שגריר בן 11
דניאל יובל מוביל בגאווה את הקמפיין לניקוי העולם ממוקשי קרקע. הוא זכה בתפקיד המכובד לאחר שנפצע ברמת הגולן ממוקש ישן
נר שני של חנוכה בבית הקונסול הכללי, עדו אהרוני, ולחג מתארחים חברי אירגון "שורשים של שלום”, אירגון ששם לו למטרה לפנות את כל מוקשי הקרקע המפוזרים היום בכ-70 מדינות בעולם שמעורבות היום או היו מעורבות בעבר במלחמות וסכסוכים.
את ההוכחה החיה למחיר הכבד שגובים המוקשים הללו סיפקו שני אורחים שריגשו את הקהל הילד דניאל יובל (11), שאיבד את רגלו לפני תשעה חודשים כשעלה על מוקש באיזור הר אביטל שבגולן. מאוחר יותר יצא דניאל יובל לטייל באותו מקום ביחד עם ג'רי ווייט, זוכה פרס נובל לשלום, שאיבד גם הוא את רגלו בגולן, 30 שנה לפני דניאל.
ווייט, שלמד יהדות באוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-80, נסע אז עם חברים לטייל בצפון ונפגע ממוקש קרקע באיזור תל עזיזאת. לאחר תהליך השיקום, הבין ווייט שהמשימה שלו היא להלחם בתופעה כדי לחסוך מאחרים את הסבל שעבר בעצמו עם אובדן רגלו הימנית. הוא הקים אירגון בשם "חיל הניצולים", שהחל לעבוד על פינוי שדות מוקשים במדינות שונות בעולם. ווייט גייס לעזרה את הנסיכה דיאנה, שהתרגשה מהפרויקט ושיתפה פעולה, וכתב ספר שנקרא "חמישה שלבים להתגבר על משברים”. על פועלו זה זכה בפרס נובל לשלום.
דניאל יובל נושא נאום בבית הקונסול. משקיפים: ג'רי ווייט וההורים הגאים
במסגרת ניסיונותיו לרתום אנשים נוספים למשימה, הגיע ווייט לפני 13 שנה להיידי קון, תושבת קליפורניה ואמא לארבעה, שהתלהבה מהרעיון. קון עומדת היום בראש האירגון “'שורשים של שלום" שהחליף את "חיל הניצולים", ושמציע לגדל גפנים ושאר גידולים מניבי פרי במקום המוקשים אותם הם פועלים לפנות ממדינות שונות ברחבי העולם. בבית הקונסול אהרוני, אמרה קון לנוכחים, "אף ילד לא צריך לעולם לדרוך על מוקש”. את המסר הזה מפיץ היום דניאל, שמונה לשגריר הנודד של הקמפיין. לדניאל התוודע ווייט לפני כתשעה חודשים, לאחר שקרא בעיתונים על פציעתו של הילד הישראלי לאחר שעלה על מוקש.
ווייט הנרגש עלה על המטוס הראשון לארץ והלך לבקר את דניאל, שהיה מאושפז אז בבית החולים. הוא נדהם לגלות ילד אמיץ שלא התלונן אף פעם ורק דאג שמה שקרה לו לא יקרה לילדים אחרים. דניאל לא הפסיק לחשוב איך אפשר לסלק את המוקשים מישראל, וכששאל על כך את ווייט, החליט זה שיהיה זה רעיון נהדר לגייס את הילד לקמפיין לניקוי המוקשים.
ווייט היה משוכנע שסיפורו האישי של דניאל יגע בלבבות האנשים. וכך יצא דניאל למסע ההסברה בחודש שעבר, כשהוא מלווה בהוריו, גיא וטלי יובל, ובאחיו הצעיר, יואב. בבית השאירה המשפחה עוד שלוש אחיות, שאחת מהן נפצעה ביחד עם אחיה. המשפחה התחילה את המסע בעצרת של המדינות החתומות על האמנה לפינוי מוקשים, שהתקיימה בז'נבה בסוף נובמבר. המשפחה המשיכה לוושינגטון די.סי, לפגישה עם אנשי משרד החוץ האמריקאי המעורבים בפעילות ופגשו את הסנאטור ג'ון מקיין ואת עוזריה של יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי.
בדירת הקונסול בנר שני של חנוכה, הסתובב דניאל הקטן בין האורחים וכשהגיעו הנאומים, עלה לשאת דברים באנגלית.
הוא סיפר איך שיחק בשלג עם אחותו עמית כשלפתע נשמע בום גדול. "בהתחלה לא הרגשתי כלום", סיפר, "אמרתי לאבא שהוציא אותי משדה המוקשים, לא לדאוג, שאני אהיה בסדר. התעוררתי בבית חולים שם עברתי 20 ניתוחים. כששכבתי בבית חולים, ראש הממשלה התקשר אלי כדי לשאול מה שלומי. אמרתי לו שאסור שעוד ילדים יפגעו ממוקשים בישראל”. דניאל סיפר שבמהלך השיקום למד לרוץ והיום הוא אפילו משיג כמה חברים בכתה בריצת 60 מטר. "אני שגריר הקמפיין", הסביר לקהל וגילה שבחודש מרץ הקרוב אמורה לעבור הצעת חוק בכנסת שתחייב את פינוי המוקשים בישראל. "אומרים שזה יעלה 70 מיליון דולר, שזה הרבה שקלים. אבל זה לא הרבה בשביל שהילדים לא ייפגעו".
לא עוד מוקשים. דניאל יובל
שחר עזרן
מומלצים