חזרה בזמן אל קהילות טורקיה
היחסים בין ישראל לטורקיה שוברים שיאים של מתיחות. ספר חדש מספר על ימים אחרים, בהם היתה הקהילה היהודית הלב הפועם של האימפריה העותומנית, והוציאה תלמידי חכמים, אמנים, פוליטיקאים וגם משיח שקר אחד
"חלק גדול מעיצוב היהדות האורתודוכסית כפי שזו מוכרת לנו היום, קרה באימפריה העותמאנית", אומר ד"ר ירון בן נאה, עורך הספר "קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20: טורקיה" (הוצאת מכון בן צבי), המציג יהדות תוססת שתרמה לאימפריה יצירות מוסיקליות, אמנים, משיח שקר אחד וגם קצת מורדים פוליטיים.
"הקבלה, הפיוט, המוסר, השולחן ערוך - הדברים הכי חשובים נכתבים בגבולות האימפריה", אומר בן נאה. "היהדות האורתודוכסית מתחדשת בצפת. קמים תלמידי חכמים חשובים. באיזמיר נכתב הספר 'שבט מוסר' שמתורגם גם לאידיש, ונחשב לרב-מכר עד היום. יש ספרים שנכתבים באימפריה ומגיעים גם לקהל הלמדני באירופה. תורת הקבלה של האר"י יוצאת מישראל, ומשפיעה על כל התפוצות".
פרובוקטיביות יהודית
לא רק בתחום התורני בלטו היהודים. "יש באימפריה העותמאנית המון מוזיקאים יהודים", מדגיש בן נאה. "חלקם שמשו אף בחצר הסולטן כמלחינים, מבצעים ומורים. אנחנו מכירים מאות מלחינים יהודים שמילאו תפקיד כפול: מצד אחד, הם הכניסו את תרבות החצר לתוך התפילה באמצעות פיוטים שהלחינו, ומצד שני, הם יצרו לחנים שהשומעו גם מחוץ לבית הכנסת. יש שורה מפוארת של מלחינים שיצירותיהם בוצעו עבור הציבור הכללי".
בן נאה מספר כי יהודים היו דומיננטיים גם בעולם הבידור. "הם היו להטוטנים, עשו ג'אגלינג, והיו אף רקדנים. היו להקות של גברים שלבשו בגדי נשים, ורקדו לפני
בן נאה מודה כי זו צורת פרנסה שלא היתה מתקבלת בקלות בווילנה או ורשה של אותה התקופה, "אבל היחס בטורקיה היה שונה. מוסלמים לא עסקו בזה, כי זו לא נחשבה לפרנסה מכובדת. זה היה כרוך לעיתים בזנות הומוסקסואלית. יש לנו נטייה לראות את העבר באצטלת קדושה, אך לא כולם היו צדיקים. זה לא אומר שהם לא חיו חיים יהודים כשרים. הם יכלו לתת בערב 'דראג שואו', ולהניח תפילין בבוקר. לא היתה דיכוטומיה בין הדברים. זה לא גרם להם לא לאכול כשר או לא לשמור שבת".
תרומה חשובה נוספת של היהודים לאימפריה העותמאנית היה הקולנוע. אם יהודים ניהלו את האולפנים בהוליווד, הרי שאחיהם בטורקיה הקימו בתי קולנוע. "היהודים בנו את בתי הקולנוע הראשונים באסטנבול בראשית המאה העשרים", מציין בן נאה. "הם היו בקשר עם פורומים מסחריים באירופה, וכך היו הראשונים לזהות את הנישה החדשה. קודם לא היה נהוג לצאת בלילה בכלל. בתי הקפה היו מיועדים לגברים בלבד, אך יהודי טורקיה ראו את דפוסי החיים מתחילים להשתנות".
אין בדיחות על טורקים
חיי הקהילה היהודית ייצרו תסריטים לא רעים: אחת הדמויות המשיחיות הצבעוניות ביותר שקמה לעם היהודי נולדה באימפריה העותמאנית, ועשתה שם בלגן. שבתאי צבי שנולד באיזמיר, עבר לישראל וחזר לטורקיה כשהוא מכריז על עצמו משיח. הוא גרר אחריו המונים, התאסלם ולבסוף נפטר בגלות, כשהוא משאיר אחריו כת שבתאית ("דונמה") שמתקיימת עד היום.
בני הכת היו שותפים פעילים במרד הטורקים הצעירים ב-1908, ונחשבו למקורביו של מי שעמד בראש המהפכה (מוסטפא כאמל אתאטורק). "עד לעת החדשה היהודים לא היו דומיננטיים בפוליטיקה", מסביר בן נאה. "אך במהפכה היתה ליהודים ומאמינים שבתאים שהתאסלמו נוכחות מרשימה. הם לא באו כקבוצה של יהודים, אלא כיחידים, והם השתלבו בהנהגת המהפכה. אך עד מהרה השתלט הטון הגזעני, והם נדחקו החוצה".
גם כשמדובר בסטריאוטיפים עדתיים אין ייצוג לקהילה הטורקית. כמה בדיחות אתם מכירים על טורקים? "אם על הפרסים אומרים שהם קמצנים, על התימנים שהם עקשנים, ועל הפולנים שהם... פולנים, הרי שבדימוי הקולקטיבי של היהודים במדינת ישראל, אין ליוצאי טורקיהשום תיוג", כך בן נאה.
"זה אחד הדברים שהתמיהו אותי. אולי זה בגלל שהם היו כאן לפני כולם. עד אמצע המאה ה-19 הם היו הרוב בארץ, והיה להם ברור שהם השולטים. מעולם לא היתה להם מפלגה או קבוצה חברתית. לא יצאו מהם פנתרים שחורים. לא היה בפוליטיקה הישראלית אף אדם שתויג כטורקי. אולי זה בגלל שהם בין אסיה לאירופה, ולכן אין להם עדתיות מובהקת. ואולי הם עדיין לא התעוררו מהתחושה שהם אלה ששולטים בעניינים".
לפנייה לכתב/ת 
