משימה למפכ"ל: איך לשפר את התדמית הירודה?

סקר שפרסם לאחרונה המדען הראשי במשרד לבטחון הפנים, בנוגע להערכות ועמדות הציבור כלפי המשטרה בשנת 2010, מצא כי מרבית תושבי המדינה אינם מרוצים מתפקוד המשטרה. 57% מהנשאלים סברו כי המשטרה ממלאת את תפקידה בצורה לא מוצלחת. חמור מכך, 30% מהנשאלים טענו שאין להם אמון במשטרה.

עוד עלה בסקר כי תושבי המדינה אמנם סבורים כי המשטרה מבצעת את מלאכתה ביעילות בכל הנוגע למשימות הביטחוניות (87%) אולם לא עושה את עבודתה כהלכה בתחומי השמירה על הסדר הציבורי (31%) ובתחום המלחמה בפשיעה (46%). עבירות רכוש ומניעת האלימות במשפחה - אלו עבירות שעל פי הסקר, לא זוכות למענה ראוי מצד המשטרה. גם מדד אמון הציבור הראה כי למרות עלייה קלה, האמון במשטרה נמוך מאוד.

עמרם מצנע, שכיהן כתשע שנים כראש העיר חיפה וחמש שנים כראש מועצת ירוחם, מכיר היטב את עבודת המשטרה ואת האופן שבו היא נתפסת בציבור. לא פעם נתקל בתלונות תושבים, על היעדר נוכחות ומענה משטרתי לפניות השונות. "האזרח צריך להרגיש שכשפוגעים בו, בין אם גונבים לו את המכונית, פורצים לו את הבית או מתקיפים אותו, שהשוטרים עומדים מאחוריו", אמר מצנע. "ברוב המקרים נימוק השוטרים להיעדרותם מאירוע הוא 'היינו באירוע אחר'".

דנינו. לציבור אין אמון בגוף עליו הוא יפקד (צילום: גיל יוחנן)

הוא הביא דוגמה לבעייתיות שבתגובה. "רק השבוע היתה התפרעות של ילדים בכביש ירוחם-באר שבע ולקח כמעט שעתיים עד שהגיעה משטרה למקום", הוא סיפר. "זמינות ונוכחות הן המפתח לאמון ולכן יש להגדיל את כמות השוטרים ואת התקציבים לטובת אימונים, הכשרה והצטיידות, כדי לטפל בעבירות קלות כחמורות".

"איפוק במדינה לא ממושמעת" 

הפגיעה המתמשכת בתדמיתה של המשטרה, הסביר מצנע, נובעת בהכרח גם מהעיסוק המתמשך בנושאים האישיים של הקצונה הבכירה. "הרכילות והעיסוק בנושא האישי פוגעת בתדמית, ואין מדובר רק בפרשת בר לב. בכל פעם שקצין משטרה בכיר נמצא בכותרות, בנושאים הקשורים לדוגמה והתנהגות אישית, זה פוגע קשות במשטרה. הדוגמה האישית היא המפתח לשינוי - משום שהשוטר נתפס כבעל הסמכות, הכוח ולפעמים גם השררה".

המציאות הישראלית, הסביר מצנע, דורשת מהשוטר מידת איפוק ודוגמה אישית גדולה. "החברה הישראלית היא חברה מאוד לא ממושמעת. כל חוק הוא המלצה והפרת החוק היא כמעט דרך ארץ והרבה אזרחים גם מרגישים פראיירים - צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. השוטר צריך להיות מאוד ממושמע ובעל שליטה עצמית הרבה יותר גדולה מהאזרח, גם אם מתגרים בו וגם אם הוא מתוסכל. היכולת לריסון עצמי היא המפתח לרכישת אמון".

השוטר, הוסיף מצנע, "צריך לתת דוגמה אישית לאזרח - במקצועיות, בשפה ראויה, בהופעה מכובדת ובאדיבות מצד אחד מול קשיחות ויצירת מורא בצד השני. יש לנקוט במדיניות מחמירה כלפי שוטרים שסורחים, בעיקר בתוקפנות כלפי אזרחים. הסיפורים שמופיעים חדשות לבקרים על שוטרים מתעללים באזרחים מזיקים באופן חמור למשטרה. יש לנקוט בענישה חמורה כלפי הסורחים ולהשקיע בתחום ההכשרה והאימונים, כדי למנוע הישנות המקרים. המפכ"ל הבא יידרש להרחיב את הכוח המשטרתי ואת ההכשרה והאימונים, כדי לשנות את פניה של משטרת ישראל".

"פתיל קצר וחשיבה מרובעת" 

השופט בדימוס שלי טימן מעולם לא חסך בביקורת כלפי התנהלותה של המשטרה. עיקר טענותיו היו על חוסר מקצועיותם של השוטרים, שהובילה, לדבריו, במקרים רבים גם לטיוח בחקירות. המשטרה, סבור טימן, "זקוקה היום לטלטלה חזקה בתחום גיוס כוח אדם והכוונה נכונה של השוטרים, ראשי יחידות רעננים, ניצול משאבים וחינוך וגם לשר משטרה ממלכתי, שאיננו עוסק בפוליטיקה ולא כמעט מפכ"ל שלא הגיע לכך".

אהרונוביץ'. "צריך שר שאינו פוליטיקאי, ולא כמעט מפכ"ל" (צילום: גיל יוחנן)

בדומה למצנע, גם טימן סבור שהיעדר תקציב ראוי, הוא הבסיס לתחלואי המערכת ומשם לתדמית הנמוכה של המשטרה בציבור. "הנוכחות המשטרתית איננה מספיקה להרגעת האזרחים. חוסר הביטחון של האזרח בבית וברחוב נובע בין היתר מהתגברות הפשיעה, תחכומה, שינוי בערכים ובחינוך של ההורים והיעדר כרוני של כוח אדם".

היעדר התקציב, הסביר טימן, "הוביל לתקופה ארוכה של גיוס כוח אדם בינוני, המסכים לשרת במשכורת נמוכה ולהתמודד עם חיי משפחה בלתי יציבים תמורת כוח השררה והדמים. השוטרים הללו פגעו בתדמית המשטרה בשל יכולותיהם המוגבלות ולמרות גיוסם של אקדמאים בשנים האחרונות, עדיין נותר דור שלם של שוטרים עם בעיות אלימות ופתיל קצר, חשיבה מרובעת וחוסר יכולת להסתגל לטכנולוגיות ולשיטות חקירה מתקדמות. האזרח מגיש תלונה ונתקל באטימות".

לדברי טימן, יש היום במשטרת ישראל יחידות עילית מקצועיות, אולם אלה משלמות את המחיר של חוסר המקצועיות של שוטרי התחנות. "התחנות תמיד היו מקור הרע, ברמה המקצועית וברמת היושרה והאמינות. כשקרה רצח התחנה המקומית, מטעמי יוקרה, החליטה לטפל בעצמה והרסה את כל הממצאים בשטח".

"מחפשים את האור מתחת לפנס" 

אחד הגורמים העיקריים, לתפיסתו של טימן, להיעדר האמון שנותן הציבור במשטרה, הוא שיטת התגמול הנהוגה במשטרה. "הבסיס לקידום ולמחמאות הוא הצלחה ברישום דו"חות ופענוח מהיר, גם אם לא בטוח, של פשעים. השיטה הזו מולידה רישום דו"חות תנועה במלכודות שוטים, במקום שהשוטרים יעזרו במקומות הנחוצים. אין סיבה לשבת בפינה חשוכה שאיש לא עובר בה ולרשום דו"חות על סטייה מנתיב".

"לא לשבת בפינה חשוכה - ולרשום דו"חות" (צילום: מאיר פרטוש)

בנוגע לפענוח המהיר של הפשעים, טוען טימן, כי "במקום להגיע לחקר האמת, מחלצים הודאות מחשודים. זה מתקשר לתופעות שצצות כל יום מחדש על חוסר יושרה של שוטרים וקצינים. ביקורת שלי בתיק בני הדיג גרמה להסדר טיעון מקל; ביקורת על אי מסירת חומרי חקירה בתיק הרצח של קרפ ז"ל - עצרה את ההליך; סימני שאלה על פרטים שלא נחקרו בתיק זדורוב - גרמו לאי אימון של הציבור בתוצאה; סגירת תיק החקירה בעניין קצין המשטרה

 שירה באשתו וילדיו בהוד השרון, בתוך 48 שעות; וחילוץ הודאות בתיקים רבים נוספים, שכבר נשכחו, אך הרגיזו את הציבור".

המפכ"ל הבא, סבור טימן, יידרש לשנות את מה שהפך לשיטה, לתפיסתו, בהתנהלותה של המשטרה מול מערכת המשפט - הדלפות מצד אלו שמכונים "גורמים במשטרה". "גורמים במשטרה מתלוננים על אופן ניהול התיק של שופט, גורמים במשטרה כועסים על זיכוי פלוני, גורמים במשטרה מטילים אחריות להיעדר חומר החקירה על הפרקליטות. יחסי הציבור של המשטרה בשיטת הגורם האלמוני, היא דרך ההתגוננות שלהם על מחדליהם. בסופו של דבר, פומביות הדיון, היא בבחינת ירייה ברגל של המשטרה שנתפסת כמדליפה חסרת אחריות".