לידיד הגברי שלך תמיד יהיה אינטרס מיני

התלבטתי רבות לגבי השאלה אם ידידות בין-מגדרית קיימת. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שכן, ובכמה רמות.

כשאתה צעיר זה ממש נחמד, יש לך בחורה להעביר איתה את הזמן, לצחוק איתה. ולא חסרים סיפורים על אלו שהלכו רחוק יותר. מתוך אינספור ידידויות עם המין הנשי, פה ושם אחת מהן הובילה למשהו אינטימי, שלא נאמר קשר רציני. 

קשר מתמיד עם בן או בת המין השני משחק לטובת שני הצדדים. לגברים זה קודם כל מוסיף לאגו: תארו לעצמכם שאתם יושבים במעגל חברים גברי ופתאום הנייד מצלצל, והידידה מהעבר השני של הקו. כולם יודעים שאתה מדבר עם מישהי, אבל לא עם מי. מפלס הסקרנות עולה, אולי אפילו קנאה מסוימת מופנית לעבר אותו בר מזל אשר נדרש לשלומו על ידי עלמה צעירה.

גם הנשים מרוויחות מהעניין. לא לחינם אתן אוהבות ידידים הומואים. קודם כל, מדובר בגבר. דבר שני, הוא לא מעוניין בך, לא רוצה להכניס אותך למיטה ולא בוהה בשדיים שלך כשאת מדברת, אלא אם את מידה D ומעלה, ובמקרה כזה גם הוא מתרשם.

הדבר השלישי והחשוב ביותר הוא שמדובר באיש שיחה, נטו, חבר אפלטוני שלא ירצה לשנות סדרי עולם ולהפוך לבן זוג בין לילה. פתאום יש דמות גברית לשוחח איתה, לשפוך את הלב ולקבל פידבק כנה במהלך שופינג, בטח ובטח כשהחברות עלולות להיות כלבות לא קטנות.

אז יש לך ידיד או ידידה מהמין השני שפגשת בעבודה, בלימודים או במעגל חברתי כזה או אחר - כמה נחמד. ואם אתה תפוס ברמה כזו או אחרת, לא נורא, אפשר למדר את הידידות ולתחום אותה לסביבה אליה היא שייכת. ממילא הנוכחית שלך לא תאפשר זמן מרובה עם אותה ידידה.

לתמונה השלווה הזו צריך להכניס את העובדה שברוב המקרים מסתתר מניע מאחורי אותה ידידות. בואו נקרא לילד בשמו, יש שם אינטרס. איפשהו תמיד חוזרת ועולה התחושה שבן המין הגברי ירצה משהו מעבר לאותה ידידות נפלאה. ולמה לא? שיחות עמוקות, חברות טובה, משיכה אם יש, אז למה שזה לא יתקדם מעבר?

אם לא ניצלת את חלון ההזדמנויות, מישהו אחר ייכנס דרכו

נכון, יש מקרים בהם ידידים לעולם לא יהיו בני זוג. חברי ילדות שגדלו יחד יכולים להישאר חברים טובים שנים על גבי שנים, ללא קשר לסטטוס. גם בני זוג לשעבר יכולים להישאר חברים טובים, בתנאי שהמתח המיני התפוגג. לאלו נוסיף חברויות המבוססות על תן וקח, חברויות המבוססות על הנאה בחברת המין השני וחברויות חינם. מסתבר שהמושג קיים, ולא רק על הנייר.

השאלה היא מה קורה אם וכאשר לא מדובר בחברי ילדות או בזוג לשעבר שמיצה את המתח המיני, אלא להפך - מצב בו המיניות שם, מאיימת להתפרץ, גם אם רק צד אחד מרגיש אותה. הרי גברים ונשים לעולם ייפגשו וייצרו אינטראקציה שתוליד מערכת יחסים כלשהי, בין אם אפלטונית או אינטימית ברמה כזו או אחרת. קיומה של המערכת האפלטונית לא מבטלת פוטנציאל לאינטימיות או פסולת עניין חבוי, להיפך.

בדרך כלל אני לא נוהג לתשאל חברים לגבי הנושאים עליהם אני מתכוון לכתוב. הפעם חרגתי מעט ממנהגי, והתוצאות - לא משהו. מישהו העלה בפניי את המושג "סיטואציה לא ממומשת". המקרים האלה כשאת ממש רוצה שהוא יגיד או יעשה משהו, שאותו הוא ממש מפחד לעשות או לומר.

אותה סיטואציה לא ממומשת עלולה להיות סיטואציית אל- חזור. אם אתם ידידים וקיבלת חלון הזדמנויות אבל לא נכנסת דרכו, כנראה שזה כבר לא יקרה. את הפתחים היא תשאיר מעתה לאחרים, ונשאלת השאלה מה התפקיד שלך, היכן אתה עומד בתוך הידידות הזאת.

בהנחה שהידידה שלך מחפשת לכל הפחות משהו אינטימי, היא תמצא אותו במקום אחר. ואתה, שלא פעלת כשעוד יכולת, "זכית" כעת בשדרוג המעמד, עכשיו אתה "ידיד נפש" או "כמו אח". נו, זה שהדלת האינטימית נסגרה עבורו סופית.

העליתי בעבר בפני מישהי מרובת ידידים את הטענה שלרוב, אין ידידי חינם. היא הסכימה. יותר מזה, היא יודעת שהידידים שלה רוצים אותה, יודעת ולא אכפת לה. ולמה שיזיז לה? היא מחזיקה צי של שוטפי כלים, בחורים שלעת צרה תמיד תוכל לבכות על כתפם ולהזיל דמעה בשל מעלליו של הבחור התורן.

הידידות שלי ייעלמו ברגע שאהיה בזוגיות

וההוא עם הכתף? ברובם המוחץ של המקרים היה ממש רוצה להיות במקום האינטימי, אבל הוא כבר לא יכול. לא כי הוא לא רוצה, אלא כי הוא עבר את נקודת האל-חזור, בה למרות שיש חברות טובה ביניכם, שום דבר אינטימי כבר לא יקרה.

התחקיר הקטן שביצעתי כלל גם את שאלת הרצון, עד כמה אנחנו רוצים את הידידה, לא במונחי תאווה, אלא במונחי זמן. תתפלאו, אין קשר למראה חיצוני ולמידת המשיכה. בחורה יכולה להיות יפהפייה ובכל זאת, ברגע שגבר קיבל את מבוקשו, קיים סיכוי לא רע שהידידות פשוט תיפסק. חיבור, כידוע, הוא לא רק במיטה. זה קצת סותר את אותה חברות טובה, אבל לא מונע ממנו לאבד עניין ברגע שהוא קיבל את שלו.

כמו בכל דבר בחיים, צריך לדעת איפה לקחת סיכון ואיפה לתפוס כיוון. בשלב מסוים לומדים להעריך את הפוטנציאל שיש עם מי שנמצא מולנו. כנות עם עצמנו, במקרה זה, עשויה להשתלם לטווח הרחוק. לי, למשל, אין חברת ילדוּת. לא שמרתי על קשר עם אף אחת שהייתי איתה במערכת יחסים, וקשה לי להאמין שאם תהיה לי ידידה היא תישאר ברגע שאהיה בזוגיות ועם ילדים.

אחרי שהבנתי את זה לגבי עצמי, גיבשתי כדרך פעולה את עיקרון לא-אפלטון, ומה אתם יודעים, נראה שזה עובד. יצא לי לפגוש מישהי שממש רציתי לנסות איתה. הכרנו בערך חודש שלאחריו היא ציינה שהיא התחילה לצאת עם מישהו. עשיתי אחורה-פנה, באכזבה רבה, והמשכתי הלאה.

שנתיים אחרי התברר לי שהיא עדיין איתו וכן, יש לה ידידים אחרים שממש רוצים אותה. תקראו לי אינטרסנט, אבל  בפועל, הוויתור באותה נקודת זמן שימר את הסיכוי איתה, כיוון שלא נשארתי בסביבה מספיק זמן ש"ישדרג" את המעמד שלי ל"ידיד נפש". עובדה חשובה לא פחות היא שלא פיתחתי פיקסציה ואובססיה כלפי מישהי שלא בעניין שלי באותה נקודת זמן.

לכן, אם נקלעתם לסיטואציה אשר למגינת ליבכם מתפתחת לידידות, עשו לעצמכם טובה. חסכו מעצמכם כאבי לב וביצים, צאו מתורנות המטבח ותפסיקו להיות שוטפי כלים. לפעמים עדיף להחסיר את עצמכם מהידיד או הידידה ואותה או אותו מכם. עצם יצירת החוסר יכול ליצור חוסר גם אצל הצד השני, שלפעמים עשוי להשתלם, אפילו בטווח הרחוק.