תקציב בנק ישראל ל-2011: 695 מיליון שקל
תקציב הבנק המרכזי גדל השנה ב-21 מיליון שקל, בעיקר בשל הגידול בעלויות השכר והגמלה. בהתאם לחוק בנק ישראל החדש, התקיים לראשונה דיון בוועדת הכספים של הכנסת בתקציבו השנתי של הבנק. הבנק הקציב 2.1 מיליון שקל להדפסת סדרת השטרות החדשה
בנק ישראל פרסם היום (ד') את תוכנית העבודה ותקציב הבנק לשנת 2011. התקציב יעמוד על 695 מיליון שקל, לעומת 674 מיליון שקל בשנה שעברה (2010) - גידול של 3%. הגידול בתקציב נובע בעיקר מגידול בעלויות השכר והגמלה, עקב יישום הסכמי שכר ותוספת כוח אדם לחטיבות העוסקות בביצוע תפקידי הבנק. 144 מיליון שקל מתוך התקציב מיועדים לשכר 750 עובדי הבנק.
בהתאם לחוק בנק ישראל, שנחקק השנה, התקיים היום בפעם הראשונה דיון בוועדת הכספים של הכנסת בתקציב השנתי של הבנק. כמטרתו המרכזית, הגדיר הבנק את השמירה על יציבות המחירים במשק הישראלי. זאת, הוא ישיג בעיקר על ידי קביעת גובה הריבית במשק. ועדת הכספים לא אמורה לאשר את התקציב אלא רק לעיין בו ולדון אם צריך. אישור התקציב נמסר בחוק למועצה המנהלית של הבנק שטרם הוקמה. היא אמורה לפעול במקביל למועצה המוניטרית שקובעת את שער הריבית.
הבנק גם הציב לעצמו כמטרה משנית את התמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד הגברת הצמיחה, עידוד התעסוקה וצמצום הפערים החברתיים, בתנאי שלדעת ועדת הכספים לא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן. מטרה נוספת שהגדיר לעצמו הבנק היא התמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.
מבחינת התקציב לפרטיו, עולה כי הבנק הקציב 2.1 מיליון שקל להדפסת סדרת השטרות החדשה שתישא את דמויותיהם של רבין, בגין, עגנון ורחל. תקציב הדפסות הכסף של הבנק בכל סוגי השטרות הקיימים במקום אלה שהתבלו, יעמוד בשנה הבאה על 52.6 מיליון שקל.
בסעיף הדפסת הכסף יש גם הכנסה נכבדה שהסתכמה השנה ב-2.6 מיליון שקל מהתכת מטבעות המתכת של חמש אגורות שנאספו מהשוק אחרי שיצאו מהמחזור. את המתכת שנוצרה מההתכה מוכר הבנק בשוק הסחורות.
לבנק המרכזי יש הכנסה ניכרת גם מהעמלות שהוא גובה מהבנקים על העברות הכספים דרך המסלקה שלו. השנה הן הסתכמו ב-1.6 מיליון שקל והתחזית בתקציב השנה הבאה נמוכה בהשוואה לשנה הנוכחית - והיא תעמוד על סך 430 אלף שקל בלבד.
בוועדת הכספים בירכו על הגשת התקציב אך ציינו כי עד כה תקציב הבנק נראה כלפי חוץ כמו "התקציב החסוי של המוסד והשב"כ". הנגיד, סטנלי פישר, ומנכ"ל הבנק חזי כאלו, ציינו כי התקציב המנהלי לא היה סוד אלא פורסם כל שנה ורק לא הובא לידיעת ועדת הכספים באופן רשמי.
עוד מגלה תקציב הבנק כי הוא פתח השנה סניף ראשון בחו"ל, בניו-יורק, ועלותו בתקציב היא כ-3 מיליון שקל. בסניף מועסקים שני עובדים, שעלות שכרם כ-1.2 מיליון שקל, שהם בממוצע כ-50 אלף שקל עלות שכר חודשית לעובד.
פישר ציין כי כלל עובדי הבנק מועסקים היום לפי שתי רמות שכר - גבוהה לוותיקים ונמוכה בהרבה לעובדים החדשים (דור ב'), זאת כפי שנקבע בהסכם השכר החדש שנחתם עם האוצר לא מכבר. לדברי הנגיד, הרמה הנמוכה "גורמת בעיות", אך הוא פירט מעבר לכך. נראה שהתכוון לקשיים עליהם רמז במשא ומתן עם האוצר על הסכם השכר, כשהבנק יתקשה לגייס בעתיד כוח אדם איכותי בשכר הנמוך נוכח התחרות עם הבנקים המסחריים שמציעים תנאי שכר טובים יותר.
המנכ"ל כאלו, שהיה בעבר מבכירי השב"כ, אמר כי בעקבות ההסכם, הפיקוח של הממונה על השכר באוצר על הבנק "אין לו אח ורע לעומת פיקוח האוצר על המגזר הציבורי, ככל הידוע לו מעבודתו במגזר הממשלתי".
לפנייה לכתב/ת 
