רפורמה בגנים לפעוטות: "נגד הילדים"

הרפורמה בגני הילדים מושפעת משיקולים פוליטיים - ופוגעת בילדים בגיל הרך. כך מתריעים מומחים לחינוך, שבחנו את החקיקה החדשה להסדרת פעילות הגנים הפרטיים והציבוריים, שעומדת לעלות לקריאה ראשונה. לטענת המומחים, מאבקי כוח פוליטיים הביאו לגיבוש סעיפים בהצעת החוק הממשלתית שדווקא מייצרים פערים בפן החינוכי, במקום להטיבם.

בימים אלו מסיימת הוועדה לזכויות הילד את גיבוש הצעת החוק הממשלתית "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות". כיום ניתן הרישוי למעונות מתוקף "החוק על פיקוח המעונות" משנת 1965, שנועד בזמנו לעודד אמהות לצאת לעבודה ולשלוח את הילדים לגנים. כיוון שמטרת החוק הייתה סוציאלית בעיקרה, נקבע כי הפיקוח על הגנים עד גיל 3 יהיה באחריות משרד העבודה והרווחה (שהיה קיים אז) ורק מגיל 3 הם יהיו באחריות משרד החינוך.

עם גיבוש החקיקה החדשה, קיוו רבים כי ניתן יהיה לבטל את הפיצול וליצור רצף פדגוגי באחריות משרד החינוך כבר מהגיל הרך, אך גם בהצעת חוק זו נקבע כי דווקא משרד התמ"ת יפקח על חינוך פעוטות עד גיל 3. גורמי חינוך שונים גורסים כי הסיבה לכך היא חוסר נכונות של משרד התמ"ת לוותר על תחום אחריות זה - שמכשילה למעשה את הרפורמה.

"זו אמירה ציבורית המעבירה מסרים בעייתיים מאוד באשר לרצון הממשלה לפעול לקידום החינוך", טוענת ד"ר דורית טובין מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. "המחקרים מוכיחים שיש חשיבות עצומה לחינוך הילדים כבר מגיל 3 חודשים, ואם באמת רוצים להשקיע בחינוך אז צריך שרק המומחים בתחום ממשרד החינוך יתעסקו בנושא".

"למרבה הפלא משרד החינוך מאמין שילדים נולדים בגיל שלוש שנים, שכן רק מגיל זה חל חוק הפיקוח על מוסדות חינוך", מלינה גם שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים ומומחית לגיל הרך. "תפקידו של משרד התמ"ת הוא לטפל בתעסוקה במסחר ובתעשייה ולא בחינוך ילדים, במיוחד בשלוש השנים הראשונות שהן קריטיות לקידום תבונתו של הפעוט. זה כמו שייקחו מורה לפקח על לשכת התעסוקה".

משרד התמ"ת: נתייעץ עם משרד החינוך

לצד הביקורת מגורמים מקצועיים, גם יוזמי החקיקה לא מכחישים את הבעייתיות. "מדובר בעיוות שהוא תוצאה של המציאות הפוליטית בישראל", מודה יוזם החוק ויו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ זבולון אורלב. "על-פי הפרמטרים המקצועיים, אין ספק שאחריות על החינוך בגיל הרך חייבת להיות בתחומו הבלעדי של משרד החינוך, שהוא הגוף המקצועי בנושא. משרד התמ"ת דואג שהאמהות ייצאו לעבודה, אך אנחנו חייבים לדאוג לטובת הילד".

לדברי סגנית ראש עיריית ת"א והממונה על החינוך בגיל הרך, מיטל להבי, "הצעת החוק מהווה פספוס של הזדמנות להסדרה נורמטיבית ופדגוגית של מערך החינוך לגיל הרך בישראל". היא מוסיפה ש"כדי לא לפגוע בהתפתחותו הקוגנטיבית של הפעוט ראוי להעביר את סמכויות הפיקוח רק למשרד החינוך, הרואה את כל הגילאים כמכלול, על כלל צרכיהם הלימודיים וההתפתחותיים". לדבריה, החוק אף עלול להביא למצב אבסורדי בגנים מעורבים בהם יש ילדים מעל ומתחת לגיל 3. "חייבים לעשות סדר כי כך עלול להיווצר מצב של ריבוי פקחים שיפגע ביעילות העבודה".

עוד קובע החוק כי גנים בהם רשומים שבעה ילדים ומטה יהיו פטורים מפיקוח ממשלתי. לטענת ד"ר יעל דיין מהאוניברסיטה העברית, עובדה זו תעודד את הגננות לפתוח משפחתונים קטנים הפטורים מביקורת. "זה עלול להיות מסוכן כי לא תהיה ביקורת, ולמעשה ילדים עד גיל 5 יוכלו לגדול ללא פיקוח פדגוגי ותברואתי".

במשרד התמ"ת הבהירו בתגובה כי התוכניות הטיפוליות-חינוכיות לגיל הרך יגובשו בהתאם לתקנות ותוך התייעצות עם שר החינוך, על מנת לשמור על רצף פדגוגי. "המשרד פיתח במהלך השנים

תוכניות להכשרת הצוות חינוכי-טיפולי במעונות ובמסגרות חינוכיות-טיפוליות עד גיל שלוש, באמצעות היחידה הפדגוגית של האגף להכשרה מקצועית במשרד שהינה הגוף המוסמך לפתח ולאשר תכניות לימודים במעונות יום ובמשפחתונים", ציינו.

"בנוסף, לצורך הפיתוח וההתמקצעות של המסגרות החינוכיות-טיפוליות שבאחריות המשרד, מינה המשרד ועדה מקצועית על מנת להגדיר סטנדרטים לגבי איכות החינוך שיינתן לפעוטות במסגרות החינוכיות-טיפוליות. על-פי המלצות וועדה זו, עודכנו תוכניות הלימודים ופותחו מסלולי הכשרה ייחודיים לבעלי תפקידים בכירים במסגרות אלו".

ממשרד החינוך טרם נמסרה תגובה.