תפילה תפלה?
עם כל הצער והאמפטיה האדירה למשפחות שאסון היכה בהם במפתיע, יש לתהות האם התפילות ברגע של התנדנדות בין חיים למוות לא מרגיזות את בורא עולם
גם אני, כמו כל בן אנוש, מאחל לכל מי שזקוק בימים אלה לכל טיפה של סם החיים כדי לשרוד. לרגע חשבתי לכתוב "לכל מי שזקוק לחסדי שמיים", אבל זו בדיוק הנקודה שמציקה לי בעניין הזה של תפילות מפי אנשים חילונים לחלוטין, שבשנייה אחת עושים סיבוב פרסה ופתאום מאמינים בצורה עיוורת כי היושב במרומים יקשיב לתפילתם, בטח ובטח אם גדולי הדור יהיו מעורבים בעניין.
אני מודה שאני חילוני גמור, אבל עמוק בלב האמונה שלי בוערת. למרבה הצער, לא מצאתי עדיין את הדרך להביע בצורה פאגנית את האמונה שבי, וגם נסיונות להניח תפילין עלו בתוהו. הסיבה, בסופו של דבר, היא שחשתי שאני מרמה את עצמי אם כמה שעות אחרי שהבעתי אמונה בצורה כזו או אחרת, מצאתי את עצמי זולל צ'יזבורגר עסיסי.
אותה תחושה בדיוק ליוותה אותי בבית הכנסת ביום כיפור, כשראיתי את האנשים הכי אפיקורסים שאני מכיר מוציאים את הטלית שהיתה מאופסנת שנה שלמה בדיוק ועתה הם עומדים בבית הכנסת בפוזה של "כמה נחמד למחוק 354 ימי חטא בתשלום אחד של כמה שעות בבית הכנסת". עסקת הדור לא?
אני לא מאמין בחילוניות לייט. יש לי כל-כך הרבה חברים שעושים איזו חצי מצווה כדי לצאת ידי חובה: זה לא גולש באינטרנט בשבת, אבל כל השבוע עושה מה שבא לו, ההוא שומר כשר אבל נוסע בשבת, זה אוכל חזיר אבל מקפיד על המזוזת בבית, ואני אומר - שאמונה אמיתית דורשת סוג של הקרבה פאגנית. כי מה לעשות, כך רואה אותך ההוא למעלה, שאתה רציני, ומוכן לשנות אורח חיים קל כדי להביע את מה שאתה מאמין בו באמת.
תפילה עם כל האמונה
כשאני מסתובב בבני ברק ורואה מכונית חבוטה עם מגפון צועקת קבל עם ועדה להתפלל לבריאותו של פלוני אלמוני, אני ממש מאמין שזו מצווה שעושים אותם אנשים. בסך הכל, הנה עוד תפילה נפלה על ראשם מעבר למה שצריך, והרי שום דבר חומרי לא יוצא להם מזה. גם אם אותו אלמוני יחלים, הסיכוי שהם יפגשו אותו וישתפו אותו בחוויה
שלהם שעזרה לו שואף לאפס. כלומר, זה נעשה מהלב, ועם כל האמונה שיש.
אבל כשאני רואה תפילות ופניות לרבנים ולגדולי הדור "רק כשצריך", אני בהחלט מבין שחשוב למשפחה לעשות את הכל כדי להציל את יקירם – אבל מבחינתי זה כאילו שהם "שכרו" את שירותי המאמינים המקצועיים והאיכותיים ביותר.
אני חושב שההוא למעלה אומר לעצמו שאם בכל השנה אתה מצפצף על הדת ורק כשאתה זקוק לו היא בוקעת מפיך – יש משהו מלאכותי בדבר, וגם אם הוא יעזור, הסיכוי הסביר הוא שהמעורבים יניחו את הכיפה הטלית והסידור בצד לכמה חודשים טובים של אחסון, כמובן לאחר סיום תפילת "הגומל".
בשורה התחתונה, בריאות לכולם, ומי ייתן ואני טועה ובגדול.