הוא עוד ישוב: ניר קלינגר נגד מכבי נמני ת"א
"קלינגר הוא סמל המכביזם הישן - זו שווינריות הוא שמה האמצעי. נמני הוא המכביזם החדש - השחקן מעל למועדון". שרון דוידוביץ' מאמין שההתמודדות הערב, תסמן את תחילת המהפיכה הבאה במכבי ת"א - חזרתו של קלינגר לקריית שלום
"הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב, זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב". כך שרה להקת "כיף התקווה הטובה" בשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" שנכתבה על ידי יענקל'ה רוטבליט. אז, הם לא ידעו שיבוא יום והמשפט הזה יישב כמו כפפה על עתידו של ניר קלינגר במכבי תל אביב.
אז נכון, 'הג'וק הקטן' לא היה אצל קלינגר, אלא דווקא אצל האוהדים הצהובים והעזיבה היתה למעשה בלית ברירה. אבל עדיין מדובר ב'קיבוץ', הקיבוץ המאוחד על-שם, או שמא נאמר 'מאחורי', אבי נמני. השורה התחתונה היא שכמו בשיר, גם במציאות הג'וק הזה יעבור. ניצחון הערב של 'העוזב' על קבוצתו לשעבר, עשוי לסמן את רגע המפנה בו החל קלינגר את דרכו חזרה לקריית שלום.
חמש השנים הרעות
ניר קלינגר ניסה בזמנו לבצע את אחד המהלכים האמיצים ביותר שנעשו בכדורגל הישראלי - ויתור על שני הכוכבים הגדולים במועדון למען הצלת הקבוצה. לחודשים ספורים, נראה היה שהמאמן הקשוח הצליח במקום שבו גדולים ממנו נכשלו (עיין ערך שלמה שרף). רק שאז המפלצת קמה על יוצרה, פרוייקט הגלאקטיקוס הוקם כשאבי נמני עומד בצירו, ובראי הזמן הפך קלינגר למפסיד הגדול.
מה שנתפס אז כניצחון האוהדים על האיש שניסה לפגוע בעגל הזהב שלהם, היה למעשה הפסדה של מכבי ת"א שבראייה לאחור מסתכלת על חמש השנים האחרונות כתקופה אבודה. בזמן שקלינגר נזרק לתהומות הנשייה בקפריסין וצריך היה לבנות את עצמו מאפס, הושלכה גם מכבי לתהום. תהום של ייאוש.
האל שבקצה האולימפוס עבור האוהדים. נמני (צילום: עוז מועלם)
מבט חטוף על מה שנהיה מאותה קבוצה מפוארת, גורם גם ליריביה הגדולים ביותר חוסר נחת. קבוצת חסרת זהות, מיואשת ומתוסכלת, שגם אוהדיה השרופים הבינו שדרוש תיקון מהיסוד, אותו יסוד עליו היא עומדת הלא הוא אבי נמני. ללא שינוי, שורשי המכביזם הישן לא יוכלו לצמוח מחדש.
מצא את ההבדלים
כשחקנים היוו השניים הפכים מוחלטים אשר משלימים אחד את השני. מצד אחד קלינגר: גס, אגרסיבי, נמרץ ובלתי טכני אך יעיל להפליא. מצד שני נמני: האל שבקצה האולימפוס עבור האוהדים. שילוב נדיר של יכולת משחק וטכניקה, לצד אישיות מושכת מלאה בקסם שהעניקה לאוהדים את האפשרות לחלום להיות יום אחד מספר 8, או לפחות לצידו. מינימום להזמין אותו לבר מצווה של הילד.
גם בצורת האימון קיים שוני, אך נדמה כי ההבדל המשמעותי טמון בסמליות של השניים עבור המועדון. קלינגר הוא המכביזם הישן, זה ששמו האמצעי ווינריות והניצחון עבורו מעל לכל. נמני מסמל את המכביזם החדש - השחקן מעל המועדון, אשר מתכופף על ברכיו בתחינה לרחמיו של האיש החזק ביותר.
לפחות בדבר אחד שניהם זהים: נכון לעכשיו גם קלינגר וגם נמני לא מצליחים להסתדר עם קבוצת גלאקטיקוס על גלגוליה השונים. הצהובים של העונה לא ניצחו אף קבוצה משמונה הראשונות (!) בליגת העל. קחו את הנתון הזה ותבינו שגם המקום השלישי בליגה החלשה של השנה, זו אחיזת עיניים זמנית. גם זכייה באליפות, אם וכאשר, תהיה כזו.
המושיע
קלינגר של היום הוא האדם המתאים ביותר עבור מכבי ת"א. אישיות חזקה (עדיין), נבונה ובוגרת. אחת היחידות בכדורגל הישראלי שמסוגלות
להגיע לקבוצה המלחיצה והלחוצה ביותר בליגה ולהוביל שינוי אמיתי. ניצחון הערב של הפועל ב"ש, יכול להזכיר לאוהדים שמדובר גם במאמן כדורגל לא רע בכלל.
אז אולי בסיום הערב הפיקנטי הזה בווסרמיל, כששתי הצ'ילבות הגדולות ילחצו ידיים (מה יחס ההימורים שדבר כזה אכן יקרה?), אולי ייפול האסימון אצל אותם אוהדים שהשליכו אותו מהקבוצה, אולי הם סוף סוף יבינו שהם פשוט בחרו בצד הלא נכון. בין אם ינצח ובין אם יפסיד, הסיום של ניר קלינגר ומכבי ת"א לא יהיה כמו בשיר "בלדה לעוזב קיבוץ". במציאות, הוא עוד ישוב. זה רק עניין של זמן.
הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
