ההיי-טק הכפיל את עצמו - וגם את שכר העובדים

רבות נכתב על תרומת תחום ההיי-טק למשק הישראלי. ההיי-טק תרם רבות אף לפיתוחן של תעשיות אחרות, משלימות של שירותים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  (הלמ"ס) לשנים 1995-2007 שפורסמו לאחרונה משרטטים קווים לדמותו של עובד ההיי-טק וגם שופכים אור על מידת התרומה: בשנים אלו 20% מתוך המשרות החדשות שנוצרו היו בהיי-טק, השכר זינק וכן מספר המועסקים בענף, רוב העובדים הם גברים, צעירים, המתגוררים במרכז, וקיים חוסר ייצוג בולט לבני מיעוטים. 

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

ענף בצמיחה: הענף עצמו יותר מהכפיל את עצמו באותה תקופה (גידול של 102%) ומספר העובדים בתחום עלה אף הוא ב-115%, כך שבתום התקופה מתוך כל 10 עובדים במשק - אחד עבד בהיי-טק. זאת, כשמספר המועסקים בתחום עמד על 254,700 איש ואישה.

ישראל בראש: השוואה בינלאומית מראה עד כמה משמעותי ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית - בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בעוד שבישראל שיעור עובדי ענף ההיי-טק מתוך כלל העובדים (שכירים ועצמאיים) עומד על 9.3%, בגרמניה הוא עומד על 5.2%, בפינלנד 6.7%, באירלנד על 6.2%, בשווייץ על 6.1%, בבריטניה 5.3%, בשבדיה ובהונגריה 5.9%, ובצרפת 4.7%. באוסטריה, בולגריה, אסטוניה, יוון, פולין,פורטוגל וספרד עומד שיעורם על פחות מ-4%.

כמה מקבל עובד היי-טק?

ב-1995-2007 זינק השכר הממוצע למשרת שכיר בתחום ההיי-טק (תעשייה ושירותים בענף) ב-107.6% ל-15,449 שקל. זאת בעוד שבשאר ענפי המשק עלה השכר ב-77.9% ל- 7,749 שקל. לטענת הלמ"ס, הסיבה לעלייה זו נבעה בין היתר מעלייה ברמת ההשכלה של העובדים בתחום ועובדת היותם מועסקים בחוזים אישיים, הפתוחים לשינויים בשכר.

מי אתה, עובד ההיי-טק?

כ-66% מהעובדים בתחום ההיי-טק הם גברים (34% נשים). כמעט מחצית (48.1%) מהעובדים הם צעירים (מתחת לגיל 34). רק 11.1% הם מעל גיל 55. לאורך התקופה הנסקרת ניכר גידול בשיעור השכירים הצעירים העוסקים בתחום. כך גם גדל שיעור הרווקים מקרב העובדים מ-5.5% ב-1995 ל-11.4% ב-2007.

ב-2007 ל-43% מהעובדים היו 16 שנות לימוד או יותר וקרוב למחציתם היה תואר שני או שלישי. כמו כן, שיעור בני המיעוטים העובדים בתחום ההיי-טק הוא נמוך מאוד בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה - 95.6% מהשכירים בתחום הם יהודים. בהקשר זה נציין שבשנה האחרונה משקיעה המדינה וארגונים נוספים מאמצים על מנת לשלב אוכלוסיות חסרות ייצוג בענף, כגון נשים, ערבים, חרדים ודרוזים.

מרוויחים יותר וגם מוציאים יותר

ההכנסה למשק בית בו לפחות אחד מבני הזוג הוא עובד היי-טק גבוהה משל משקי בית של עובדים בענפים אחרים ועומדת על 16,584 שקל בממוצע (נטו), עם זאת הפער הצטמצם בין 1995 ל-2007 מ-44% ל-39%. ההכנסה לנפש באותם משקי הבית הייתה גבוהה יותר בכ-50% ב-2007.

בממוצע הוציא משק בית של עובד היי-טק כ-21% יותר ממשק בית "רגיל". אך אין לכם מה לדאוג לעתיד הכלכלי של אותה משפחה, ההוצאות אכן גבוהות יותר אך הודות להכנסות גבוהות הרבה יותר למשק בית (16,584 שקל לעומת 11,945 שקל - נטו) מסוגלים העובדים להקדיש חלק נכבד ממשכורתם לחיסכון - ב-2007 חסכה משפחה ממוצעת כ-28% מהכנסתה. זאת, לעומת שאר משקי הבית שם עמד החסכון על 16.7% בלבד.

משפחות עובדי ההיי-טק מוציאות שיעור גבוה יותר ב-10% מהכנסתן על ארוחות מחוץ לבית מכלל ההוצאה על מזון - בהשוואה לשאר משקי הבית.

יש גם סיבות לא לקנא

ישנן הרבה סיבות לקנא בעובדי ההיי-טק - אבל יש לפחות סיבה מרכזית אחת שלא: הם עובדים 43.8 שעות שבועיות בממוצע - כ-14% יותר משאר השכירים במשק.  גם הנשים בתחום זוכות לגמישות מועטה יותר מבשאר הענפים: בעוד שיעור הנשים שאינן עובדות במשרה מלאה עומד על כ-20% בהיי-טק - בכלל אוכלוסית הנשים המספר הוא כמעט 40%. גם בענף ההיי-טק גברים עובדים יותר שעות מנשים, כ-5 שעות שבועיות בממוצע. עם זאת, בשאר הענפים מספר זה קרוב עומד על 10 שעות בממוצע.

טוב שיש להרבה מההיי-טקיסטים כלי רכב מהחברה - כיוון ששיעור גבוה יחסית מהם, כ-38%, עובדים מחוץ לאזור מגוריהם. כך, למשל, באזור המרכז בערים תל אביב-יפו ופתח תקווה התאפיינו בביקוש גבוה לעובדים בתחום ההיי-טק. לעומתן, בראשון לציון ובחולון יותר שכירים בתחום ההיי-טק גרו מאשר עבדו. כך גם בבאר שבע הביקוש לעובדים בתחום ההיי-טק נמוך מההיצע.

ובכל זאת, היכן גרים רוב עובדי ההיי-טק? 57% השכירים בענף גרו ועבדו בשנת 2007 באזור תל אביב והמרכז, 5% מההיי-טקיסטים גרו באזור ירושלים. באזור חיפה והצפון גרים כ-25% מההיי-טקיסטים ובדרום 12%.