עד 2013: שני מיליון תושבים יפרידו פסולת
היענות מפתיעה לתוכנית הפרדת הפסולת של המשרד להגנת הסביבה: 46 רשויות מקומיות יפרידו תוך 3 שנים בין פסולת רטובה ליבשה בפחים הביתיים. השר ארדן בירך על ההיענות הנרחבת. בולטות בהעדרן: תל אביב, חיפה וירושלים
כשני מיליון תושבים ב-46 רשויות מקומיות ישתתפו בתוכנית הפרדת הפסולת של המשרד להגנת הסביבה - ויפרידו פסולת רטובה ויבשה בפחים הביתיים, בהיקף של 1.2 טונות בשנה. שלב זה צפוי להסתיים עד שנת 2013.
הנתונים, שנחשפים כאן לראשונה, מצביעים על היענות גבוהה מאוד של הרשויות המקומיות לתוכנית המשרד - שהעריך בתחילת הדרך כי רק כחצי מיליון תושבים יצטרפו לתהליך. עם זאת, ברשימת עשרות הרשויות שנענו לקריאת המשרד וביקשו להשתתף בתוכנית - בולטת ההעדרות של שלוש ערים מרכזיות: תל אביב, חיפה וירושלים.
ברשימה כן מצויות ערים מרכזיות אחרות - בהן ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, הוד השרון, כפר סבא, באר שבע, וגם מועצות אזוריות רבות בהן עמק חפר, מועצה אזורית מטה אשר, המועצה האזורית גלבוע והמועצה האזורית רמת נגב.
הרשויות שישתתפו בתוכנית כוללות, על פי הערכות, אוכלוסיה של כ-2 מיליון תושבים. היקף הבקשות לסיוע שהמשרד יעניק במסגרת התוכנית יעמוד על כ-400 מיליון שקל.
במשרד ציינו כי תנאי מרכזי לסיוע לרשויות הוא מעבר להפרדת הפסולת בלוח זמנים קצר שלא יעלה על שלוש שנים. במילים אחרות - ברשויות המקומיות שנכנסו לתוכנית, יתבצע תהליך הפרדת הפסולת עד סוף שנת 2013.
סיבה אפשרית לביקוש הגבוה לתוכנית ההפרדה, היא הסיוע המשמעותי שמעניק המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות. בין הפעולות אותן מסייע לממן המשרד ניתן למנות רכישת פחים למיון הפסולת, רכישת משאיות לאיסוף פסולת מופרדת, שיפוץ והתאמת חדרי אשפה במבני המגורים וגם סיוע של כ-132 שקל לכל בית אב שמצטרף לתוכנית, בכל שנה משנות הפרויקט.
בסופו של דבר, המטרה היא כי הרשות המקומית תאסוף את הפסולת שנפריד בבית, במערכים נפרדים: הפסולת היבשה תעבור מיון לחומרי הגלם השונים - פלסטיק, זכוכית ונייר, וחלקים נרחבים ממנה יועברו למיחזור. הפסולת הרטובה תהפוך לקומפוסט או חשמל.
הטמנת פסולת? גם יקר וגם מזהם
תוכנית הפרדת הפסולת מצטרפת לשני מהלכים משלימים: חוק האריזות, שאושר השבוע בכנסת, והעלאת עלויות הטמנת הפסולת, כחלק ממהפיכת מיחזור הפסולת אותה מוביל השר להגנת הסביבה גלעד ארדן.
השר בירך היום על ההיענות הנרחבת של הרשויות המקומיות. "היענות הרשויות והסיוע המקיף אותו מציע המשרד בשילוב חוק האריזות שאושר, ייצרו מציאות חדשה בישראל כבר בשנים הקרובות - לשני מליון מתושבי המדינה יתאפשר סוף סוף להפריד את הפסולת בביתם ולקחת חלק פעיל בתהליך המיחזור", אמר.
כיום מייצר כל אזרח בישראל בממוצע 590 ק"ג פסולת בשנה, ורובה המכריע הולך ישירות להטמנה בקרקע. זה רע לסביבה וגם יקר למדינה: כל טון אשפה שמוטמן באדמה עולה כ-115 שקל, מהם 90 שקל עלות פליטת גזי החממה וזיהום האוויר שיוצרת הפסולת.
במשרד מבהירים כבר תקופה ארוכה כי הטמנת הפסולת בקרקע לא רק גורמת לזיהומי אוויר, קרקע ומים, אלא גם הופכת בלתי אפשרית בשל מצוקת המקום במדינה. הפעולות למציאת פתרונות סביבתיים לפסולת ממוקמות גבוה בסדר העדיפויות של המשרד ועל פי הערכותיו, עד שנת 2020 יוותר רק אתר הטמנה אחד בישראל.
במשרד מציינים כי בנוסף לתועלת הסביבתית של מהפיכת המיחזור, לתוכנית יש פוטנציאל רב של תועלות כלכליות: מתחשיבים שבוצעו עולה, כי שווי ניצול חומרי הגלם בפסולת עומד על כ-380 מליון שקל. בנוסף תאפשר התוכנית להפחית את פליטת גזי חממה בכ-6 מליון טון פחמן, להפיק כ-875 מליון קוט"ש חשמל מביוגז, וליצור בין 5,000 ל-10,000 משרות חדשות במשק. במונחי תרומה לתוצר המקומי הגולמי, במשרד להגנת הסביבה סבורים כי תיתכן תוספת של בין חצי מיליארד למיליארד שקל.
