השוטרים לא נמלטו: "זו אהובה שאנחנו מכירים"

הבחירה של השוטרים - מאבק באש עד הרגע האחרון - לא הפתיעה את קרוביהם. אחרי שאתמול (ד') התברר כי שלושת השוטרים שנספו בשריפת הענק בכרמל בחרו להמשיך ולנסות להציל חיים, למרות שעמדה בפניהם האופציה להימלט מזירת האסון, אומרים קרוביהם כי התיאור תואם במדויק את ההיכרות עימם. פרט חדש נוסף שנחשף אמש הוא שאוטובוס הצוערים נשרף, בעת שבכלא דמון היו עדיין 180 אסירים, שחיכו לפינוי.

תת-ניצב אהובה תומר, מפקדת משטרת חיפה, נספתה באסון האוטובוס ביחד עם תת-ניצב ליאור בוקר וסגן-ניצב יצחק מלינה. אלמנתו של בוקר סיפר כי הוא ויתר על הצעה לטרמפ שהיה יכול להציל את חייו. גם דוד טבצ'ניק, אחיה של תומר, לא הופתע מהחשיפה כי יכלה לברוח, אך בחרה להמשיך ולהיאבק באש, במטרה לסייע לנפגעים באוטובוס הצוערים.

"במהלך השבעה נחשפתי בשיחות עם אנשי המשטרה לרגעיה האחרונים של אהובה", סיפר אחיה על אחת הגיבורות באסון. "היא לא הפסיקה לנהל את האירוע הקשה עד שהאש השיגה אותה. הדיווחים שלה ברשת הקשר נתנו מידע לצוותים על המצב בזירה אליו נקלע האוטובוס ובשום שלב, היא וחבריה לא בחרו לעזוב, אלא ניסו למצוא את הדרך להציל את חייהם של יושבי האוטובוס".

"אהובה תמיד היתה בראש הכוח"

אחיה של תומר סיפר גם דברים שאמר לו מפקד המחוז, ניצב שמעון קורן, במהלך ניחום אבלים. "הוא אמר לי שאהובה היתה יכולה לצאת מזה בחיים, אבל אם היא היתה עושה זאת, היא לא היתה אהובה שאנחנו מכירים - שנמצאת בכל אירוע בראש הכוח, שלא משאירה אף אחד בשטח. כל חייה אהובה ידעה לקחת אחריות ולקבל החלטות, ובזה נמדד מפקד, במיוחד באירועים קשים".

מכוניתה של אהובה תומר, שעלתה באש (צילום: אבישג שאר-ישוב)

גם אחיו של ראש משרד התנועה במשטרת חיפה, יצחק מלינה, אמר כי הדברים שתוארו דומים למלינה שהוא מכיר. "ברור לי שמהרגע שהוא הגיע למקום הוא סייע למי שאפשר ולא הסתכל ימינה ושמאלה", סיפר האח. "איציק פעל כל הזמן מתוך שליחות. יום העבודה שלו לא נגמר כשהוא היה מגיע הביתה אלא היה כפול ומכופל. כל כך ברור לי שהוא לא עזב את המקום, גם כשהסכנה הייתה מוחשית וממשית, עד שהגיע כדור האש הנורא הזה. העובדה ששלושה קצינים בכירים נספו באסון הזה היא תעודת כבוד למשטרת ישראל".

"זה כל כך מתאים לליאור, זה הוא"

דברים דומים נשמעו גם מפי נאוה פרחי-בוקר, אלמנתו של קצין האג"ם במחוז הצפוני, תת-ניצב ליאור בוקר. "זה כל כך מתאים לליאור, זה הוא. הוא לא היה משאיר אנשים בצרה ולא מפקיר אותם, לא ציפיתי ממנו להתנהגות אחרת. הוא שוטר ברמ"ח איבריו ואף מעבר לכך. הוא דבק במשימה שלו וניסה להציל חיים".

לדברי רעייתו של בוקר, ליאור היה קודם לכן בכלא דמון, שם התכנסו המפקדים. כאשר שמע על האוטובוס שעולה באש, הוא מיהר לצאת למקום ולסייע לצוערי שירות בתי הסוהר. "סיפרו לי שהוא הגיע למקום, ראה את הסוהרים באוטובוס שעולה באש ועזר להם לפרוץ את הדלת האחורית אשר נתקעה עקב החום הכבד".

האלמנה סיפרה כי שני בוקרים מחווה בבית אורן ראו את תנ"צ בוקר במקום והציעו לו לעלות לרכבם על מנת לחלץ אותם מהמקום. בוקר לא הסכים ואמר להם: "אתם תעשו מה שאתם צריכים לעשות, אני אעשה את מה שאני צריך לעשות". בוקר נשאר במקום יחד עם מלינה ותומר - עד שהאש ניצחה גם אותם.