לספר את הסיפֶּר האמיתי

כמעט מדי יום נמסר על החמרה נוספת במצבה של ישראל בדעת הקהל העולמית. יש לכך גם תוצאות קונקרטיות חמורות עד כדי קריאות לשלילת זכותה להתקיים. ישראל כושלת בבלימת המגמה הזו. רבים נוטים להאשים בכך את האנגלית הקלוקלת של שגריר פלוני או את העובדה שדובר צה"ל לא מצליח לספק "תמונות חיוביות".

זו איוולת. ישראל ניגפת בקרב על התודעה מפני שהיא מנסה להסביר עצמה בטענות ברמה האופרטיבית, בעוד שהעולם שואל "אבל מה, לעזאזל, היהודים בכלל עושים שם?". מרבית יושבי תבל בימינו אינם מכירים את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל. רבים מאד רואים אותנו כפליטים, שאין קשר בינם לבין הטריטוריה הזו, שברחו ממצוקות באירופה ומצאו מקלט - במקרה - בפלסטין. הם פשוט לא מבינים אותנו" הלין באחרונה בשידור מסביר חשוב, כשחזר באחרונה ממסע הסברה בחו"ל. ולמה שיבינו?

לא כאן בגלל השואה

בהבאת אורחיה של ישראל קודם כל ליד ושם יש אמירה רועמת. היא יוצרת את הרושם כאילו השואה היא הסיבה וההצדקה לקיומה; היא מציבה את ישראל על פודיום של קורבניות, פליטות ומקלט.

העם היהודי שב למולדתו ההיסטורית בכוונה ובזכות, לא במקרה. ישראל, על כל פגמיה, היא הגשמה מופלאה של חזון בן 3,800 שנה בדבר

 לאומיות יהודית. היות עם - שוחר משפט וצדקה - הוא תמצית היהדות, זו סיבת הברית הקדומה: "והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם".

היהדות היא מרשם להתנהלותם של עם ושל הפרטים בו, יישומו מחייב קיומה של מסגרת מדינית יהודית ואין מקום טבעי וצודק יותר מארץ ישראל לקיים בו את המדינה הזו של בני ישראל. מדינת ישראל אינה 100% יהודית, ואינה 100% דמוקרטית (אין במציאות חיות כאלה) אבל היא הכי יהודית ודמוקרטית בעולם. רק בישראל מתממשים שני ממדי היהדות - הדתי והלאומי - והמחויבות אליה מקבלת משמעות מלאה. זהו הסיפר האמיתי שלנו, בלעדיו אין לישראל תכלית, אין לה הצדקה ואין לה תוחלת. הנחלתו לעולם היא משימה קשה ביותר, אבל בלעדיה לא ניתן יהיה לשקם את מעמדה ותדמיתה המדרדרים של ישראל בעולם (ובארץ).