בין השטריימל לכומתה
ב-1917 פרסם הרב קוק בלונדון מכתב נגד גיוס רבנים ותלמידי ישיבות לצבא הבריטי, מחשש להרס הקהילה בבריטניה.93 שנים עברו והחרדים בארץ משתמשים במכתב זה כתירוץ, למרות שהרב כתב מפורשות בכתביו כי בארץ-ישראל על תלמידי חכמים חובה יתרה לצאת למערכה עם כל עם ישראל
הוויכוחים הבלתי נגמרים סביב גיוס - אי גיוס אברכי הישיבות לצה"ל, הם אחת התופעות המרגיזות ביותר בישראל. מי שביקש להבין, בעבר, על איזה מקור הלכתי מסתמכת דרישת החרדים להחלפת הרובה בתלמוד הבבלי - הופתע. הסתבר לו כי אסמכתה הלכתית מרכזית לאי גיוס היא מכתב שכתב הרב הראשי המיתולוגי לארץ-ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק,
בלונדון בתקופת מלחמת-העולם-הראשונה (1917).
ובני ישיבות לצבא הבריטי. מגמתו היתה לשחרר כמה שיותר מתוכם, שכן המלחמה היתה קטלנית ביותר ובכל חודש נהרגו ומתו בחפירות באירופה כ-30,000 חיילים מכל הצבאות. הרב קוק חשב אז במונחים של הרס הקהילה.
באותה עת הוא כיהן כרב "קהילת מחזיקי הדת" בלונדון, לאחר ש"נתקע" שם בשל המלחמה. אחת הבעיות בהן טיפל באופן נמרץ, היתה בעיית גיוס רבנים
דעה
תודה לאלי ישי
איתי בן חורין
במשך שנים אמרו לנו החרדים שהם לא מתגייסים לצבא, כי הם חייבים ללמוד תורה. פתאום הם לא צריכים ללמוד, אלא רק לעבוד, העיקר שלא לשרת
מי שנחשף למכתב שכתב בעניין זה הרב קוק לרב הראשי של בריטניה, ולפרשנות הקיצונית שהעניקו לו במשך שלושה דורות, שאל עצמו מיד: מה הקשר בין מכתב שנכתב בהקשר של צבא זר במלחמה לא לנו, לבין הגיוס לצה"ל? שאלה זו נשאלה לראשונה לאחר שקמו ארגוני המחתרת בארץ ישראל - וביתר שאת לאחר הקמת צה"ל .
פרופ' נריה גוטל, ממכללת "אורות ישראל", שכתב לאחרונה מאמר מקיף על הנושא, טוען כי הרבנים קבעו : גישת הרב קוק היא נגד הגיוס בכלל והיא חלה גם על הגיוס למחתרות ולצה"ל. מאז, מתפרסמים מדי כמה שנים קונטרסים וחוות דעת רבניות השבים והמצטטים את מכתב הרב קוק, במגמה לשלול את גיוס בני הישיבות לצה"ל. זאת, על אף שהרב קוק עצמו, שנפטר ב-1935, לא נגע בנושא ולא פירש את השלכות מכתבו בסוגיה זו.
בדור תש"ח
המשך קיומה העקשני של הפרשנות הפוסלת גיוס לצה"ל בשמו של הראי"ה - מטריד ומפתיע. הרי כבר מערב מלחמת העצמאות קיימת התבטאות ברורה וחד משמעית של הבן,הרב צבי יהודה קוק, לגבי הפירוש הנכון והראוי של איגרת אביו. התבטאות הבן שוללת את הגישה המכלילה גם את צה"ל בגדר גיוס אסור.סיפר על כך הרב שאר-ישוב הכהן, רבה הראשי של חיפה: "בחורף תש"ח, תלמידים מישיבת 'מרכז הרב' היו מאורגנים בכמה ארגונים מחתרתיים, בהם ההגנה, אצ"ל ולח"י. כמה מהם אף נשאו תפקידי פיקוד חשובים. זו הייתה, בעצם, ישיבת ההסדר המעשית הראשונה. ראשי הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק (הבן) והרב דוד הכהן ('הנזיר') תמכו בשילוב.
"אבל", מספר הרב שאר-ישוב, "היו ראשי ישיבות בירושלים שהתנגדו לגיוס ואמרו שבחורי ישיבה לא צריכים לשרת, אלא ללמוד תורה. הם הוציאו לאור כרוז והדביקו אותו ברחובות ירושלים. הכותרת הייתה: 'מרן הרב קוק זצ"ל היה נגד גיוס בני ישיבות!' הם ציטטו מתוך אותו מכתב שהרב כתב (בלי להזכיר למי ובאלו נסיבות נכתב המכתב). הדברים בכרוז היו מאוד ברורים ותקיפים.
"באותה עת הייתי פעיל מאוד ב'הגנה'", ממשיך ומספר הרב שאר-ישוב הכהן, בנו של הרב דוד הכהן (הנזיר). "בדיוק יצאתי מהישיבה וראיתי להפתעתי את הכרוז תלוי ומודבק בכניסה לבית המדרש של הישיבה. הזדעזעתי. ידעתי כי ראשי ישיבת 'מרכז הרב' תומכים בהשתתפותנו בכוח המגן. מצד שני נוכחתי פתאום שאנו, תלמידי הרב קוק, פועלים נגד דעתו. הייתי במצב רוח קשה מאוד. הנה אני, בנו של אחד מגדולי התלמידים של הרב קוק, מעורב במעשים הנוגדים את דעתו. התלבטתי מאוד".
הרב שאר-ישוב החליט לצאת ולהתאוורר ממחשבותיו. והנה, בעודו יורד לכיוון כיכר-ציון, הוא פגש את הרב צבי יהודה קוק, הבן. שאר-ישוב עצר כדי לברך אותו וזה ראה כי פניו לבנות. מיד שאל: 'שאר-ישוב, מה קרה?' ושאר-ישוב סיפר לו על הכרוז. "להפתעתי", מספר הרב שאר-ישוב, "נעמד הרב צבי יהודה מלכת וצעק בקול גדול: 'זיוף! זיוף!' היתה זו צעקה רמה, ממש שאגה. אני מאמין כי שאגה זו שמעו מכיכר-ציון עד 'בית הרב'".
לאחר שנרגע, הסביר הרב לשאר-ישוב הצעיר היכן ועל איזה רקע כתב אביו את המכתב. הוא כעס מאוד על עצם ההשוואה. הוא הדגיש וחזר והדגיש: 'הרי פה לוחמים למען ארץ-ישראל ולמען ירושלים, עיר הקודש, ושם - למען צבא זר. הלא כאן לוחמים מלחמת מצווה של כיבוש ארץ-ישראל ושל 'עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם'.לאחר האירוע פרסם הרב צבי יהודה חוברת מיוחדת וכתב בה כי "הסילוף (שנעשה בפרשנות האיגרת) הוא מן המין הגרוע והמחפיר ביותר".
בזמן הזה
אלא שהפרשנות המעוותת ממשיכה להתקיים עד ימים אלה ממש, זמן רב לאחר פטירתו של הבן, הרב צבי יהודה. והנה, רק לאחרונה חלה בעניין תפנית חדה. התגלתה פסקה בכתב-יד של הרב קוק האב, המאירה באור חד וברור את המכתב שכתב בשעתו בלונדון. פסקה זו מביא לידיעתנו פרופ' נריה גוטל, ראש מכללת "אורות ישראל" באלקנה, שפרסם מאמר אודות הפרשה בקובץ שנקרא "הכיפה והכומתה" בהוצאת המכללה.
אכן, "חידוש גדול גלום במלים הספורות הללו של הרב קוק", כתב פרופ' גוטל. לדבריו, הרב קוק בדברי פרשנותו לרמב"ם, מאשר ששבט לוי אכן איננו יוצא למלחמה כשהיא נושאת אופי פרטי, משפחתי או שבטי. אבל במצב בו כל עם ישראל יוצא למלחמה, הרי יש חובה גמורה עליהם - ועל תלמידי חכמים - להתגייס ולצאת עם כל העם למערכה. יותר מכך: כל מי שקשור לעבודת ה' - מחויב לצאת עוד יותר משאר העם כי לחימה כלל ישראלית נכללת בעבודת ה'".
מה אומר גילוי זה לגבי מחזורי הגיוס החרדים הבאים לצה"ל? כנראה לא הרבה. שכן, היהדות, ובמיוחד החרדית, נוהגת לקדש נוהג, גם אם אין מקורו במצווה מפורשת מדאורייתא. אבל הציבור הכללי חייב לדעת על כך.
יוסף ארגמן, היסטוריון צבאי
לפנייה לכתב/ת 
חרדים ליד לשכת גיוס
צילום: עופר עמרם
מומלצים
