני פחות משנה, בהתבטאות יוצאת דופן שבהחלט היתה מביישת את סטוקטון. "אני שונא את הלייקרס", הוסיף הרכז הנוכחי של יוטה כשהוא מתריס כנגד הקבוצה שהדיחה את הג'אז שלוש שנים ברציפות. תוסיפו לזה גערות לעיני כל על הרוקי הצעיר היוורד בתחילת העונה, וקיבלתם את ההפך הגמור מסטוקטון.
רכז אמוציונאלי, חצוף, מלא בלא מעט גאווה. כזה שגם לא מפחד לשלוח מדי פעם רמזים למנהליו כי אם הקבוצה לא תתחזק במהרה, הוא יעזוב את סולק לייק סיטי עם סיום חוזהו בקיץ 2012.
סטוקטון היה שחקן מדהים בעל אישיות נדירה, אבל היה חסר לו הגרוש ללירה. במונחים של אליפות NBA היסטורית עבור הג'אז, גרוש יכול להתבטא לפעמים בחוצפה, במין יהירות נכונה שלא תפחד להצהיר - "אנחנו הטובים ביותר". וויליאמס הוא כבר כזה.