שמפניה לכל כיס

בכל שנה, לקראת סופה, אני נקרא אל הדגל, להמליץ על יינות מבעבעים, שמפניות ויתר מרעין. השנה נחלק את הדברים קצת לפי 'סוג הארוע', ובתוכו לפי מחירים.

לישראל מגיעים לאחרונה יותר ויותר מוצרים ומותגים שונים, ולמרות שמוכרים כאן מליוני בקבוקים של קווה (ממש, אני לא מגזים!), אנחנו עדיין בחיתולינו בכל מה שקשור בשמפניות. עידן בבלי, מי.ד. עסקים, שהם יבואני מואט ושנדו ודום פריניון, אומר שסך כל יבוא השמפניה לישראל מתבטא ב-55,000 בקבוקים, בערך. אם להמשיך ולצטט את בבלי, הרי שהבשורה השנה היא, שתוכלו למצוא כאן לא רק יותר שמפניות, אלא שמחיריהן יהיו נמוכים יותר. בשיתוף עם היצרן בצרפת, הורידו השנה י.ד. עסקים את מחירי מואט ושנדו אל מתחת סף ה-300 ש"ח, מחיר שהיה שמור עד היום למותגים הרבה פחות מפורסמים. במקביל, י.ד. ומואט עושים עוד מהלכים להעלאת המודעות לשמפניה, כמו הבאת יותר יינות vintage וכמו תחרות שמפניה למלצרי יין, שנערכה ממש לפני ימים ספורים.

התחרות היתה ראשונה מסוגה בארץ, הרעיון היה להעלות את המודעות לשמפניה בקרב מי שמוכרים אותה במסעדות: שיוכיחו שהם יודעים מה ההבדל בינה לבין מבעבעים אחרים, גם בתיאוריה וגם למעשה. כך, מקווים בי.ד., אפשר יהיה להעביר את מסר השמפניה - יין יחודי, איכותי ותמיד אופנתי - גם ללקוחות. 'אוצרי היין' היו צריכים להבדיל - בטעימה עיוורת - בין סוגים שונים של יינות מבעבעים, להתאים בין אוכל ושמפניה ועוד; כל זה לא היה קל. הזוכה, אגב, היה אבירם כ"ץ מ'רוקח 73', מסעדה שעושה לא מעט כבוד ליין אצלה (מקום שני - נועם ריזי מ'אדום', ירושלים, ושלישי - עומרי רם, מ'טוטו').

בכל מקרה, עכשיו, עם ירידת המחירים של המואט, מצפים שגם יצרנים אחרים - ויבואנים אחרים - יתאימו את המחירים, והשוק יהיה הרבה יותר נח.

אז מה שותים מתי? הלא יש יותר מאשר שמפניה או קווה, לא ככה? בואו נראה מה מתאים למה, ומה אפשר למצוא כאן:

באירועים כאלה, גם אם הם מתקיימים בחצר ביתו של שגריר עשיר, לא חייבים לפתוח בקבוקי שמפניה. זאת יכולה בהחלט להיות קווה, אבל אלה יכולים להיות גם יינות פרוסקו, למברוסקו ואפילו יבוא מארצות מזרח אירופה, לשעבר. הייתי ממליץ לחלק את המצאי בין יינות יבשים וחצי יבשים. אם אתם לא מכירים את הקהל שלכם, לכו על 50:50, לפחות. ככל שהקהל צעיר יותר, תנו יותר יינות מתקתקים.

המלצות? ב-4 במאה עד 35 ש"ח אין לי ממש המלצות ספציפיות. שם המחיר משחק תפקיד. בין היינות האיטלקיים, שימו לב שמה שכתוב עליו amabile הוא מתקתק עד מתוק, וכך גם demi sec. בסיווג הזה יש בהחלט גם יינות כשרים, וחלק גדול מהם בכלל לא רע. איפה לקנות? רק בחנויות היין או ב'טיב טעם'. אלה יציעו עכשיו את המחירים הטובים ביותר, לצד המגוון הגדול ביותר - כשר ולא כשר.

מה כן? הגישו אותם עם אוכל, ליד. את המתוקים עם דברים קצת פיקנטיים, ואת היינות היבשים - עם סנדויצ'ים קטנים, ירקות טריים או דברים דומים, שהטעמים שלהם קצת מלוחים.

מכסף קטן ועד גדול - שמפניה לכולם (צילום: ablestock) 

תלוי כמובן מה התקציב, אבל פה כבר אפשר ללכת על דברים קצת יותר טובים, וקצת יותר מתוחכמים. קחו בחשבון שבקבוק שמפניה מספיק ל- 7 אנשים, בערך.

אם מדובר רק על בקבוק אחד, והתקציב הוא בסביבות 300 ש"ח, אזי מואט שנדו ברוט אימפריאל יהיה בהחלט יין מכובד, נוצץ ומייצג. איילה ברוט מאז'ור ב-230-250 ש"ח: קצת פחות מפורסם, אבל עדיין שמפניה מהנה. ב-250 ש"ח בערך תוכלו אפילו למצוא שמפניית בוטיק משובחת: דלאמוט NV - יין מבית אחות ל'סאלון' האגדי, שעשוי כולו ענבים מכפרי גראנד קרו (להשיג ב- bdch.co.il). לנסון תווית שנהב - 240 ש"ח - הוא מהיינות המהנים בתחום החצי יבשים. פומרי כשרה תעלה קצת יותר מ-300 ש"ח, אבל נהנית מיתרון הכשרות, למי שהעניין חשוב.

אם התקציב שלכם לא מגיע ל-250 ש"ח לבקבוק, למה שלא תלכו על קווה טובה - וילארנאו ברוט נאטור NV, למשל, שנמכרת בכ-80 ש"ח, או קווה קודורניו רזרבה, בכ-75 ש"ח. בפחות מכך, לכו על סדרת היינות המבעבעים של מרטיני: האסטי הוא המומלץ שבהם, אבל גם האחרים מהנים. מחיר? בערך 50 ש"ח.

בסיווג הזה יש גם לישראל מה לומר: ב-50 ש"ח קנו את ה-562 הלבן של תבור. תשבי הוציאו גם השנה יין מבעבע (ברוט) מענבי קולומבאר: בקבוק מהנה וארומתי מאוד יעלה לכם כ-80 ש"ח. הגמלא ברוט, של יקבי רמת הגולן, נמכר בקצת פחות מזה, אבל אם תוסיפו 50 ש"ח בערך, תוכלו לקבל את הבלאן דה בלאן 2005, שווה את ההשקעה. יחד עם ה-Pelter T Selection Blanc de Blanc , ב-150 ש"ח, שגם הוא מהגולן, שני אלה יהיו הכי קרובים לשמפניה, שיש לנו.

כאן, השמיים הם הגבול. 350 ש"ח יקנו לכם ערב מהנה עם רודרר ברוט NV. שמפניה מבית מכובד בהחלט, טעימה ומהנה. ב-400 ש"ח - ספישל קווה ברוט של בולינג'ר, מהבתים היותר יוקרתיים של שמפן, או הברוט ריזרב של בילקאר סלמון, שהיא קצת 'תפוחית' באף, וגם היא מאוד נעימה. ב-530 ש"ח תמצאו את אחת השמפניות האהובות עלי - רוינאר בלאן דה בלאן.

במחירים האלה, הסנסציה, בעיני, היא ה-גראנד וינטאג' 1999 של מואט ושנדו. זה פשוט יין גדול, משנה משובחת ביותר. יין מהסוג שעושה לשמפניה את השם הטוב שלה. י.ד. מוכרים את 300 או קצת פחות הבקבוקים שנשארו להם ב-450 ₪ בלבד, לבקבוק. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, לכו על זה.

ותודה לאל שמעל 1000 ש"ח יש גם מה לקנות כאן: Roederer Cristal 2002, ב-2000 ש"ח, למשל, או משהו ממגוון היינות המשובחים של Krug. התחילו עם הבסיסית ביותר שלהם, Krug Grande Cuvee NV, ואם ימצא חן בעיניכם, נדבר.

לסיום, עוד מילה אחת בענייני כסף: המס על היינות המבעבעים עולה קצת, לכבוד תחילת השנה. במקום 12% או 1.06% מינימום לליטר, כמו שהיה עד עכשיו, תשלמו 12% או 3.75 ש"ח לליטר. מה שיוצא הוא שהמס המינימלי על בקבוק זול יהיה משהו כמו שלושה שקלים, במקום 70 אגורות. מה זה אומר? זה אומר שבקבוק יין זול יעלה כ-26 ש"ח, במקום 20 ש"ח. בקבוק ב-2000 ש"ח ימשיך ויעלה 2000 ש"ח, לא לדאוג.

• שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק"