האנשים שהולכים עם הכלב לעבודה
לא קל להשאיר את החתול או הכלב לשעות רבות לבד בבית. בואו להכיר את האנשים שלא יכולים להיפרד מחיית המחמד שלהם והולכים איתה ביחד לעבודה. בפרק הראשון: איך מסתדרת נימורה, פיטבולית קשישה בחנות אופניים, ומי מצליח לעצבן את ג'ורג' הכלב בחנות התכשיטים?
הרגע הקשה של כל מי שמגדל חיית מחמד, מגיע דווקא כשצריך ללכת לעבודה והגיע הזמן להיפרד, אך יש כאלה שמסרבים להשאיר את החיות מאחור ומחליטים לקחת את החיה ביחד איתם. יצאנו להכיר אותם מקרוב.
קשה לפספס את נימורה, פיטבולית מנומרת שמנמנה המתהלכת בכבדות מחוייכת על רצפת הפרקט בחנות האופניים "O-FUN" ברחוב בן-יהודה 197, בתל-אביב. הזנב זז במהירות מצד לצד כשצעירה נכנסת עם אופניים חורקים ומבקשת תיקון של גלגל סורר, אבל את נימורה זה לא מעניין, היא רוצה ליטופים ועכשיו. דורשת ומקבלת.
מאחורי הדלפק, עומד האבא המאמץ שלה, מייקל קסרזון, מנהל החנות, מחובר לטלפון ומנהל דיאלוג ערני עם רוכב אופניים שלהוט לשדרג את האופניים שלו במחיר של מכונית משפחתית קטנה.
"הכתבה היא עליה, לא עלי", אומר מייקל בחיוך נבוך ומסתכל לעברה. נימורה מסתובבת סביב עצמה ונוחתת על הרצפה, מספר מטרים ליד הכניסה, בוהה במכוניות הרבות החולפות בכביש וכמעט נרדמת למרגלות צמיגי האופניים הרבים המקיפים אותה.
"כולם כאן לי קוראים לי מייק, אבל נימורה היא הכוכבת האמיתית בחנות. היא באה איתי לכל מקום שאני הולך", הוא מספר וניגש להעניק לה מקבץ ליטופים וחיבוקים. "היא פיטבולית אבל אף אחד לא סיפר לה את זה. היא חושבת שהיא כלבת פודל ומבחינתי, היא המתנה שלי בחיים האלה".
מידי בוקר מחכה נימורה למייקל ליד הדלת בביתו והשניים עולים יחד על האופנוע, בדרך ליום עבודה חדש. מייקל מדגיש, שנימורה היא כלבה מחונכת ולכן קל לה להסתדר במקום עבודה בו מבקרים אנשים רבים. "היא לא נושכת ילדים ויש לה אופי רגוע, שנובע מהרבה אהבה ותשומת לב".
גם מעבר לגבולות החנות, ברחוב הסואן היא כבר דמות מוכרת. "אנשים באים לחנות, לוקחים אותה לטיול בחוף הכלבים הסמוך. היא די עצמאית, מסתדרת עם העובדים ואוהבת לטייל עם כולם. היא חלק מהמקום", הוא מספר.
"הנוכחות שלה נותנת תחושה של בית"
אביו של מייקל וצוות העובדים מנצלים שקט רגעי למנוחה. אחד נח על ספסל, נימורה מגיעה לארח לו חברה. השני קורא לה לבוא אליו ומזמין אותה לטפס על האופנוע של מייק. היא נענית ברצון. בקרוב היא תחגוג 15 שנה ומבחינתו של מייקל, הוא לא יכול לדמיין לעצמו לצאת מהבית בלעדיה.
"היא איתי מאז שהיא גורה ובכל עבודה שעבדתי בה, היא תמיד היתה איתי", אומר מייקל, "היא ההוכחה שהבעיה זה לא הכלבים מגזע פיטבול, אלא האנשים שמגדלים אותם. זו כלבה שלא עברה אילוף מיוחד, רק קיבלה אהבה".
מייקל קסרזון ונימורה בחנות האופניים (צילום: רועי גזית)
בתור מנהל החנות ועצמאי, מייקל לא מסתפק רק בהבאת הכלבה האישית שלו למקום העבודה, אלא גם מעודד את עובדיו לעשות זאת. "מבחינת העובדים איתי בעסק זה תנאי - הם לא באים לעבודה בלי הכלב ואם הגיעו בלעדיו, מבחינתי, שיחזרו הביתה ויביאו אותו איתם", הוא מסביר.
עבור מי שרוצה להביא איתו את הכלב לעסק או לעבודה, ממליץ מייקל לעשות זאת לא רק מהרצון שלא להשאיר אותו לבד בבית לשעות רבות. "תבואו ממקום טוב, כי אתם רוצים להביא אותו כך שהוא יהנה מהחברה שלכם, בדיוק כמו שאתם תהנו מהחברה שלו", הוא אומר. מבחינתו הנוכחות של נימורה נותנת לו תחושה של בית במקום העבודה. "רק לראות אותה, לקבל ולתת קצת אהבה, זו אנרגיה שקשה לתאר ונותנת הרבה כוח להמשיך".
"לפעמים הוא ג'ורג' קלוני ולפעמים קוסטנזה"
מעברו השני של הרחוב, יש ניצוץ של דו-שיח על ארבע. צמד כלבים מבצבצים מחלון הראווה של חנות התכשיטים של ורד לאור, בבן יהודה 234. הדלת הכבדה נפתחת וכל העיניים ננעצות בנו. נביחה נרגשת נשמעת באוויר. "ג'ורג'!", אומרת לאור בקול. "יש לך אורחים".
ג'ורג', כלב מעורב לבנבן עם תוספות שחורות מקבל אותנו בנביחות שמתחלפות בהזמנה פתוחה לליטוף לבבי. ורד בדיוק נפרדת מחברתה שהגיעה לביקור עם הכלב "פיקו". ג'ורג' ופיקו מרחרחים זה את זה ורגע לפני שהם פוצחים במשחק בחנות הקטנה, הם נאלצים להיפרד.
לאור, צורפת ומעצבת תכשיטים, מתיישבת ליד שולחן העבודה העמוס בציוד וחומרים. "יש ימים שהוא ג'ורג' קלוני ויש ימים שהוא ג'ורג' קוסטנזה", היא צוחקת. הם כבר ביחד שלוש שנים, באים ביחד לעבודה בכל בוקר וחוזרים לבית בשעות הערב המאוחרות.
ג'ורג'. שומר הסף בחנות התכשיטים (צילום: רועי גזית)
"ג'ורג' הגיע אלי בנסיבות עצובות, לאחר שהכלב הקודם שלי מת והיה לי ברור שאני אאמץ כלב נוסף", מספרת ורד. אחרי שהתאהבה בו ביום אימוץ של עמותת sos חיות. ג'ורג' ברח למשפחתו הקודמת בגיל שנה וחצי ומצא בית חדש אצל ורד, אך הימים הראשונים לא היו קלים. "לא היה לנו מגע עין ובהתחלה הוא בכלל לא התייחס אלי, אבל בסופו של דבר נוצר החיבור ומאז אנחנו לא נפרדים".
"לכל אחד יש תפקיד בעסק"
בשלוש השנים האחרונות ג'ורג' משמש כשומר הסף בחנות התכשיטים. רגע אחד הוא נח על הרצפה ונשען על חלון הראווה ורגע אחר הוא נעלם ומוצא מקום מחבוא מתחת לספה המעוצבת. "מה גרם לי לקחת אותו איתי לעבודה? אני מבלה כאן את מרבית השעות ביממה וזה העסק שלי. הוא פתוח לכולם, אין לי פגישות מכופתרות עם אנשים ומאחר שאני מתעסקת כאן בדברים אמנותיים ויצירתיים, ג'ורג' מבחינתי הוא אחד התורמים הגדולים לאווירה הרגועה בחנות", היא מסבירה. "לכל אחד יש כאן תפקיד בעסק".
כאשר לקוח נכנס לחנות ומבקש לראות את מצבה של טבעת הנישואים שהזמין עם בת זוגו, ג'ורג' נכנס לפעולה, מבקש חיבה בנימוס ומקבל ליטופים נמרצים. "רוב הלקוחות מאוד אוהבים אותו. אם בא זוג לחנות, אז בדרך כלל האישה מסתכלת על התכשיטים בעוד שהגבר יושב ומלטף את הכלב, אז יש לה את כל הזמן בעולם להסתכל על הפריטים", ממשיכה ורד. "גם ילדים מתים עליו. אבל כמה שהוא נראה חביב, יש לו את הרגעים הכעוסים שלו".
למרות גודלו, שג'ורג' סובל לדברי בעליו מתסביך רוטוויילר, אבל נכנע לליטופים ברחוב גם מזרים. "לפעמים הוא נובח כדי להראות שהוא כאן ולרוב הוא יוצר הרגשה נעימה סביבו, אך צר לי לומר, שהוא כלב גזעני כלפי אוכלוסיות מסויימות בחברה שלנו", היא מגלה. "הוא נובח על דתיים ולא ממש אוהב אותם כשהם עוברים ברחוב, במיוחד על חבורות של בנות חרדיות שמגיעות לחוף הים. אני לא יודעת להסביר למה הוא נטפל דווקא אליהם".
בין רביצה בחנות לטיולי התאווררות בחוץ, ג'ורג' מסתבר הצליח להתאים את עצמו לורד. "הוא מאושר כאן ומקבל תשומת לב בלתי פוסקת. יש כאן יציאה וכניסה של אנשים חדשים. הוא אף פעם לא לבד וההתייחסות אליו היא כמו של בן משפחה", היא מוסיפה.
ורד ממליצה לכל מי שיכול, לקחת את הכלב איתו למשרד או לעסק. "יש סוג של קשר שאתה יוצר עם כלב, שהוא כל כך אנושי בעיני. אם אפשר ואתם יכולים, תעשו לכלב טובה וקחו אותו, במקום שישאר בבית לבד בלי גירוי. הלוואי וכולם היו יכולים לעשות זאת. זה מחמם את הלב".
- לוקחים את החתול, חמוס, תוכי או כלב איתכם לעבודה ורוצים להראות זאת לכל העולם? ספרו לנו בדוא"ל ynetpic@gmail.com
נימורה. מבקשת חיבה מהלקוחות
צילום: רועי גזית
היא המתנה שלי בחיים. מייקל קסרזון
צילום: רועי גזית
כמו בן משפחה. ורד לאור
צילום: רועי גזית
בא בבוקר, חוזר בלילה
צילום: רועי גזית
מומלצים
