חיבוק דוב

יש בוודאי מי שיראה בהכאתו של דוב פנדה התעללות בבעלי חיים, אולם נייט היל דווקא רואה בכך שירות לקהילה. אמן הפרפרמונס הניו יורקי החלט לצאת ביוזמה בהשראת "קונג פו פנדה": הוא יצא ליוניון סקוור כשהוא מחופש לדוב הסיני והזמין את העוברים והשבים להכותו. "הכו בי, הכי בי חזק יותר. אני יודע שאתם כועסים", קרא.

פנדה ברחובות ניו יורק

המיצג המוזר נועד, כך על פי היל בן ה-33, לעזור לאנשים לפרוק אגרסיות ולהיפטר מהכעסים שלהם. "Punch Me Panda" (הכה בי פנדה) נראה כמו דרך מזמינה במיוחד לעשות זאת. "אני יודע שאנשים כועסים, אני יודע שהם רוצים לחבוט בדברים, כי אני רוצה לחבוט בדברים. זה יאיר להם את היום", הסביר.

פנדה זה לא כשר. יהודי ניו יורקי חובט בהיל

פורקים תסכולים ביוניון סקוור

לאזרחים ההמומים שפקדו את הכיכר המרכזית בניו יורק לקח קצת זמן להתרגל לרעיון. משזה קרה, החלה ההסתערות על הפנדה המוזרה. "המטרה שלי היא להקל על הסבל ברחוב", אמר היל, "אני חושב שהרבה אמנים מכוונים פנימה, אבל אני מנסה להיות פחות אנוכי". היל אמר כי הפרויקט שלו ימשיך גם בביקורי בית. יתכן שמצא לקוחה, בדמות השחקנית צ'לסי קליים. "זה נהדר, כולם צריכים לפרוק כעסים", אמרה, "אם יש פנדה שתעזור לנו בכך, אני לא רואה את הבעיה בכך".

מעשה לא אמריקני

ויש תסכול שגם הפנדה לא יכולה לעזור לשחרורו, וכזה חווים החודש יוצרים וחובבי אמנים רבים בארצות הברית, לאחר הצעד יוצא הדופן של מוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון, שהסיר עבודת וידאו של האמן המנוח דיוויד וויינארוביץ'. הסיבה: הסרטון "Fire in My Belly" לא ערבה לטעמם של הקתולים במדינה. הוא מציג את ישו כגופה, עליה הולכים נמלים וזאת בהשראת חברו הטוב של ווינארוביץ, פיטר הויאר, שמת מאיידס.

מפגינים בניו יורק. גם הם רוצים לחבוט במישהו

כולנו דיוויד וויינארוביץ' - נגד הסמית'סוניאן

למרות שהתערוכה Hide/Seek עוסקת בנושאים הומוסקסואלים, ראשי המוזיאון הלאומי נכנעו ללחץ הפוליטיקאים ואנשי הדת וצינזרו את העבודה. צעד זה הביא להתגייסות כוללת של אמנים, גלריות ומוזיאונים שיצאו לרחובות. "מלחמות התרבות החלו שוב", אמר הבמאי טום סוקולובסקי, "שני חברי קונגרס בחרו ללכת בדרך הקלה של התססת תומכיהם עם גינוי דימוי אנטי-דתי כביכול. וויינארוביץ' הוא אחד האמנים החשובים בשנות ה-80".

מדבדב כרוק סטאר?

הפלא ופלא. דווקא ברוסיה, שממשלתה פעלה השנה לצינזורם של אמנים אנטי-ממסדיים, מוצגת כיום תערוכה ביקורתית ובה דמותו של הנשיא, דמיטרי מדבדב, כרוקיסט מזדקן. היצירה, "Deep Purple" של סרגיי בראטקוב, מוצגת כחלק מתערוכת "COSMOSCOW" בבירה מוסקבה - תערוכה קצרת מועד לאמנות רוסית ובינלאומית עכשווית, שהתקיימה לאורך סוף השבוע האחרון ודי.

מדבדב על פי בראטקוב. דיפ פרפל?

עבודה של ג'ורג' קונדו

צחוק הגורל הוא, שאת התערוכה המעט חתרנית במרכז הבמה האמנותית במוסקבה מחליפה תערוכת אמנות צפון קוריאנית - שהיא כמובן נטולת כל ביקורת או חירות יצירתית. התערוכה, "מים זורמים גם מתחת לקרח" ("Water Flows Under Ice Too"), מציגה דיוקנאות של האנשים הפשוטים במדינה המבודדת והמושמצת כל כך. פועלים פשוטים, איכרים, חיילים צפון קוריאנים מתוארים כדמויות קשות יום, אך שמחות בחלקן.

טובי הבנים של צפון קוריאה

חייל, אישה ובת. משפחה מאושרת

על פי המארגנים, הם לא נתקלו בכל קושי במשא ומתן מול נציגיה הנוקשים של ממשלת צפון קוריאה, משלא הציגו שום דרישות למי שכבר מעוניין לחשוף את האמנים לציבור. כמה מהם אף נשלחו לפתיחת התערוכה. לראיונות עם אנשי התקשורת שהגיעו לסקר אותם, הם נאלצו לסרב. בכל זאת, האח הגדול במקרה שלהם זה ריאליטי של ממש.

לשחק אותה סטלין

וזו כבר כמעט ריאליטי: בבולגריה, שהיתה פעם במצב דומה לצפון קוריאה, מרשים לעצמם התושבים כיום להשתעשע ולשחק בנדמה לי. תערוכה חדשה בבירה סופיה - "Living SOC" - מאפשרת להם לעשות כן. ולדימיר לנין עם תספורת מוהוק, מסכות נייר של מאו צה טונג ופידל קסטרו ושהות בחיק יוזף סטלין בסגנון פורסט גאמפ. הסמלים הקומוניסטים הישנים מקבלים זווית מעוותת ולעיתים קומית, בסיועם של האמנים הצעירים הבולגריים. 

כמו פורסט גאמפ, לצד סטאלין

"הרעיון הוא שיהיה כיף", אמר נדלצ'ו חזרבסנוב מלהקת האמנים, "זה אנטי-פוליטי. זוהי הדרך בה האנטי-דור של היום תופס את המשטר הפוליטי של אתמול. אין לנו שום רעיון של סוציאליזם. אנחנו פשוט פושטקים".

קשיי נזילות

האנטי-דור של היום הוא זה שמייצר יצירות פופ ארט כמו זו שהציב מאורו פרוקטי בלונדון. הפסל "משפחת הג'לי" הוצב סמוך למארבל ארץ'. על פי האמן האיטלקי, מדובר בביטוי של המשפחה המודרנית והרב-תרבותית, והוא מתחבר לעניין המיוחד שיש לו בשיבוט בני אדם.

פרוקטי והמשפחה הנזילה שלו

אבא, אמא, ג'לי

ואם במשפחות ובג'לי עסקינן, מה דעתכם על המשפחה המורחבת של החלזונות הוורודים שהוצב לאורך החוף במיאמי ביץ'? פסלי החלזונות כבר הוצגו בפריז, מילאנו, פראג וערים אחרות, ביוזמת "The International REgeneration Art Project", וגם הפעם הם מביאים עמם מסר של שמירה על הסביבה. 

חיל חלזונות - משמר החופים במיאמי

שבי בוורוד

הפסלים עשויי פלסטיק ממוחזר ומטרתם "לעורר דיון בקהילה בנוגע לחשיבות המחזור והאימפקט הסביבתי שלו, ובמקביל להשאיר חותם יצירתי על מיאמי ביץ'" - כך לפחות טוענים היצרים. אלה מצהירים על כוונתם "לשחק עם העיר כדי לבנות אותה מחדש מבחינה רעיונית ומנטלית" - בהתחשב בקצב הזחילה של החלזונות בטבע, זה יהיה תהליך איטי ובעיקר מתסכל. טוב, בשביל זה יש את הפנדה.