"חברה שינתה את שמה 5 פעמים והלינה שכר"

חברת האבטחה צמרת ביטחון מנתניה שינתה את שמה חמש פעמים - כך טוען השומר דניאל חודיאנטוב, עובד לשעבר בחברה, שהגיש תביעה נגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה

מהתביעה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין שרון טייץ, לא ברור מה הייתה מטרת החלפת השמות. אבל לפי טענות חודיאטוב, היא איפשרה לחברה שלא לשלם לו חלק משכרו במשך תקופה ארוכה. חודיאטוב תובע מהחברה 95 אלף שקל, בנוסף לשכר טירחה לעו"ד.

חודיאטוב החל לעבוד מטעם החברה כשומר במסעדה באור יהודה בינואר 2004, ולטענתה של עו"ד טייץ, כונה המעסיק שלו באותה תקופה בשם חברת מוקד אדיר שמירה ואבטחה בע"מ.

"התובע עבד חמש שנים באתרי ההחברה לפי צרכיה וקיבל שכר לפי שעות", נכתב בתביעה, "מנהלי החברה ידעו כי העובד מתפרנס רק מעבודתו ולכן זקוק לעבודה רבת שעות, וכך אכן נהגו בו עד ספטמבר 2008". עם זאת, בתביעה נכתב כי "במשך כל השנים, הלינה החברה לעובד זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, חגים, הפרשות קרן פנסיה ועוד".

עוד נטען, כי "במהלך שנות עבודתו של התובע בחברה היא שינתה את פניה העסקיים מספר פעמים. היא התמזגה ונפרדה משותפויות ושינתה שמות, אולם התובע עבד תחת אותם האנשים ובאותה העבודה לאורך כל התקופה".

עו"ד טייץ טוענת, כי החברה שינתה את שמה מ"מוקד אדיר א. שמירה ואבטחה 2003 בע"מ", ל"מוקד צוות אדיר ביטחון שמירה הבטחה וניקיון בע"מ", ואחר כך ל"מוקד א.ח אדיר בע"מ". בהמשך, חזרה החברה להיות "מוקד צוות אדיר בטחון שמירה הבטחה וניקיון", ולבסוף, לצורך מיזוג, היא הפכה ל"צמרת ביטחון". 

"או שתעבוד פחות שעות, או שתלך הביתה"

אחרי 9 חודשים עבר חודיאטוב לעבוד כשומר בפנימיית הדסים ובמסעדת רובינשטיין בנתניה, ועבד בשני המקומות שלוש וחצי שנים. באוגוסט 2008 הוא יצא לחופשה בת שבועיים ברוסיה כדי לבקר את בתו. כשחזר לארץ אמרו לו מפקחי העבודה בחברה, לטענתו, כי האתרים שבהם שמר נתפסו, ומאז עבד בכל יום במקום אחר, ואחר כך עבר לעבוד במסעדת ביג בפולג, אך שם גילה כי משמרות העבודה שלו קוצצו מתשע וחצי לשש שעות בלבד. 

"חודיאטוב פנה לחברה שוב ושוב והתלונן על כך שאינו יכול להתפרנס ממשמרת כה קצרה", נטען בתביעה, "החברה סירבה, והוא ביקש שתפטר אותו כיוון שמדובר בהרעת תנאים, אך מעסיקיו התחמקו".

חודיאטוב פנה לטייץ, וזאת שלחה במרס 2010 מכתב לאותה כתובת שבה שכן המשרד של מעסיקיו. אלא שהמכתב חזר מספר פעמים. לבסוף איתרה טייץ את שם החברה וכתובתה באמצעות רשם החברות, ושלחה מכתב נוסף בדואר רשום, הפעם לכתובת הנכונה. "המכתב נותר ללא כל מענה", טוענת טייץ בתביעה.

"עבדת אצלנו רק שמונה חודשים"

בסופו של דבר, טוענת טייץ, כשהצליחה לאתר את מנהלי החברה, הם טענו כי לא מגיעים לו פיצויים כלל כיוון שעבד אצלם שמונה חודשים בלבד.

"העובד עבד ברצף זכויות מינואר 2004 ועד לפיטוריו בינואר 2009", נכתב בתביעה, "בהתאם לפסיקה (לפי תקדימים משפטיים, ת.ג) חברת צמרת בטחון בע"מ היא המעסיקה שחבה בתשלום כל זכויותיו לאורך כל התקופה", נטען. 

"אין לי מושג מה הייתה מטרת החלפת השמות וזה לא מעניין אותי", אומרת טייץ ל-ynet, "החברה עברה רכישות ומיזוגים תוך כדי החלפת השמות, אבל בכל מקרה של רכישות ומיזוגים בחברות, החברה המעסיקה את העובד בפועל צריכה לשלם לו את מלוא זכויותיו שנצברו במשך השנים ולהכיר ברצף העסקתו". 

חודיאטוב טוען בתביעה כי פוטר ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע ובאופן לא הולם, ולכן מדובר בפיטורים שלא כחוק, באופן שפגע בכבודו ובפרנסתו והחברה חייבת לו על כך פיצויים. "לחילופין, אם יקבע כי מעשי הנתבעת אינם פיטורים, הרי שלחודיאטוב עמדה הזכות להתפטר בדין מפוטר בשל הפחתת שעות עבודתו", נכתב בתביעה. משמעות הטענה הזאת היא שהחברה חייבת, לכאורה, לשלם לחודיאטוב פיצויים כאילו פוטר גם אם בית הדין יקבע שהתפטר מרצונו. חודיאטוב מבקש להורות לחברה לשלם לו פיצויי פיטורים בסך של 27,745 אלף שקל.

חודיאטוב טוען עוד בתביעה כי החברה חייבת לו הפרשות פנסיוניות בהיקף של 18,358 שקל, כולל ריבית והצמדה, שקל, כיוון שלטענתו, לא שולמה לו פנסיה כפי שמחייב ההסכם הקיבוצי בענף השמירה; 2,760 שקל לשנה בגין נסיעות, ובסך הכל, 11,040 שקל, כיוון שלטענתו לא שילמה לו נסיעות כלל; 2,380 שקל בגין דמי הבראה; 8,203 שקל בגין פדיון תשלום של 42 ימי חופשה שלא זכה להם; 2,573 שקל בגין שכר על ימי חגים שלא שולם לו, ו-5,549 שקל עבור דמי הודעה מוקדמת.

עד כה לא התקבלה מחברת צמרת ביטחון תגובה.