הסתובבנו וחזרנו לאותה נקודה: סיכום הסיבוב

יש הטוענים כי את הכסף סופרים במדרגות, כי סיכומים יש לעשות רק בסוף העונה, אבל קשה לנו להתאפק. 15 מחזורים מעונת 2010/11 של ליגת העל כבר מאחורינו והגיע הזמן לבחור את המצטיינים, להצביע על המאכזבים ולפרגן למפתיעים. האם הם גם אלו שייבחרו בסוף העונה? רק הזמן יגיד.

שחקן הסיבוב: ג'אקו ערפאת. כשהוא שיחק בסכנין הוא גילה ניצוצות של חלוץ. בהפועל עכו הכישרון פרץ החוצה והוביל את החלוץ הנפלא הזה לצמרת כובשי ליגת העל ולשערים אדירים של חלוץ מרכזי קלאסי. למקום השני הגיע דודו ביטון, שכבש 12 מתוך 15 השערים של הפועל פתח תקווה בסיבוב הראשון. הגיע רק למקום השני בגלל השקיעה של קבוצתו בתחתית הטבלה.

ללא מגרש ביתי ועם תקציב מינימלי עשה פלאים. אלי כהן (אלי אלגרט)

מאמן ותגלית הסיבוב: אלי כהן והפועל עכו. רן בן שמעון עשה דברים נהדרים בקריית שמונה, אבל הסגל שלו טוב ורחב יותר מזה של עכו. אלי כהן הגיע לקבוצת הנמל בלי הרבה ציפיות מעבר למאבקי תחתית, והצעיד אותה לפלייאוף העליון עם נצחונות על מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, ותיקו מול הפועל ת"א.

עכו של אלי כהן שיחקה כדורגל התקפי ושובה עין, החזירה לתחייה את רועי דיין והזכירה לנו שוב כמה זה עצוב לקבוצה בליגת העל שאין לה מגרש ביתי ראוי.

אכזבות הסיבוב: מכבי ת"א ובני יהודה. קבוצת 107 מיליון השקלים מאכלסת את הבחירה הזו לא משום שהיא לא במקום הראשון, אלא בעיקר בשל הצורה שבה התנהלה. חוסר יציבות מקצועי, רוטציה לא הגיונית, אכזבה רבתי משחקנים שעלו מאות אלפי יורו (עיין ערך קולאוטי ומדוניאנין) ודחיקתם הצידה של שחקני בית דוגמת דור מלול ושרן ייני.

107 מיליון שקלים שיזרקו לפח? תשאלו את נמני ומזרחי (אלי אלגרט)

על כל אלה, ועל שלל התירוצים שניפקו השנה מאמני ושחקני הקבוצה, הם ראויים לתואר אכזבת הסיבוב. במקום השני: בני יהודה ודרור קשטן, שדווקא בעונה שבה הקבוצה השקיעה הכי הרבה בשחקני רכש, היא הצליחה להידרדר לפלייאוף התחתון ולמאבקי תחתית.

תגלית הסיבוב: דודו ביטון. זוכה בענק בקטגוריה הזו. 80 אחוז משערי הזכות של פ"ת רשומים על שמו, ולכן כל מילה נוספת מיותרת. הגיע למקום השני: אלרואי כהן, הקשר ההתקפי שהפך בנבחרת למגן ימני. כובש, מבשל והופך את המשחק של ק"ש לסופר אטרקטיבי.

80 אחוז משערי הפועל פ"ת שייכים לו. דודו ביטון (צילום: אורן אהרוני)

משחק הסיבוב: מכבי חיפה - בית"ר ירושלים. ב-3 באוקטובר הגיעו אורי מלמיליאן ושחקניו לקריית אליעזר, ל-90 דקות של מהפכים בלתי פוסקים. זה התחיל בשער יתרון של אייל גולסה, המשיך במהפך של כריסטיאן גונסאלס וסמואל יבואה, עבר למהפך ירוק עם צמד של שלומי אזולאי, והסתיים בשער שוויון סופר דרמטי של חן עזריאל בתוספת הזמן, ו-3:3 אדיר. במקום השני: ה-2:4 המדהים של ק"ש על הפועל ת"א בבלומפילד.

היציבה של הסיבוב: מכבי חיפה. היא אפורה (למרות שבבסיס היא ירוקה), לא משחקת כדורגל מבריק, ופרט למשחק המלהיב מול בית"ר ירושלים, קשה לזכור משחק ספציפי שלה העונה שבו היא הבריקה.

כל זאת לא משנה את הסטטיסטיקה - הפסד אחד בלבד, 76 אחוזי הצלחה ורק 12 שערי חובה. מעט יחסית להגנה שהחלה להתייצב רק בחודש וחצי האחרונים. מצד שני, בחיפה זוכרים היטב איך הובילו את הטבלה כל העונה, ובסוף סיימו אותה עם דמעות על הדשא בבלומפילד.

שער הסיבוב: הג'יברטיל. במחצית האחרונה של המשחק האחרון בסיבוב קיבלנו את השער היפה מכולם. ג'יבריל סידיבה בעט מכל הלב כדור שכמעט וקרע את הרשת של אוהד כהן, ואיפשר לצהובים מת"א לצאת לפגרונת הקצרה עם חיוך על השפתיים.

נבחרת הסיבוב: לירן שטראובר; אייל משומר, איציק כהן, סאבו פאביצ'ביץ', פיטר מסיללה; משה אוחיון, שי אבוטבול, אלרואי כהן, ערן זהבי; דודו ביטון, ג'קו ערפאת.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק