הזיית דשא: הכירו את הקבוצה הגרועה בישראל

יש שיקראו לזה סכיזופרניה, אבל משה דבוש מסרב לעשות סוף למפעל החיים שלו הקרוי הפועל רמלה. עם נקודה אחת מ-33 אפשריות ויחס שערים 84:19, הקבוצה שלו סוחבת את כל מחוז מרכז בליגה ג' על כתפיה. לדבוש זה ממש לא מזיז, הוא אפילו נהנה מזה. "העיקר לעשות כמה שיותר בושות ליואל לביא ולעיר רמלה שבראשותו", מסביר.

מזל שאין ליגה ד', אחרת כנראה שהפועל רמלה היתה שם. כבר עשר שנים שהקוריוז הזה הפך לדבר הכי משובב לב שיש בליגות הנמוכות. איפה עוד תראו מאמן שחוגג כשהשחקנים שלו מובסים? או קבוצה שמייצגת עיר ונודדת מדי שבוע למגרש אחסימך כדי לקיים את משחקיה הביתיים? או אפילו אוהדים שמבקשים לתת לדבוש, האיש הכל יכול בקבוצה, את פרס ישראל? כנראה שרק בליגה ג', מחוז מרכז.

"אני תמיד אמשיך להתקיים"

ואכן, דבוש הוא באמת האיש הכל יכול בהפועל רמלה, כלבויניק במלוא מובן המילה. יו"ר, מאמן, אפסנאי, דואג להסעות ואפילו חובש מוסמך מטעם ההתאחדות. התבוסות לא מרתיעות אותו, להיפך. "אני אמשיך להתקיים תמיד", הצהיר דבוש. "עובדה, עשר שנים אני לא מקבל תקציב מעיריית רמלה ואני משחק, משכיר מגרשים, מפסיד כסף מהכיס, אין לי בעיה עם זה בכלל. מאיפה הכוח? כל עוד יואל לביא חי, אני אעשה לו פרינציפ".

ביום שישי שעבר הפועל רמלה יצאה למשחק חוץ ביהוד ו'חגגה' הפסד סביר למדי בנורמות שלה, 7:1 לאימפריה של אליצור יוטל יהוד, המדורגת 11 במחוז מרכז, חמישה מקומות ו-12 נקודות יותר מהחבורה של דבוש ערב המחזור. אריה יהב, המאמן וחבר ההנהלה ביהוד, שפשף גם הוא את העיניים למראה תקשורת ביציעים, בטח צלם סטילס. "לא טעיתם בכתובת", ניסה לברר מה קורה ואחר כך התחיל אפילו קצת לחשוש. "רק שלא תעירו את רמלה, שלא פתאום ייקחו לי נקודות דווקא עכשיו".

תרגיל יצחק חייק

לדבוש זה ממש לא הזיז. אפילו הוא סלח ליהב על ההשפלה שביצע בדקה ה-85. לזה אפילו הרמלאי האסלי לא ציפה, גם לא בחלומות הכי שחורים. עזבו את השביעייה הקלילה, לדבוש זה בכלל לא הזיז. יהב השתמש ביום שישי בתרגיל יצחק חייק, המנוגד בפירוש לתקנון פיפ"א, אופ"א וזכויות האזרח.

חייק בן ה-65 (כן, שישים וחמש), שזכר איך נראה מגרש כדורגל רק מסרטי וידאו, דרך על כר הדשא מול רמלה ועשה זאת לחמש דקות מדהימות בין הקורות. השם הזה יופיע היום במקומונים של יהוד ואת הכבוד לו זכה מ'מוריניו של אליצור', חייק מתכוון להמשיך משם הלאה, אולי להגיע משם באחד הימים לסנטיאגו ברנבאו? מי יודע. גם אנחנו שמענו שריאל מחפשת שוער זר, מחליף לאיקר קסיאס.

אנשים אולי לא זוכרים, אבל לפני שלוש עונות הפועל רמלה התאחדה עם הפועל מצליח ורשמה את העונה הטובה בעשור האחרון. זה הסתיים בחמישה ניצחונות ומקום 13 בטבלה. לדבוש זה הספיק, מיד פירק את החבילה וחזר להיות עצמאי. גם העונה כבר השאיל שני שחקנים לקבוצות אחרות, שחס וחלילה לא יחבלו לו בתכנית לבייש את העיר.

שוער הפועל רמלה בפוזה די אופיינית (חורחה נובומינסקי)   

מה יגידו על זה ברמת השרון?

שיא השפל (או העונג, תחליטו אתם) התרחש במחזור התשיעי, בדיוק לפני חודש, בבאר יעקב.

המוליכה הגאה של הליגה פירקה את הפועל רמלה 0:18, כולל 12 שערים ב-37 דקות. הביזאר לא מסתיים כאן. מתחילת העונה עלו שחקני הפועל רמלה עם חולצה בצבע אדום-כחול והכיתוב: "רמת השרון". למה? תחשבו לבד מי היריבה השנואה ביותר על יואל לביא וקבוצת הנשים של אליצור רמלה ותבינו את התשובה לבד. לראות ולא להאמין.

"תבין, לא משנה לו להפסיד 12:0 כל מחזור, העיקר שהשם של הפועל רמלה קיים", הסביר סרויה. "כל הכבוד לו. אני זוכר שהם כבשו שער או סיימו בתיקו, איזה כתבה עשו עליהם. חבל על הזמן".

מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "דבריו והתנהלותו של מר משה דבוש מעידים יותר מכול על אישיותו ותרומתו. ראש העיר מתפעל מהישגי הקבוצה וממנהלה המוכשר והוא מלא תקווה שההסדר הקיים, לפיו מר דבוש ממשיך להוציא מכיסו כספים כפרינציפ נגד ראש העיר, כדבריו, יימשך לאורך שנים רבות. דומה, כי כל מילה נוספת, מיותרת".

• הסיפור המלא התפרסם בסוף השבוע ב-mynet ובמקומון 'ידיעות איילון' מרשת מקומוני ידיעות תקשורת
  

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק