נופר נפטרה לפני שהספיקה לצפות בהקרנת סרטה

כשהחלה נופר שחף לעבוד על סרטה הקצר "זוגיות" החיים האירו לה פנים. היא התגברה על מחלת הסרטן שתקפה אותה מספר שנים קודם לכן, היא החלה ללמוד עריכה, מקצוע בו קיוותה להשתלב, והרגישה טוב מתמיד. אף אחד לא חשב שאת הסרט עליו עבדה ייצטרכו חבריה לראות בלעדיה וכי את ערב ההקרנה יערכו לזכרה.

"לרגע לא חשבנו שזו תהיה דרכם של הדברים", אומרת בכאב תמר ירון, מבית הספר לעריכה "ג'אמפ קאט", בו למדה נופר. "רצינו לחגוג איתה את סיום לימודיה במסלול 'עורך אמן', רצינו להתרגש איתה לפני הקרנת סרטי הבוגרים בסינמטק, רצינו לשמוע על הסרטים שערכה, לראות את שמה ברולר של סרטים שתערוך, ללוות לפרימיירות. במקום זה אנחנו נערוך את אירוע ההקרנה של סרטי הבוגרים לזכרה".

"היא נדלקה על תחום עריכת הסרטים"

שחף נפטרה בחודש אוקטובר האחרון, חודש לפני יום הולדתה ה-40, לאחר שסרטן המעי הגס התגלה אצלה בשנית, הפעם בצורה אלימה הרבה יותר. באופן מצמרר סרטה הראשון, שהוא גם האחרון, עסק ב"זוגיות" שלה עם המחלה. בסרט, שלאחר מותה כל מילה בו מקבלת משמעות שונה, היא מצולמת בבית חולים, כשהיא מחוברת לאינפוזיה, ומתקשרת לתוכנית רדיו העוסקת בזוגיות. השדרן מבקש ממנה פרטים על הזוגיות שלה, והיא מספרת לו על הזוגיות האיומה שיש לה עם המחלה.

"במהלך ימי הצילום נופר נחשבה לסיפור הצלחה של התגברות על סרטן המעי הגס", מספרת ירון. "היא עברה תהליך מאוד ממושך של טיפול, שכלל הקרנות, כימותרפיה וניתוחים. לימודי העריכה בג'אמפ קאט היוו נקודת שיא בתהליך השיקום שלה. העריכה היוותה עבורה זירה נפלאה לביטוי של היצירתיות הגבוהה שלה, לחיבור בין כישרון הכתיבה והכישרון המוסיקלי שלה, לאחר שהתפרנסה כזמרת לאורך השנים בהן חייתה בדרום אפריקה. ההתלהבות שלה מהתחום של העריכה הייתה גורפת והיא השקיעה בכך את כל זמנה ומרצה. בבית הספר היא מצאה בית נוסף וחבריה ללימודים היו הרחבה של משפחתה".

-הכרת את נופר עוד לפני שהיא הגיעה ללמוד אצלכם בג'אמפ קאט?

"הכרתי את נופר דרך חברה משותפת, השחקנית והכותבת שרית סרי. היא רצתה להתייעץ מה ללמוד עם סל השיקום שקיבלה לאחר שהבריאה מהסרטן. היא התלבטה בין גרפיקה, כתיבה ותסריטאות. כתיבה הייתה אהבה גדולה שלה והיא אפילו ניהלה בעבר בלוג ידוע. היא חיפשה מקצוע שיש בו יצירה, ותוך כדי שיחה שרית העלתה בפניה את הרעיון ללמוד עריכה של סרטים. הסברתי לה על עריכה ועל ג'אמפ קאט והיא נדלקה".

בלימודים, מספרת ירון, התלבטה שחף די מהר. "היא אמנם הייתה קצת מבוגרת מהאחרים, בת 39 בכיתה בה הגיל הממוצע הוא 28, אבל היא השתלבה בקלות רבה. היה נראה שהיא נדלקה על המקצוע, וגם התוצאות של תרגילי העריכה שלה הראו כשרון רב".

"אין לי סרטן! אני בת 39 ואני רוצה לחיות"

את הסרט הקצר "זוגיות", שאורכו כשבע דקות, הכינה נופר כפרוייקט הגמר של הקורס. בסרט היא תפקדה כבמאית וכשחקנית בתפקיד עצמה. ירון מספרת כי אמנם במהלך הצילומים נופר עוד לא ידעה כי המחלה חזרה לגופה, אך ככל הנראה החשש האיום החל לפלוש להכרתה. "זו הסיבה היחידה שיכולה להיות לכך שבמהלך הצילומים היא פרצה בבכי וכמעט הפסיקה את הכל", היא מסבירה.

את הסרט נופר סיימה לערוך, ואף זכתה לקבל עליו ציון לשבח, אבל באופן פתאומי, באחד מימי הקורס היא החלה לחוש כאבים עזים. "זה קרה במהלך שיעור באפקטים מיוחדים ואחרי השיעור היא החליטה לעבור דרך חדר המיון של איכילוב", נזכרת ירון. "כשהיא הגיעה לשם היא התמוטטה, אושפזה והחלה לעבור מסכת בדיקות, כשמצבה כל הזמן מחמיר".

בבדיקות התברר כי שחף חלתה שוב בסרטן המעי הגס, רק שהפעם הוא חזר בגרסה אחרת, אלימה עוד יותר. "אחרי שהיא גילתה שהמחלה חזרה היא פיזרה בכל הבית פתקים שבהם היא כתבה 'אין לי סרטן! אני בת 39 ואני רוצה לחיות', אבל בתוך שלושה חודשים מאותו היום היא נפטרה".

-ליווית אותה באותם ימים אחרונים?

"כן, יחד עם שרית סרי ועם מיכל, אחת מהמורות שלנו, ליוויתי את נופר ואת בני משפחתה בשלושת החודשים הכואבים האחרונים של חייה. אמה ניקול ואחיה אורי וחיים, שהגיע מחו"ל כשהיא אושפזה, לא עזבו את מיטתה מהרגע הראשון. מה שזכור לי יותר מכל מאותם ימים

הוא החיוך שהיה נפרש על פניה כשהייתי מדברת איתה על הסרטים שערכה או מזכירה לה חוויות מהלימודים. החיוך הזה הפציע מתוך הייסורים הקשים שעברה והוא היה בשבילי סימן לכוחה של הרוח הגדולה שהייתה בה. עד הרגע האחרון המשכנו לחלום ביחד על ההקרנה של הסרט במסגרת הקרנת הבוגרים בסינמטק. זו הייתה עבורי זכות להכיר את נופר וזכות גדולה עוד יותר להיות במקום שנתן לה את שנת חייה האחרונה, שהייתה שנה מאושרת של יצירה, שמחה ואהבה. 

"בערב האחרון לחייה התקבצנו חברים וחברות סביב המיטה שלה. מורן ברוזה, חברה שאיתה היא תכננה להעלות ערב שירה משותף, שרה לה ג'ניס ג'ופלין. אמה ניקול שרה לה אדית פיאף, ולא הפסיקה לבכות. חברה נוספת הוציאה את הטלפון שלה והעלתה שירים ואנחנו שרנו לה, כדי להנעים את שארית חייה ולהיפרד ממנה באהבה. למחרת היא נפטרה וניקול סיפרה לנו שהיא הלכה עם חיוך".

מחר (יום ו') יוקרן בסינמטק בתל אביב סרטה של נופר "זוגיות" במסגרת אירוע "עורכים עושים סרטים" של בית הספר לעורכים "ג'אמפ קאט", בו למדה בחודשיה האחרונים. האירוע יתקיים בין השעות 9:30-13:30 והכניסה אליו ללא תשלום.