קורסים תחת העומס? דרשו מהילדים לעזור

"היום יום חמישי", סיפרה ביאוש רב איילה לאלעד, חבר לעבודה. "ואני מנסה להבין איך אספיק גם לערוך קניות, גם להביא את הקטנה לחוג, גם להגיע ליום ההורים של הגדול, גם לנקות את הבית, גם לקחת את הכלב לווטרינר וגם לבטל את הוראת הקבע של חברת הכבלים ולשלם את חשבון החשמל. ומחר סוף שבוע. אוף".

אלעד התלבט כיצד להגיב. הוא הבין לליבה של אילה. בביתו המצב אינו שונה בהרבה. מתוך רצון לסייע, אלעד ניסה להציע רעיונות לשיפור: "תגידי, הגדול שלך כבר בן 16, לא? למה שהוא לא יעשה את הקניות או ייקח את הכלב לווטרינר?" איילה חייכה: "זו ללא ספק הבדיחה הכי טובה ששמעתי היום! שהוא יעשה את הקניות? הצחקת אותי", אמרה, חזרה להביט ביומנה ושקעה במחשבות. אולי בעצם היא צריכה לבקש מרן, בנה הבכור, שיעזור לה?

הוא נראה כל כך עייף והוא כל הזמן עסוק – בלמידה לבחינה, בפעילות בתנועה, בארגון מפגש עם חברים, בשיחות ב-facebook. בשאר הזמן הוא נח ומנסה לצבור כוחות. האם נכון להטריד אותו במטלות הבית? בעבר ביקשה ממנו כמה פעמים שיסייע לה במשימות קטנות ופשוטות כמו הכנת סלט או סידור הסלון והוא התחמק בטיעונים שונים ומגוונים: "אני עסוק", "אני ממש עייף", "יש לי מחר בחינה", "אעזור לך אחר כך". בסופו של דבר עזרה לא צמחה מכך. האם לנסות שוב?

אל תוותרו על העזרה

אכן, המציאות העצובה היא שבלא מעט בתים בישראל הילדים אינם שותפים כלל לביצוע מטלות הבית, למרות שהם יודעים ומסוגלים לעשות זאת ללא כל בעיה. ממגעיי הרבים עם ציבור ההורים אני למד כי חלק מההורים מאמין שאין זה מתפקידם של הילדים, בהיותם ילדים, לסייע בתפעול הבית ולהשתתף בנשיאה בעול ויש להניח להם לנפשם.

חלק אחר מההורים פשוט נתקל בקושי רב בנסותו לקבל שיתוף פעולה מהילד - המוצא סיבות רבות ומגוונות לדחות את בקשת ההורה לסייע ולקחת על עצמו את האחריות לביצוע מטלה כלשהי ולהקל בכך על העומס המוטל על ההורה (בדרך כלל על האמא). הדינמיקה המשפחתית המתהווה סביב נושא שיתוף הילד בסיוע בעבודות הבית נעשית מורכבת יותר כאשר קיימים חילוקי דעות בין שני ההורים. האחד מאמין שאין מקום להטריד את הילד ולבקשו לסייע וכתוצאה מכך, הורה זה אינו תומך או מסייע להורה השני בהתמודדות עם הסירוב לקחת חלק במטלות הבית או בחינוך הילד לשיתוף פעולה.

הורים יקרים, ברצוני לשכנע אתכם כי אין לוותר בשום אופן על חינוך ילדיכם לערכים של עזרה, שיתוף פעולה, נתינת כתף והקלה על הזולת - ערכים אשר רכישתם מבטיחה שילדינו יגדלו להיות אנשים טובים ורגישים יותר לצרכי האחר, ילדים הלוקחים אחריות, המפגינים בגרות ומוכנים יותר לבוא לעזרת הזולת.

התנהגויות של שיתוף פעולה והטיית שכם לעזרה הינן הפוכות מעצם טבען לנטייתם של ילדים כה רבים כיום לאגוצנטריות השמה את צורכיהם שלהם במרכז כל הווייתם. בנוסף, יש בכך דרישה מובנת לדחיית סיפוקים, לפיה עליהם להפסיק לעסוק בפעילות מועדפת עליהם למשך זמן מה. למען האמת, לטעמי, גם בבתים בהם אין צורך אמיתי בעזרתם של הילדים בתפעול השוטף של הבית, נכון ורצוי מאוד ליזום תפקיד כלשהו עבורם.

עבור אותם הורים, אשר אינם יכולים להעלות על דעתם מה יוכלו לבקש מילדיהם לבצע במסגרת המשימות בבית, מוגשת רשימת רעיונות למטלות בהן יוכלו לשתף את ילדיהם. 

ילדים בגיל הגן:

• לאסוף את הצעצועים לאחר משחק.
• לפנות את הכלים משולחן האוכל לכיור לאחר הארוחה.
• לשים את הבגדים המלוכלכים בכביסה.
• להביא לאמא חיתול לתינוק.
  

ילדים בגיל ביה"ס היסודי:

• לסדר את חדרם.
• לערוך את השולחן, לשטוף כלים או לבצע משימות פשוטות בעת הכנת האוכל.
• לסייע בתלייה או בקיפול הכביסה.
• לעזור בהשקיית העציצים או הגינה.
• לסייע בטיפול בבעל החיים.
• להוציא את הזבל.
  

בני נוער:

• לבצע סידורים מחוץ לבית. לדוגמא, לקחת מוצר מקולקל לתיקון, לקחת את בעל החיים לווטרינר, להתלוות להורה בקניות (ובוודאי – לסייע להורה בפריקת הקניות בבית).
• לנקות את הבית או את הרכב המשפחתי.
• להשגיח על האחים הצעירים או לסייע להם בהכנת שיעורי הבית, הגעה לחוגים ועוד.
• לסייע בהכנת הארוחות המשפחתיות.
• להמתין בבית לבעל מקצוע (טכנאי, שרברב וכו').
  

השתכנעתם?

כך תחנכו את ילדיכם לשתף פעולה במטלות הבית באופן שוטף:

תכננו מראש: יצירת מציאות חדשה, בה ילדיכם הינם שותפים למטלות הבית, דורשת היערכות מראש. בשלב ראשון, הכינו רשימה של כל המטלות שצריכות להתבצע, מבלי להשמיט דבר. מתוך רשימה זו, בדקו מהן המטלות שיוכלו לבצע ילדיכם (ואילו עדיף שאתם ההורים תמשיכו לבצע) ואיזו מטלה עדיף שכל אחד מהם יבצע. מומלץ שתשתפו את ילדיכם ברשימה שעשיתם ותסייעו להם לבחור את המטלות המתאימות להם. את חלוקת המשימות בין הילדים יש לעשות לפי גילם, מסוגלותם והעדפותיהם האישיות (חלק מהילדים יעדיפו לנקות, אחרים לסדר או לבשל, ואחרים יעדיפו לבצע סידורים מחוץ לבית).

תאמו ציפיות: לא די להגדיר לילדכם שהוא אחראי על משימה כלשהי. עליכם להבהיר בדיוק מה משמעות הדבר. לדוגמא, במקום להגיד לילדכם שהוא "אחראי על הכביסה", הסבירו לו כי אחריות זו כוללת: מיון הכביסה, הפעלת המכונה בתוכנית הנכונה, תליית הכביסה או העברתה למייבש, קיפול הכביסה ומיון הבגדים לארונות. כמו כן, תצטרכו להגדיר מתי ובאיזו תדירות יש לבצע את המטלה. לעיתים, תיאום הציפיות יכלול שלב בו תלמדו את ילדיכם לבצע את המטלה על הצד הטוב ביותר ואף לבצע אותה איתו מספר פעמים, תוך מתן הסברים והדגמות - עד שילמד כיצד לבצעה היטב.

פרגנו וחזקו בעקבות שיתוף פעולה (גם אם הביצוע איננו מושלם): הורים יקרים, עליכם להיות מוכנים לכך שכאשר ילדיכם מבצעים מטלה במקומכם, הם לא יעשו אותה בדיוק כמוכם. גם במצבים שהביצוע איננו מושלם, חשוב לשבח את ילדיכם כאשר הם ממלאים את אחריותם בצורה סבירה ומעלה וכמובן להחמיא להם על כל שיפור – למשל, כאשר הילד זכר לבצע משימה ללא תזכורת מהוריו או הביע רצון לעזור מעבר למחויבויות שהוגדרו לו על ידכם.

היו גמישים בשעת הצורך: במידה וילדכם נמצא בתקופה קשה או עמוסה (לדוגמא, לקראת מבחן גדול או אירוע מרגש), הציעו לו עזרה במילוי תפקידיו, ממש כשם שהייתם רוצים שיציע לכם כאשר אתם עוברים תקופה שכזו.

היו חזקים בשעת הצורך: זכרו, הכנסת שינוי שכזה באורח חייו של הילד לא בהכרח "תעבור בקלות". העובדה שילדכם לא שש לנקות ולסדר, אין משמעה שכל הרעיון היה שגוי. התמודדו עם סירוב והגיבו בעקביות ובסמכותיות כמו לכל סירוב אחר של ילדכם לשתף עמכם פעולה.

הורים רבים תוהים כיצד והאם לתגמל את ילדיהם על השתתפותם במטלות הבית. ראשית, אדגיש ואבהיר כי התנהגות ראויה וחיובית איננה צריכה להילקח כמובן מאליו וישנה חשיבות רבה בלשבח את הילדים ולהחמיא להם על השתתפותם במטלות הבית (גם אם לטעמכם הדבר מובן מאליו). הראו לילדיכם שאתם רואים את תרומתם ושמחים בה!

יתרה מכך, במידה וילדיכם לא סייעו במטלות הבית עד כה ותרצו לבסס עזרה זו כחלק משגרת יומם, שימוש ראשוני בצ'ופרים ומתנות יוכל לסייע בכך. חשוב שאת התגמול תגדירו מראש ("לאחר שתסיים לארגן את מסיבת יום ההולדת של אחותך הצעירה ביום שישי, ניסע יחד לסרט בקולנוע במוצאי שבת") ולא לאחר שילדכם סירב לסייע לכם.

לגבי הסוגיה הספציפית של מתן תגמולים כספיים לילדיכם המתבגרים – גישתי היא כזו: במידה והסיוע הוא במטלות הבית השוטפות, כמו סידור חדרו של הנער, כביסה, שטיפת כלים וכדומה – אין זה נכון להעניק מענק כספי עבור ביצוען. זאת היות ועל ילדינו היקרים להבין כי הם חלק מהמשפחה ושותפים מלאים, הן לזכויות והן לחובות של בני הבית. במקרים אלו – מילות שבח והערכה הן התגמול הראוי.

עם זאת, במידה וילדכם מסייע במשימה אשר עד כה שילמתם לאדם אחר שיבצע אותה – כמו רחיצת הרכב, גינון, שמרטפות על הילדים הצעירים או ניקיון הבית כולו, יש היגיון רב בכך שתאפשרו לילדכם לבצע משימה זו ולקבל בתמורה את התגמול הכספי שנהגתם לשלם עד כה לאדם אחר.

אגב, להסדר כזה יש ערך חינוכי מוסף: תוכלו ללמד את ילדכם כיצד להשתמש בחוכמה ובאחריות בכסף שברשותו ואף לחסוך אותו למטרה גדולה ורחוקה. אך זה כבר נושא לטור אחר.

• הורים המעוניינים להשתתף בתוכנית החדשה של פרופ' רולידר – "הורים באהבה" ברשת, ערוץ 2 ולקבל ייעוץ אישי, מוזמנים לפנות לטלמסר שמספרו: 054-4002080.
  

פרופ' עמוס רולידר הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח וטיפול התנהגותי, ראש מרכז רולידר להכוונה וייעוץ הורים והמכון להבנה וחקר קשיי התנהגות של ילדים ובני נוער בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך " בערוץ 2. תודה מיוחדת לקרין שטרן על הסיוע בכתיבת הטור.