יו אר ביוטיפול, אבל לא בסמרטוטים האלה

באופן כללי, המעצב(נ)ת לא מתרגשת יותר מדי מימי הולדת. אולי פה ושם יש מעידות קלות בהן היא נרעשת ומתלהבת, אבל לרוב מדובר ביום שאם לא יורד בו גשם (מה שאוטומטית גורם לה לחייך) אין שום סיבה לחלוק עוגה, אלא לאכול את כולה לבד - עם כפית וקערת גלידה ענקית ליד.

והנה מגיע עוד יום הולדת, 30 למי שסופר, וכלת השמחה היא כריסטינה אגילרה, שהמעצב(נ)ת מעריכה, בערך, בתור יוצרת, אבל לא סובלת כאופנתית. בעיקר משום שאגילרה חושבת שכל דבר מתאים לה, החל משמלה חסודה ועד לתחתונים וחזייה - וגם במקרה האחרון צריך לדעת מה מתאים ולהביט במראה מדי פעם. הפעם החליטה המעצב(נ)ת להוציא את הג'יני מהארון ולבחוש במלבושים של הנ"ל כדי לברר אחת ולתמיד האם זה עניין של גיל או סתם טרפת מקומית שנוצרה בשל יותר מדי מי חמצן.

הדיסק הראשון של אגילרה יצא ב-1999 ומיד הזניק את הזמרת לראש המצעדים, ואף החל בחרושת שמועות על מלחמת עולמות בינה לבין בריטני ספירס - נתון שביום אחר יכול היה לעניין את המעצב(נ)ת, אבל הבגדים פשוט מאפילים על הכל. יתכן מאוד שאגילרה, שמאחוריה עמד צבא ענק של מפיקי על, מעצבי קול, מעצבי אקססוריז ומעצבי אישיות, פשוט נשכחה במדור הסטייל ולא נועד לה שום אדם שיסייע לה בבחירותיה. לכן קרו הדברים שמובאים כעת בפניכם.

בובת הברבי היוותה מודל לחיקוי עבור אגילרה כשבחרה את המראה הבא: הבלונד הפלטיני, הזיגזג המתועב בתסרוקת ושמלה שסביר להניח נלקחה גם היא מהקולקציה של ברבי באותן שנים והוגדלה למידותיה. הנעליים הן חלק מתלבושת הנסיכה שאפשר לרכוש בחנויות דיסני השונות. מגוחך? נראה מה תגידו כשהבת שלכם תתלבש כך. 

איפה קן, ברח?

אחרי שהתברר שקן אכן ברח ועם אחת מרקדניות הרקע, החליטה אגילרה לעבור לשלב הספק-ילדה ספק-מוכרת את גופה והמעיטה בבד, אולי מתוך התחשבות בסביבה והרצון להתחבר לטבע. במקרה שלה פרחה זו לא מילה גסה, זו אפילו מחמאה למראה פיסות הבד המעטרות וממש לא בחינניות את גופה. מסכן החתול שעיצב עבורה את השמלה.

רק שתדעי - הג'יני שלך מסתתרת עמוק בתוך הבקבוק. הפחדת אותו

ב-2002 המצב לא השתפר. אגילרה עדיין רוכבת על ההצלחה הגדולה של הדיסק הראשון ומחליטה לנסות את כל מה שמציעים בחנויות הבגדים. השאלה היחידה שנשאלת על ידיה היא: "עולה עלי? יאללה, לקחנו". לעיתים גם מתרחשת טעות קלה בזיהוי הבגד, כמו למשל בתצוגה הבאה. כנראה משמעות קיומו של צעיף נשגבה מבינתה והיא החליטה שהוא יילבש כחולצה, או מעטפת כלשהי. כן, ככה זה כשכוח המשיכה לא עובד עלייך. זה קורה להרבה צעירות, אל תצפי שזה יישאר ככה (אמרה בקנאה המעצב(נ)ת).

בכל מקרה, במראה הכללי, הצעיף הולך מצוין עם האיפור המוגזם, אז אם הלכת על הלוק של הבחורה המלוכלכת שכל הבגדים שלה בכביסה ונשאר לה רק צעיף, הלך לך. מזל שהכובע מסתיר את מה שקורה לשיער אחרי שלא חופפים כמה שבועות. כן, הוא נהיה שחור.

מעניין מה תלבשי בחורף, אם את הצעיף את לובשת בקיץ 

ב-2003 נדמה היה שמשהו השתנה, אולי בגלל צבע השיער שהפך לשחור (כמה זמן לא התקלחת?) ואולי בגלל האלבום "Stripped" שהראה אגילרה אחרת, קצת יותר עצובה, קצת יותר עמוקה, קצת פחות בלונדינית ואחת שנשאה בגאווה את הדגל שאמר "את יפה, לא חשוב מה".

אגילרה הלכה צעד אחד קדימה והוסיפה שתי מילים - "את יפה, לא חשוב מה את לובשת". ובכן, לא ממש. הלבוש הבא נראה כאילו היא החליטה להשתתף במחזה שמספר על חייה בארץ מזרח תיכונית כלשהי כעקרת בית ממוצעת שמסתובבת כל היום בקומבניזון באורך המותר, חושפת טפחיים ולא מסתירה דבר.

מתי את מופיעה, יום שישי בשעה 16:00 בערוץ אחד? 

בכלל נראה שאגילרה החליטה שלבוש כתונת הלילה יכול להועיל לה, או שבאמת לא היה לה אכפת, כי הכל הרי באישיות. ובחירה בכתונת שקופה במקומות אסטרטגיים, יחד עם מחשוף עמוק (מי ישמע בלילה אסור לישון חנוקים), יחד עם מעיל הכבשים, פשוט הופכת אותה לקורבן אופנה.

מממה עשית לעצמך? מממה? 

בשלב מסויים המעצב(נ)ת איבדה הכרה נוכח מראות שונים ומגוונים שמצאה בארונה של הגברת. יצויין כי ארון הבגדים של נרניה ומלכת שלג עדיפים על הארון של הנ"ל. עיניכם הרואות.

לא, זו לא בובת מין, זו אגילרה בשני מראות מבעיתים 

לכן, החליטה המעצב(נ)ת לקפוץ כמה שנים קדימה ולדלג על כמה ארגזי בגדים שנדחפו לאחורי הארון למען ייעלמו. לצערה הרב, עוד בטרם הספיקה לזנק נתקלה המעצב(נ)ת בבגד שהזכיר לה את מסיבת יום הולדתה הכיתתית כשהיתה בת 11 והחליטה שהיא מספיק בוגרת ללבוש חליפות שלובשות דודות במסיבות בר מצווה. השינוי הדרסטי מחשוף לעטוף הימם אותה קלות: מילא אם החליטה להתחבא מאחורי הבגדים - אבל לא ברור למה בחרה בלבן, בגזרה כזו, בנעליים לא מושכות כלל ובז'קט כעור כל כך. גם בלונדון אפשר להתלבש יפה. 

מה המלכה היתה אומרת?  

הפאסט-פורווד הוביל את המעצב(נ)ת לשנת 2008, אז יצא אוסף שיריה של אגילרה לרגל עשור לפועלה. אין ספק שהנ"ל עבדה קשה ועשתה הרבה, ויכול להיות שבשל היותה צבעונית כל כך בעולם המוזיקה החליטה ללבוש בגד שמזכיר מסטיק שיצא מכלל שליטה.

איכשהו נראה למעצב(נ)ת שאפילו מפעל המסטיקים השוכן במפעל השוקולדה של צ'ארלי לא היה מוכן להנפיק מוצר כזה. צבעי השוקינג, על בסיס שוקינג פינק ושוקינג בלו, עושים בהחלט שוק גדול, והחולצה בגזרה החונקת מעלה את השאלה איזה היקיז מנסה אגילרה להסתיר. המעצב(נ)ת היתה ממליצה לאפסן הכל בארון ולהסתיר היטב.

מרוב צבעים לא רואים את הבגד 

המעצב(נ)ת תחדול לרגע מהספירה השנתית ולו רק כדי להעביר מסר משני - אגילרה היא זמרת מצוינת. אבל עם כל הכישרון לשירה, היא לא מזהה אפילו ניצוץ

קטן של הבנה בלבוש. בגדים לגוף כמו שלה צריכים להיות מדויקים ומתאימים, אחרת היא נראית כמו עובדת מכון כלשהו, או לחילופין דודה שחזרה מהשוק.

לא כל דבר מתאים לה, ואחד מהדברים הללו היא חזיית פוש-אפ, שכל ניסיון ללבוש אותה יוצר מראה של מישהי שנחנטה בתוך תחתונים לעיצוב הגוף והכל פשוט מתפרץ מקדימה ללא שום תמיכה. אין ספק שיש ימים טובים, בעיקר כשהיא לא מתאמצת, כמו למשל בלבוש היומיומי. גם בו אפשר היה לוותר על המיקוד בחזה, אבל ניחא.

כמעט עובר. אגילרה בקז'ואל

וגם בלבוש הלא מושקע יותר מדי להופעות שונות על השטיח האדום. אבל גם כאן, צריך לדעת לבחור את החזייה המתאימה לגזרה של השמלה.

מה זה מבצבץ שם?

אבל מקרים קיצוניים הם אלו שמשאירים אותה בתודעה, כמו הבחירה במראה בת הים שעברה קורס מזורז בבית הספר לפרחות זולות.

מישהו ראה את הסנפירים שלי? 

אגילרה צריכה ללמוד ממרום שנותיה, שצריך להסתכל לפעמים לאחור - לא על כמות הפרסים, לא על ההישגים המוזיקליים והאישיים, אלא בתמונות שמראות כמה נורא היא מתלבשת. אפילו היום, כשהיא כבר בת 30, היא עדיין לא מצליחה לשים את האצבע על המראה הנכון שעושה לה טוב, וחבל. אולי ליום ההולדת מישהו יכול לקנות לה סטייל?

דבר ראשון תניחי לפרוות, אח"כ אוברול כללי

(צילומים: Gettyimages imagebank)