17% מנשאי איידס ו-13% מחולי שחפת - פליטים
פרסום ראשון: נתוני משרד הבריאות חושפים נתוני תחלואה מדאיגים בקרב הפליטים ומהגרי העבודה בישראל. מתחילת העשור האחרון - 17% מנשאי האיידס בישראל ו-13% מחולי השחפת הם פליטים, מספר הגבוה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה. לאור הנתונים - משרד הבריאות פועל לפיתוח מערך שירותים רפואיים עבורם
מדינת ישראל מתמהמהת בקביעת מדיניות הגירה מסודרת, אולם במשרד הבריאות כבר החלו בעבודה ראשונית לפיתוח שירותי בריאות לפליטים ולמהגרי עבודה, בין היתר בעקבות נתונים המעידים על עלייה בשיעור חולי השחפת ונשאי האיידס מקרב המהגרים. לפי הנתונים, שהוצגו בכנס של החברה הישראלית למחלות טרופיות, כ-17% מסך נשאי האיידס (584 בעשור האחרון) וכ-13% מחולי השחפת בישראל (586 בעשור האחרון) הם פליטים ומהגרי עבודה.
מאמצע העשור האחרון - המספרים רק עולים
"גם בשחפת וגם באיידס ישנה מגמת עלייה קלה של 2-3% בכל שנה בשיעור הנשאים מקרב מהגרי העבודה מאז אמצע שנות האלפיים, זו מגמה המשקפת שינוי בהגירה לישראל", אומר ד"ר זהר מור, יועץ ראש שירותי בריאות הציבור
לנושא איידס ומנהל התוכנית הלאומית לשחפת, "יכול להיות שניתן לקשור את העלייה בשיעורים להגירה ממדינה מסויימת כי כשמגיעים ממדינה אנדמית, שיעור החולים יעלה. מספר החולים בשחפת ובאיידס רגיש לשינויים באוכלוסייה שמגיעה".
ד"ר מור מציין כי אין אפשרות לדעת מה שיעור התחלואה בקרב המהגרים לפי המדינות השונות, משום שאין נתונים רשמיים על מספר המהגרים מכל מדינה החיים בישראל ולכן לא ניתן לחשב את שיעורם.
עם זאת, ניתן להעריך כי רוב חולי השחפת הם מהגרים ופליטים מאפריקה, בשל העובדה שמשרד הבריאות ושירות בתי הסוהר מבצעים סקירה אקטיבית של כל הכלואים במתקן סהרונים באזור קציעות, לצורך איתור שחפת. לדברי ד"ר מור, "כשעושים סקירה אקטיבית מוצאים, מן הסתם, שיעורי תחלואה יותר גבוהים מאשר כשלא עושים סקירה כזו. בשאר האוכלוסייה אנחנו לא בודקים בצורה כזו".
נזהרים מלקבוע סטיגמה
"הסיכון שלישראלי יהיה שחפת או איידס נמוך מהסיכוי שלמי שמגיע מארץ שהיא אנדמית למחלה", אומר מור, אך עם זאת נזהר מלקבע סטיגמה כאילו אוכלוסיית המהגרים היא אוכלוסייה חולה. "המהגרים מייצגים את האפידימיולוגיה בארץ המקור שלהם, אבל עם זאת נהנים מ'אפקט המהגר הבריא', מדובר באנשים צעירים יותר ובריאים יותר שיכולים לעמוד בקשיי המסע וההגירה".
פליטים וחסרי מעמד אמנם לא זכאים לשירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אך נושא השחפת יוצא דופן: "פליטים ומהגרים זכאים לטיפול בשחפת כמו ישראלים המבוטחים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כדי להביא אותם להחלמה ולמנוע הרחבה של מעגל ההדבקות. משרד הבריאות רואה בתחלואה בשחפת איום על בריאות הציבור", אומר ד"ר מור.
"כך גם לגבי נשים הרות נשאיות איידס. "משרד הבריאות מטפל בנשים הרות נשאיות ובתינוק עד חצי שנה לאחר הלידה בתרופות אנטי רטרו-ויראליות, כדי למנוע העברה מהאם לתינוק וכצעד הומניטרי", מוסיף מור. לאחר הטיפול רשאים הורי התינוק לרכוש עבורו ביטוח בריאות מיוחד שניתן לילדי עובדים זרים חוקיים, במסגרת קופת חולים מאוחדת, בתשלום חודשי של כ-200 שקלים.
משרד הבריאות מחפש מענה בריאותי
כעת מבקש משרד הבריאות לבדוק את הצרכים באוכלוסיית הפליטים כדי לתת להם מענה בריאותי. המשרד החל בביצוע מחקר ראשוני לעמוד על שירותי הבריאות אותם צורכת אוכלוסיית מהגרי העבודה, על ידי סריקת תיקיהם הרפואיים במרפאת רופאי לזכויות אדם, מרפאה שמפעילה ההסתדרות הרפואית, מרפאת לוינסקי של משרד הבריאות ובית החולים איכילוב.
"יש צורך להקים קבוצת עבודה ולחשוב על היקף השירותים שהולם את מצב הבריאות ותפיסת הבריאות של המהגרים. צריך להכיר טוב יותר את מצב הבריאות שלהם, ולהתאים להם שירותים שתואמים את השפה, התרבות והצרכים שלהם. אי אפשר לעצום את העיניים ולחשוב שהם לא קיימים פה", אומר ד"ר מור.
לפנייה לכתב/ת 
