מיחשוב בתי"ס: ישראל רחוקה שנות אור מהמערב

ישראל אולי מתגאה בהיותה מעצמת היי-טק, אבל נתונים נוספים מעידים על מצבה הקשה של מערכת החינוך. ישראל מדורגת במקום ה-49 מתוך 64 מדינות שהשתתפו במחקר של ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) ביחס בין מספר התלמידים בכיתה לבין מספר המחשבים בבית הספר. תוכניות בנות שנים לא ממומשות - וגם בתחום זה, בולט הפער העצום בין היישובים העשירים לעניים.

• לממצאים המלאים - לחצו כאן
  

על-פי הנתונים שהגיעו לידי ynet, היחס בישראל בין מספר התלמידים הממוצע בכיתה למחשבים בבית הספר הוא 0.37, הדומה ליחס שנמצא בטרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. עם זאת הוא נמוך בהרבה בהשוואה למדינות האחרות שהשתתפו במחקר, כגון ניו זילנד (1.16) אוסטרליה (1.02) ארצות הברית (0.91) וגרמניה (0.60).

הנתונים הראשוניים התקבלו מהרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה), ונאספו לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת דיון שייערך היום (ב') בנושא מחשב בתי הספר בוועדת החינוך.

מחברי המסמך מציינים כי מחקרים בינלאומיים רבים קבעו שתלמידי בית-ספר המשתמשים דרך קבע במחשב נוטים להגיע להישגים טובים יותר, לעומת תלמידים בעלי ניסיון מועט בשימוש במחשב או תלמידים בעלי ביטחון עצמי נמוך ביכולת התפקוד הבסיסית שלהם בסביבת המחשב.

קוראים פחות טוב

בניתוח שערכה ראמ"ה מצוין בנוסף הקשר שקיים בין יחס מספר התלמידים בכיתה למספר המחשבים, לבין ההישגים בתחום אוריינות הקריאה. כך, נמצא כי ברוב המדינות (21) שהן בעלות ממוצע הישגים באוריינות קריאה שהוא גבוה או שווה לממוצע ה-OECD, המדד נע בין 1.16 (ניו זילנד) ל-0.60 (גרמניה).

לעומת זאת, כל המדינות שבהן נמצא כי היחס בין מספר התלמידים הממוצע בבית הספר לבין מספר המחשבים הממוצע להוראה, שווה או נמוך מהיחס שקיים בישראל (0.37), השיגו ציון ממוצע באוריינות קריאה שהוא נמוך מממוצע ה-OECD. יחד עם זאת, בניתוח של ראמ"ה מודגש כי אין בשום אופן להקיש מנתונים אלה על קשר סיבתי בין שיעור המחשבים לבין ההישגים במבחנים הבינלאומיים של פיז"ה.

ויכול להיות שהמצב אפילו רע הרבה יותר. המחקר התבסס על נתוני פיז"ה, בעוד נתונים עדכניים שהתקבלו ממשרד החינוך עולה כי היחס עומד על 12.7 תלמידים למחשב ולא 1:3 לערך (0.37).

"גם לגבי מדינות אחרות נראה כי היחס המשתקף בנתוני פיז"ה טוב בהרבה מהיחס הקיים במערכת החינוך בהן (כך למשל, לא נראה סביר כי בארה"ב יש מחשב כמעט לכל תלמיד). יתכן כי מנהלי בתי-הספר דיווחו על כלל עמדות המחשב הזמינות להוראה בבית-ספרם, ולא רק על מספר העמדות הזמינות לתלמידי השכבה הרלוונטית שהשתתפה במחקר", מסבירים מחברי המסמך.

פערים עצומים

מהדו"ח של מכרז המחקר בכנסת עולה בנוסף כי בשנת 1993 פרסם משרד החינוך תוכנית-אב שמטרתה הייתה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים בבתי-הספר ועמדה לכל גן ילדים. בשנת 2000 הוחלט להפעיל את שלב ב' של התוכנית, לפיו בחלק מבתי-הספר יוצב מחשב לכל חמישה תלמידים.

עם זאת על פי הנתונים כ-60% מבתי הספר ה"ממוחשבים", שהם 1,509 מוסדות חינוך, טרם הגיעו ליחס מחשוב של 1:10. לצורך השגת היעד נדרשות לפחות עוד 36,225 עמדות. הפערים בין בתי הספר מתבטאים ביתר שאת בפערים בין הרשויות המקומיות החזקות והחלשות - בעיקר במגזר הערבי.

בעוד שבערים החזקות כמו חולון היחס הוא, 6.9 תלמידים על כל מחשב, בתל אביב 7.2 וכפר סבא 7.4, הרי שברשויות החלשות כמו אום אל פחם (25.9) ורהט (17.9) היחס נמוך בהרבה. המצב ברשויות ערביות קטנות יותר חמור בהרבה. במג'ד אל-כרום יש רק 32.4 תלמידים למחשב אחד, באיכסאל (32.2), ג'סאר א-זרקא (32), לקייה (31.2), עראבה (30.8), מעיליא (30.7), טייבה (29.6) ויפיע (29.1). 

לטענת עורכי הדו"ח, "בהינתן מצבן הכלכלי הקשה של הרשויות המקומיות במגזר זה,

 וכיוון שהתקציב לרכישת עמדות מחשב בבתי-ספר מקורו בתקציבי מפעל הפיס לרשויות המקומיות (תקציבים אשר נדרשים לרוב לצרכים דחופים יותר ברשויות שמצבן הכלכלי ירוד), יתכן שראוי לשקול תקצוב ממשלתי מיוחד לצמצום פערי המחשוב במגזר זה".

ויש גם נקודת אור קטנה בדו"ח: ב-2009 חלק שינוי חד במגמת הירידה ברמת המיחשוב במערכת החינוך. בשנתיים החולפות יש עלייה במספר עמדות המחשב. מספרן עלה בשיעור של 9% בשנה האחרונה לעומת 2009. אבל למרות השיפור הזה, מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גדול מזה שנמדד בינואר 2006.  

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת אלכס מילר אמר בעקבות הנתונים ש"נגישות למחשב ומיומנות העבודה עמו הן מפתח מרכזי להתפתחות התלמיד ולהקניית כלים קריטיים לעתידו, ולכן לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תהיה רחוקה מיעדים שהציבה לעצמה לפני שני עשורים בתחום. כדי להתקדם לעבר היעד ולצמצם פערים בין המגזרים יש לוודא שמענקי הפיתוח לרשויות המקומיות המיועדים למחשוב יגיעו ליעדם ולא יופנו למטרות אחרות לפי ראות ראשי הרשויות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך הציג היום בפני ועדת החינוך של הכנסת את אופן הטעמת התוכנית הלאומית לתקשוב, אשר יצאה לדרך בראשית שנת הלימודים הנוכחית ב-220 בתי ספר בצפון ובדרום. בשנת הלימודים הבאה (תשע"ב) צפויה התכונית להתרחב באופן משמעותי לעוד 670 בתי ספר נוספים. התוכנית תוטמע באופן הדרגתי בכלל מערכת החינוך, במהלך השנים הבאות, זאת במסגרת תוכנית היעדים של משרד החינוך לתקשוב כלל בתי הספר. במסגרת הטמעת התוכנית הלאומית מוביל המשרד תפיסה כוללת, לפיה הצטיידות בתי הספר תעשה לצד הכשרות מורים, פיתוח חומרי למידה, תפעול ותחזוקה שוטפת של התשתיות. בהתאם לזאת, קבע המשרד תוכנית סטנדרטים לצורך הצטיידותם של בתי הספר, כאשר לכל בית ספר תהא תוכנית עבודה מוגדרת ומסודרת".