בגלל המחסור במורים: סטודנטים מונו למחנכים

כבר שנים ארוכות שמקצוע ההוראה לא נחשב למבוקש במיוחד, אבל נראה שלאחרונה הביא המחסור החריף בכוח אדם לפגיעה של ממש במערכת החינוך. ל-ynet נודע כי בהיעדר כמות מספקת של מורים, התהוותה בבתי הספר היסודיים תופעה שבה ממנים המנהלים מתמחים להוראה למחנכי כיתות.

מנהלים הסבירו כי הם נותרו חסרי אונים אל מול המצב הקשה שנוצר. "אין לנו ברירה. בשנים האחרונות אנו עדים לגל נטישה של מקצוע ההוראה, והמורים הוותיקים שנשארים במערכת מסרבים להיות מחנכים".

המתמחים שהתמנו למחנכי כיתות הם סטודנטים להוראה בשנת הלימודים הרביעית.

 הדרישה לעבור תקופת התמחות טרם תחילת העבודה כמורה נקבעה מתוך כוונה לאפשר לאנשי החינוך הצעירים לקבל באופן הדרגתי הכשרה וכלים שיאפשרו להם למלא את תפקידם העתידי כראוי.

אלא שאלו ש"נזרקו למים" ומשמשים מחנכים בהיותם סטודנטים, עדיין מחויבים במקביל למטלות הלימודים ולכן הם מועסקים במשרה חלקית, כשהם נתונים לפיקוח הדוק של מדריכים מטעם בית הספר שאליו שובצו.

"מחנך הוא תפקיד תובעני מאוד שדורש מיומנות רבה. לכן, לא ניתן לקחת סטודנט ולזרוק אותו ישר למים הקרים כשהוא חסר ניסיון וכשאין לו שום היכרות מוקדמת עם המערכת", הסביר מנהל בית ספר, שגרס כי המצב הרצוי הוא שמורה ימונה למחנך רק לאחר שצבר ניסיון כמורה בפועל לאורך תקופה של שנה עד שנתיים.

אלא שלמרות האחריות הרבה שטומן בחובו המקצוע, נהנה מי שבחר לשמש מחנך רק מתוספת שכר זעומה לעומת מורה מן המניין. "למורים הוותיקים נמאס להיות מחנכים, ובלית ברירה המנהלים נאלצים להפיל את המעמסה על הסטודנטים הצעירים. מצד אחד, יש לזה יתרון כי במהלך ההתמחות -סטודנטים חדורי מוטיבציה רוכשים ניסיון רב. מצד שני, הם עלולים לקרוס תחת הנטל ולנטוש את המקצוע".

תחושה דומה לזה של מנהל בית הספר חולק גם סטודנט להוראה, שמונה גם הוא לשמש מחנך בשנת לימודיו הרביעית. "אין ספק שזה אתגר לחנך כיתה כבר במהלך ההתמחות, אך הבעיה היא שאנו מתקשים לעמוד בכל המטלות הפדגוגיות.  מצד אחד, מערכי השיעור הם חדשים עבורנו ואנחנו צריכים להתכונן לכל שיעור מחדש, ומצד שני - יש לנו עדיין את המחויבויות למכללה שגוזלות הרבה מאוד זמן".

"לוקחים מכל הבא ליד"

מנהלי בית הספר מודעים היטב למצבה של מערכת החינוך. יו"ר ארגון המנהלים, אריה לוקר, הבהיר כי מינוי מתמחים למחנכים הוא צעד המהווה פועל יוצא של המציאות הקשה. "אין ספק שאנחנו במצוקה. בעבר, על כל משרה פנויה היו חמישה מועמדים. אבל היום, מורים לא רוצים לחנך - ואנחנו לוקחים מכל הבא ליד".

למרות ההבנה, הבהיר לוקר כי מדובר במהלך הטומן בחובו סיכונים רבים. "ברגע שאדם חדש נכנס למערכת, חייבים להכיר אותו לפני שנותנים לו אחריות על 40 תלמידים. למחנך יש השפעה כחומר ביד היוצר על תלמידיו, וזה חוסר אחריות לקחת הימור עם סטודנט חסר ניסיון".

בהיבט אחר, סבור פרופ' יאיר קארו, נשיא מכללת "אורנים" לחינוך, כי העומס הרב שעמו נאלצים להתמודד הסטודנטים-מחנכים עלול להרתיע אותם מלעסוק בהוראה, ובסופו של דבר רק יגרום נזק למערכת החינוך. "נכון היה אם מורה צעיר היה מקדיש את שנותיו הראשונות להשתלבות בהוראה, ורק אחרי שישלים תהליך ויגיע לבשלות מקצועית הוא יהפוך למחנך בכיתה. למרות זאת, המציאות בשטח שונה לגמרי, והמנהלים פועלים מתוך מצוקה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "בשנה האחרונה, נבנתה תוכנית שמטרתה לאפשר כניסה הדרגתית וליווי צמוד למתמחים במערכת החינוך. בהתאם למדיניות זו, ניתנת האחריות על כיתה למורה החדש באופן הדרגתי, כך שמורה מתמחה מתחיל כמחנך בהיקף של שליש משרה ובהדרגה משרתו מתפתחת".

בניגוד לחששות כי המהלך יסב נזק לעתיד מקצוע ההוראה, גרסו במשרד כי "מתמחים שמחנכים כיתה בשנת ההתמחות שלהם מקבלים חונכות אישית של מורה מבית הספר ומשתתפים בסדנה לתמיכה ולהעצמה. ליווי מובנה ושיטתי למורים החדשים, יחד עם כישוריהם הגבוהים, הוא מהלך שמניב תוצאות טובות".