קרני שמש ראשונות בחבל אילות: המהפיכה בדרך?
תחום האנרגיה הסולארית תקוע בישראל כבר תקופה ארוכה, למרות הבטחות הממשלה. אבל בחבל אילות שומרים על אופטימיות וכבר אפשר לראות תזוזה - בקטורה כבר ממתינים פאנלים להתקנה ובתמנע מתוכנן מתקן התפלה שיופעל באמצעות חום מפרויקט סולארי. אולי המהפיכה הסולארית תתחיל השנה?
בשלהי שנות ה-50', כשהמומחים הזהירו שאף פרה לא תשרוד בחום המדברי של חבל אילות, התעקשו המקומיים להקים את מחלבת יטבתה וקבעו עובדות בשטח, כנגד כל הסיכויים. ההתעקשות שלהם השתלמה. בינתיים, למרות שחלפו השנים, ממשיכים במשרדים הממוזגים של המועצה האזורית, לספר את הסיפור בגאווה.
אמנם בגרסה הנוכחית יש אנרגיה במקום חלב ופאנלים סולאריים במקום פרות - אבל העיקרון זהה: איך הופכים את חבל הארץ הדרומי לביתם של פרויקטים סולאריים רבים, כנגד כל הררי הביורוקרטיה שהמדינה מערימה בדרך.
רבות נכתב על קשיי הבירוקרטיה בתחום האנרגיה הסולארית בישראל - ריבוי גורמים שאין ביניהם תיאום, מכרזים תקועים ורצונות מנוגדים מצד משרד התשתיות, משרד החקלאות, רשות החשמל, חברת החשמל, או מוסדות התכנון. כל זה, ועוד לא הזכרנו את המשרד להגנת הסביבה, שכמעט ואינו ממלא תפקיד בסיפור, או את ארגוני הסביבה שלא ממהרים לתמוך באופן גורף במיזמים הסולאריים. עצמאות אנרגטית לישראל תוך עשור?
הפיילוט הסולארי של AORA בסמר (צילום: יעל דראל)
מעבדת ניסויים סולארית
באילות - מועצה אזורית המשתרעת על פני 13% משטח המדינה, מכירים את הבעיות אבל מתעקשים להישאר אופטימיים. היעד שהציבו לעצמם הוא עצמאות אנרגטית תוך פרק זמן של בין חמש לעשר שנים. כל האנרגיה הזו - כ-250 מגהוואט בשנה - תגיע על פי התכנונים מאנרגיית השמש בלבד, מבלי להזדקק לחשמל מתחנות כוח מזהמות.
אבל עוד לפני כן, חבל אילות עובד קשה בלמתג את עצמו כשדה ניסויים סולארי, מקום שאליו יתנקזו כל הפיילוטים הסולאריים שיש לטכנולוגיה הישראלית להציע. "אנחנו רוצים ליצור פה מעין חלון ראווה, שבו אפשר יהיה להסתובב ולראות בשטח את כל החידושים הסולאריים האחרונים", מסבירה דורית בנט, מנכ"לית מנהלת האנרגיה המתחדשת במועצה.
בחלון הראווה הזה ניצב כרגע בעיקר הפרויקט התרמו-סולארי של חברת AORA בסמר. השרביט הצהוב של תחנת הכוח הנסיונית, מתנשא לגובה 30 מטרים ומוקף בשדה מראות עוקבות שמנתבות לעברו את קרינת השמש. מעבר לנוכחות הסוריאליסטית שלו בנוף, הפיילוט הסולארי פועל באמצעות טורבינת גז, שתאפשר בהמשך גם שימוש בחום שנוצר בה לתהליכים תעשייתיים - למשל חימום או מיזוג למבני הקיבוץ.
"הפיילוט בסמר אינו לבד. בקרוב יוקם לצידו פרויקט דומה ובאזור התעשייה של קיבוץ עברונה מתוכננים שני מתחמים נוספים בגודל של כ-250 דונם שאותם נייעד לפיילוטים סולאריים", מסביר נועם אילן, מי שהיה עד לא מזמן מנכ"ל שותף במנהלת האנרגיות ואחד ממייסדי המאמץ הסולארי באזור.
כיום משמש אילן סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת CAPITAL NATURE, חברת ההשקעות הממשלתית שמפעילה את המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות. "המעבר שלי מסמל את התהליך בשטח, ואת העובדה שישנה יותר ויותר מעורבות ממשלתית ועסקית לפיתוח הנושא", הוא אומר.
מחפשים את השמש; השטח בקיבוץ סמר (צילום: יעל דראל)
אופטימיות לא מוסברת
גם בנט וגם אילן מסתובבים בשטח עם אופטימיות שלא תמיד קל להסביר. אחרי הכל, עד כה היו בעיקר החלטות ממשלה לא ממומשות ושורה ארוכה של קשיים, שעמדו בפני כל מי שרצה להקים מיזם סולארי.
די להביט בהחלטת הממשלה משנת 2009, שסימנה את 2010 כשנה שבה תתחיל המהפיכה הסולארית, כדי להבין את הקושי. החלטה זו קבעה כי בכל שנה - החל משנת 2010 ועד 2020 - יוקמו תחנות כוח בהיקף של לפחות 250 מגהוואט. בפועל - שנת 2010 הסתיימה בלי אף תחנה אחת בשטח.
באותה החלטה נקבעו גם יעדי ביניים מרשימים, שניבאו כי עד שנת 2014 יהוו האנרגיות המתחדשות כ-5% מכלל משק החשמל. כרגע, היעד הזה לא נראה ריאלי: שנת 2011 נפתחת כשהאנרגיות המתחדשות לא מהוות אפילו אחוז אחד מכלל ייצור החשמל.
חלב ודבש לא יספיקו לדור הבא
אם שואלים את ראש המועצה, אודי גת, הוא מסביר שבמובנים רבים אין ברירה אלא להאמין: "ניסו פה הכל, אבל כמעט כלום לא הלך. רק תמרים וחלב הצליחו פה, אבל שני הענפים הללו לא ישאירו פה את הדור הבא ולא את הדור שאחריו", הוא מבהיר. כמי שעומד בראש המועצה האזורית מזה 11 שנים, הכיוון הסולארי מסתמן ככרטיס הנסיעה של תושבי החבל לעבר העתיד.
אבל האופטימיות הזו מקורה ככל הנראה גם בשטח ובתזוזות החיוביות שמבצבצות בו לאחרונה. תזוזה חיובית כזו ארוזה בימים אלה בארגזים מסודרים בקיבוץ קטורה. בשבועות האחרונים הגיעו סוף סוף הפאנלים הסולאריים שירכיבו את תחנת הכוח שם, שתייצר חשמל נקי בהיקף של חמישה מגהוואט.
תזוזה גדולה יותר מתחילה גם היא להסתמן באופק: המכרז להקמת תחנת כוח סולארית בתמנע בהיקף של 60 מגהוואט מותקן, שצפוי להתפרש על כ-1,300 דונמים באזור התעשייה. מכרז זה מתעכב כבר תקופה ארוכה, בחלקו בשל בעיות מקום ברשת החשמל, בחלקו בשל בירוקרטיה והליכי תכנון.
אבל אם אכן יתממשו התחזיות ובעוד כחודשיים יפרסם מנהל מקרקעי ישראל את המכרז - הוא יהיה השלב הראשון בפרויקט של שלוש תחנות שיספקו בסופו של דבר כ-150 מגהוואט. ללא ספק צעד משמעותי מאוד בדרך לממש את החלום הסולארי.
ארוזים ומחכים: הפאנלים הסולאריים בקטורה (צילום: יעל דראל)
יש שמש? מתפילים מים
העיכובים שספג פרויקט תמנע לא מנעו מהתוכניות סביבו להמשיך ולהתקדם. בימים אלה ממש נבחנת תוכנית להקים לצידו מתקן התפלה תרמי - שינצל את החום שנשאר בתהליך ייצור החשמל להתפלה של 30 מלמ"ק מים בשנה. המים למתקן ההתפלה המקומי צפויים להגיע מים סוף, מרחק 20 ק"מ משם.
בחברת מקורות אישרו את הפרטים. רפי איפרגן, סמנכ"ל ההנדסה במקורות אמר כי "מצב משק המים מחייב אותנו לבחון אפשרויות לאיתור מקורות מים בלתי מנוצלים באזור הערבה ובמאגר תמנע. אנחנו מכירים את היוזמה ויכולים לסייע בידע ובתשתיות של מקורות לצורך קידומו. באזור נמצאים מתקני התפלה קטנים שלנו למים מליחים שנמצאים מתחת לקרקע, כאשר מתקן גדול יותר יוכל לסייע בהתפלת כמות המים בערבה".
לאחרונה נוספה לרשימת התזוזות החיוביות גם אישורה של תוכנית המתאר הארצית בממשלה (תמ"א 10 - י.ד). מבחינת חבל אילות, המשמעות היא בעיקר אפשרות לקדם כ-10 פרויקטים סולאריים בקיבוצי המועצה - בהם לוטן, גרופית, נווה חריף ונאות סמדר. בסופו של תהליך, אמורים הפרויקטים הללו להשתרע על פני כ-3,000 דונם ולספק בין 5-10 מגהוואט כל אחד.
"אין ספק שהסיבה לאופטימיות שלנו קשורה גם במה שאנחנו רואים בשטח בזמן האחרון. בהתחלה זה היה נראה כמו חלום רחוק, חסר תקווה. עכשיו זה קורה", מאשר אילן.
טוויסט עתידני בדרך לאילת
בתוך העשייה, המאבקים מול הגורמים השונים והנסיון לחבר יחד חזון עם מציאות, בולטת בשטח גם תחושת גאווה מקומית. "אנחנו רוצים לשמור על המסורת החלוצית של האזור", אומרת בנט, "לפעמים צריך לקבוע עובדות בשטח ורק אחר-כך לרתום את הגורמים הרשמיים לעגלה".
כשהיא מדברת על קביעת עובדות בשטח, היא לא מדברת באופן מטאפורי. לקראת סוף פברואר יתקיים כנס אילת-אילות הבינ"ל לאנרגיות מתחדשות, שצפוי למשוך למעלה מ-2,000 משתתפים ועיתונאים מהארץ והעולם. השנה יכלול הכנס לראשונה גם תחרות בינלאומית לנוער בנושא אנרגיה בת קיימא, ששיאה יהיה בחלוקת מלגות לבני הנוער במושב הפתיחה המרכזי של הכנס באילת.
בנט מזכירה כי הכנס הבינלאומי, שנראה כעת כמו מוסד ותיק ומבוסס, היה עד לפני חמש שנים רק יום עיון מקומי, אירוע ניסיוני כמעט, שאליו הגיעו 80 מתושבי האזור. "במקום שבו בקושי 30 תושבים מגיעים לצפות בהקרנה מקומית של סרט קולנוע, ההיענות ליום העיון ההוא היתה חריגה. הבנו מיד שעלינו על משהו", היא נזכרת.
את סיפור העקשנות המשתלמת של יטבתה, ימשיכו ככל הנראה לספר במשרדים של מנהלת האנרגיה של החבל גם בעוד שנים ארוכות, אבל עכשיו, יש לו כבר טוויסט עתידני: הפרות של מחלבת יטבתה מתעוררות כל בוקר ברפת סולארית, מתקן לייצור ביו-גז משתמש בפסולת שלהם לייצור חשמל נקי, ואפילו החניון המפורסם של מסעדת הקיבוץ, זו שכולנו עוצרים בה בדרך לאילת - מפיק חשמל מאנרגיית השמש. יש סיבה להיות אופטימיים.
