הצבא נגד האוצר: "צה"ל הוא הארגון הכי יעיל"
לאנשי אגף התקציבים בצבא נמאס מטענות האוצר על בזבזנות המערכת הצבאית. במסמך שנשלח למערכת ynet הם משווים את נתוני השכר בצבא לאלה שבמגזר הציבורי כולו ואומרים: "אילו המגזר הציבורי היה מתייעל באופן דומה לצה"ל, החיסכון למדינה היה מסתכם בכ-53 מיליארד שקל"
צעד חשוב הושג היום (ד') בדרך להתייעלות הכלכלית של צה"ל. הכנסת אישרה את העלאת גיל הפרישה המקסימלי לאנשי קבע ל-55 שנים והעלתה את רף הגיל המינימלי לקבלת פנסיה. אישור העלאת גיל הפרישה בא כ-5 חודשים לאחר שראש הממשלה החליט על קיצוץ של 2.7 מיליארד שקל בתוספת המתוכננת לתקציב הביטחון, במסגרת התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012.
הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון אינו עולה בקנה אחד עם המתווה ששרטטה ועדת ברודט, לפיו תקציב הביטחון אמור לעלות בשיעור של 1.3% בין 2010 ל-2011. במשרד האוצר טוענים, עם זאת, כי הצבא עצמו הוא זה שמפר את המתווה שנה אחר שנה, בכך שאינו מבצע את צעדי ההתייעלות הכלכלית שדרשה ממנו הוועדה - שמונתה בעקבות המחדל הלוגיסטי במלחמת לבנון השנייה, והמליצה על מבנה רב שנתי לתקציב הביטחון.
אך במסמך שהגיע למערכת ynet מציג הצבא את הנתונים לפי נקודת ההשקפה שלו, והמסר העולה מהנתונים הוא שמערכת הביטחון עומדת, מצידה, ביעדים שהציבה לה ועדת ברודט.
בצה"ל טוענים, כי בשנים 2008-2010 הם חסכו 3.5 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד נחסכו בהוצאות שכר. זאת כשהיעד שהציבה ועדת ברודט עומד על חיסכון של 3.3 מיליארד שקל בהוצאות הצבא. "אילו המגזר הציבורי היה מתייעל באופן דומה לצה"ל בשנים אלו, החיסכון למדינה היה מסתכם בכ-53 מיליארד שקל, שאותם ניתן היה להשקיע במחוללי צמיחה נוספים", אמרו היום בצה"ל.
אגף התקציבים במטכ"ל לא מסתפק בהצגת הנתונים על החיסכון בצבא ומשווה את הנתונים שבידיו לנתוני הלמ"ס אודות המצב בחלקים אחרים של הסקטור הציבורי. לטענתם, השכר בצבא עלה בשיעור של 0.47% בלבד בשנים 2003-2009, לעומת גידול של 27.8% בהוצאה דומה במשרדי הממשלה, 30.3% במלכ"רים ו-12.3% ברשויות המקומיות. "מנתוני הלמ"ס עולה כי צה"ל הוא הארגון היעיל, האיכותי והכלכלי ביותר בסקטור הציבורי".
"ברודט לא המליץ מעולם על תקציב ריאלי למערכת הביטחון", נמסר בתגובה ממשרד האוצר. "זו פרשנות של הצבא ומערכת הביטחון בלבד. המלצה 40 בעמוד 39 לדו"ח קובעת כי עדכון המחירים יהיה כדלקמן: מט"ח - הצמדה לשער החליפין, שכ"ר הצמדה למדד שכר ציבור קניות על ידי מנגנון הצמדה שייקבע. מכיוון שהממשלה קבעה מנגנון הצמדה של 0 להוצאות קניות, לטענת מערכת הביטחון אין בסיס".
עוברים לסימולטורים, קונים דלק בזול
לצד החיסכון בהוצאות השכר, טוענים בצה"ל כי צעדים מרחיקי לכת ננקטו בשנים האחרונות לייעול הוצאות הארגון. בין הצעדים הללו מונים אנשי אגף התקציבים את הוצאת רוב הפעילויות של הצבא למכרזים חיצוניים; הקמת מערך תקציבי שמרכז ומנחיל תורה אחידה לתקציבאים בצה"ל, דרך חוקה ובית ספר לניהול תקציב; הענקת תמריצים להתייעלות; מערכת Ebay צבאית שבה יחידות יכולות לרכוש ציוד זו מזו; העסקת חברת הייעוץ החיצונית "מקינזי"; הקמת מערכת מכרזים דינמית; חיסכון בהוצאות על אנרגיה ועוד.
את ההוצאות הגבוהות על דלק, למשל, הקטין צה"ל על ידי שימוש באמצעים הבאים: מערכת הביטחון החלה לרכוש את מירב הדלקים שהיא צורכת בעסקה משותפת עם צבא ארה"ב. כך היא נהנית ממחיר נמוך במיוחד, הודות לכוח הקנייה המשמעותי של הצבא האמריקני.
כמו כן, בחיל האוויר החלו בשנים האחרונות להסיט שעות טיסה יקרות לאימוני סימולטור. בנוסף, העניקו לבסיסי חיל אוויר וטייסות את האופציה להקצות משאבים שיועדו לשעות טיסה לצרכים אחרים, כך עודדו את המפקדים לחסוך בשעות טיסה על מנת לנצל חלק מהכסף למטרות אחרות. לטענת הצבא, 85 מיליון שקלים נחסכו בהוצאות על דלק לחיל האוויר מאז 2008.
עוד 17.6 מיליון שקל נחסכו בעקבות התקנת מערכות בקרה ומדידה על מיכלים בתחנות דלק צבאיות. המהלך מנע בזבוז שנובע מזליגה של דלק וגניבה. המערכות מאפשרות גם מעקב צמוד אחר צריכת הדלק של כלי רכב צבאיים.
מהלכים נוספים שבוצעו בתחום החיסכון באנרגיה הם: מעבר לשימוש בתנורי גז, במקום תנורי הסולר המסורתיים; חיבור מתקנים שעבדו בעבר על גנרטורים לרשת חשמל מרכזית וקביעת מהירות שיוט מקסימלית לכלי שיט בחיל הים, ששומרת על כך שכלים אלה ינועו בקצב שיוט המאפשר צריכת דלק אופטימאלית.
לפנייה לכתב/ת 
