אין כסף לתרופות - והפליטים חולי האיידס מתים
בעקבות פרסום ynet ש-17% מנשאי האיידס הם פליטים, במרפאת רופאים לזכויות אדם - המטפלת ב-120 פליטים חולי איידס, מתוסכלים: לא רק מהנתונים המוגזמים לטענתם שסיפק משרד הבריאות, אלא גם מכך שהחולים שלהם מתים סתם. "אין כסף ואנחנו נאלצים להחליט מי יקבל תרופה ומי לא". משרד הבריאות: "ביקשנו תקציב מהאוצר"
"סוחב איתי בתיק תרופות"
"הישגנו תרומות דרך הוועד למלחמה באיידס ודרך חברות התרופות ואנחנו מטפלים ב-40 איש, אבל יש 80 אחרים שראויים לטיפול ולא מקבלים אותו", אומר
פרופ' צבי בנטואיץ, מומחה לאימונולוגיה ואיידס ויו"ר "רופאים לזכויות אדם", "אני מתוסכל מכך שאני לא פותר את הבעיה ל-80 איש. זה לא יוצא לי מהראש. אני סוחב איתי בתיק תרופות שאני מגרד מכל מיני מקומות ונותן למי שאפשר".
ברופאים לזכויות אדם הופתעו אתמול מאוד מנתוני האיידס והשחפת בקרב פליטים אותם פרסם משרד הבריאות, לפיהם כ-17% מסך נשאי האיידס (584 בעשור האחרון) וכ-13% מחולי השחפת בישראל (586 בעשור האחרון) הם פליטים ומהגרי עבודה. הם מעריכים כי מספר נשאי האיידס מקרב הפליטים והמהגרים עומד על 150 לכל היותר - מספר הנמוך בשיעור של פי ארבעה מנתוני משרד הבריאות. בארגון אומרים כי "מי שמטפל בפליטים זה אנחנו, לא משרד הבריאות. צריך לבדוק את הנתונים גם איתנו".
"היום לא צריך למות מאיידס", אומר פרופ' בנטואיץ, אך מתאר שבהיעדר תרופות, הוא רואה בארץ מראות שאותם לא ראה שנים של חולי איידס במצב קשה: "ישנו חולה שפיתח את כל הסיבוכים האפשריים והוא מטופל כיום באיכילוב, ומקבל את כל הטיפולים האפשריים בעלות של מאות אלפי שקלים. אם האיש הזה היה מקבל טיפול בסיסי, הוא לא היה מגיע למצב כזה".
"לא אמורים למות מדברים כאלה היום"
רן כהן, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, מסביר: "אנחנו נאלצים לעושת תיעדוף של החולים, מי יקבל תרופה ומי לא, לפי רמת הנגיף בדם. אלו דיני נפשות אמיתיים. למי שלא יכול לקבל את התרופה אנחנו נאלצים לומר שהוא ברשימת המתנה ושאנחנו יכולים לסייע במעקב רפואי ובבדיקות דם בלבד".
"אנחנו עובדים מאוד קשה אבל תחושת התסכול היא מאד עמוקה", אומר כהן, "כי בשורה התחתונה בישראל 2010 אנשים מתים מדברים שאף אחד כבר לא מת מהם היום".
ברופאים לזכויות אדם ובוועד למלחמה באיידס מבקשים לטפל בנשאים בתרופות גנריות, הזהות לתרופות הפטנט בהרכבן, אך זולות הרבה יותר ("פי 100 פחות", מעיר בנטואיץ). תרופות גנריות הן תרופות שנתרמות על פי רוב למדינות אפריקה לצורך טיפול באיידס. בישראל, בגלל השמירה על חוקי הפטנטים, חל איסור להשתמש בתרופות כאלה כל עוד הפטנט על התרופה המקורית בתוקף.
"הטיפול שאנחנו נותנים פה הוא פלסטר"
"אנחנו יכולים לתת טיפול לאדם ב-20 דולר בחודש", אומר כהן, "יש לנו ממי לקנות, אבל אנחנו לא יכלים ללא אישור משרד הבריאות. זה פתרון קיים שתקוע ברמה הבירוקרטית". פרופ' בנטואיץ מוסיף כי "הנושא עלה בדיונים במשרד הבריאות. אחת ההצעות שעלו היתה לקבל תרופות מארגונים בינלאומיים דרך הרשות הפלסטינית".
רופאים לזכויות אדם, הוועד למלחמה באיידס ורופאים מומחים בטיפול במחלה, גיבשו תוכנית לטיפול בנשאים והגישו אותה למשרד הבריאות. לפי התוכנית והתחשיב שהוגשו, ניתן לתת טיפול בקוקטייל התרופות ומעקב שכולל בדיקות דם לכל הנשאים בעלות של כ-40 אלף שקל בשנה. "במשרד הבריאות השתכנעו מטיעונינו והסכימו שאי אפשר להשאיר את הנושא הזה באוויר. אני רואה התקדמות אמיתית מבחינת משרד הבריאות", מציין בנטואיץ אך מתריע: "עצם העניין שהם לקחו את הקטגוריה הזו של שחפת ואיידס, שהוא באמת קשה, עדיין לא משחרר את המדינה מטיפול בבעיות בריאות אחרות".
לדברי כהן, "אנחנו נותנים פה במרפאה טיפול, אבל זה פלסטר. כי אם צריך טיפול
תרופתי יקר, אשפוז או ניתוח ואפילו בדיקות דם - כל דבר כזה הופך למשימה. לפרסם את הנתונים זה לא מספיק, שמשרד הבריאות יעשה מהלך, הפרונות אצלם. חשוב לזכור שעלויות הטיפול בפליטים הרבה יותר גבוהות כשהם מגיעים במצב קש לבתי החולים, שם חייבים לטפל בהם".
ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד אכן ביקש תקציב ממשרד האוצר לצורך טיפול בפליטים נשאי איידס, אך לא בסכומים שהוזכרו. לעניין מספר החולים, הנתונים הקובעים והפורמליים נמצאים בידי משרד הבריאות".
לפנייה לכתב/ת 
