שורד בשלג: חופשת סנובורד באוסטריה הלבנה
אחרי שהודח מ"הישרדות: איי הפנינה" וחזר היות "השורד" בעונת האולסטרס, התפנה נתן בשבקין לאתגר מיוחד לא פחות - גלישת סנובורד. היעד: אוסטריה. המסקנה: "חוויה מטורפת"
בינינו, מאז שהייתי ילד קטן, אני היפראקטיבי. תמיד מחפש לזוז, תמיד רודף אדרנלין, תמיד בודק את גבולות היכולת שלי. לטוב ולרע, בסנובורד גיליתי אותם די מהר. זה קרה בשבוע שעבר, כשגלשתי באחד המסלולים בזולדן (Solden).
אחרי כמה מסלולי חימום, כשכבר הרגשתי שאני נכנס לעניינים, כנראה שנתתי לעצמי לרחף קצת יותר מדי עם המחשבות, איבדתי שליטה ודפקתי נפילה של החיים. הגולשים ברכבל מעליי מחאו כפיים כשקמתי, מרוב שהם לא האמינו שאני אצא מזה.
אבל למה להתחיל עם פאדיחות? השבוע דווקא התחיל הרבה יותר מבטיח. נחתתי במינכן בשבת, נכנסתי לרכב ששכרתי עוד מהארץ והתחלתי לנסוע דרומה לכיוון זולדן. במקרה שלי זה היה חשוב בעיקר כי נהגתי, אבל זו עצה טובה גם למי שנוסעים באוטובוס או רכבת - תשאירו את העיניים פקוחות. הנופים מעלפים, וחבל לפספס.
כנראה שהייתי שקוע מדי בנופים, כי תוך זמן קצר מרגע חציית הגבול לאוסטריה הצלחתי לחטוף דו"ח של 140 אירו ממשטרת התנועה המקומית (דווקא לא בגלל מהירות. ראו טיפים בהמשך). עצירה קטנה לדרינק באינסברוק (עיר קלאסית אבל עם הרבה חבר'ה צעירים) הצליחה להשכיח את כאב הדו"ח – והלאה לזולדן.
תמיד מחפש לזוז, תמיד רודף אדרנלין. בשבקין בזולדן (צילומים: רונן כ"ץ)
אין דילמה בכלל בין סקי לסנובורד
מכשיר ה-GPS הנאמן שלי הנחית אותי במלון Dominic (ארבעה כוכבים. מפנק במיוחד), ואחרי הפריקה הגיע הזמן להתארגן על ציוד הגלישה. כבר בפעם הראשונה שגלשתי - במסגרת טיול לארגנטינה לפני שמונה שנים - היה לי ברור שאין דילמה בכלל בין סקי לסנובורד. סנובורד זה הרבה יותר אקסטרים, דוחף אותך לאתגרים חדשים ואם ננסח את זה בשלוש מלים: הרבה יותר כיף.
כמובן שבחנות ההשכרה ביקשתי מיד את הציוד הכי מובחר, אבל שיחה קצרה עם המוכרים הבהירה לי שאני לא כל כך מבין בגלישה כמו שחשבתי. אז קיבלתי בורד ונעליים שמתאימים לרמה שלי, וחזרתי למלון לארוחת הערב. בתור שומר כשרות, תמיד יש לי בעיות בחו"ל. לכן, לאורך השבוע מצאתי את עצמי שובר שיניים עם המלצרים (שעונים על כל שאלה באנגלית בגרמנית שוטפת) בניסיון לברר אם יש חזיר באוכל. כשזה לא עבד – עברתי לפנטומימה. וכשגם זה לא עבד – עברתי לצמחונות זמנית.
בבוקר הנחתי תפילין מול הנוף המדהים של הפסגות בזולדן (יש שלוש גבוהות במיוחד, יותר מ-3,000 מטר כל אחת), שינוי די קיצוני ביחס לגבעות השומרון שרואים מניל"י (היישוב שלי – נ.ב.). אני לא חובש כיפה אבל מגדיר את עצמי אדם מאמין. והאמונה שלי הוכיחה את עצמה, כי תפילה קטנה שהוספתי בבוקר – לשלג טוב ושמיים בהירים – עבדה ובגדול. מזג האוויר לאורך השבוע היה ברובו מושלם: השמש זרחה והשלג שירד כמה בשבוע הקודם היה עדיין טרי מספיק. תוסיפו לזה מעליות נוחות והמון אוף פיסטים, ותקבלו את המתכון המושלם לחופשת סקי.
חנות ההשכרה ביקשתי מיד את הציוד הכי מובחר. בשבקין מוכן לגלישה
שלא כמו הרבה גולשים שלוקחים הדרכה באתר, החלטתי לקחת לפני החופשה משהו שאני מכנה "הדרכה דור 3". נכנסתי ליוטיוב, צפיתי בהרבה סרטונים עם הסברים על גלישה וקראתי גם כמה ספרים קטנים בנושא. אחרי כמה מפגשים מהירים מדי בין הישבן שלי לשלג, בעיקר בסנופארק אבל גם במסלולים הרגילים, אני יכול להגיד בלב שלם: בדיעבד, הייתי לוקח מדריך אמיתי. כמובן שלא נתתי לכמה מכות יבשות לשבור אותי, ואחרי כמה סיבובים על השלג הרגשתי שהחלודה שהצטברה מאז החופשה בארגנטינה מתחילה לרדת.
עדיף להשקיע את המרץ בזירת האפרה סקי
כמות המסלולים בזולדן מרשימה (150 ק"מ למי שמתעקש לספור), ומכיוון שהיה לי ברור שלא אצליח לכסות את כולה בשבוע אחד, העדפתי לגלוש בכיף ולהשקיע את מרצי בזירת האפרה סקי. זו, למרבה השמחה, הייתה סוערת במיוחד. השדרה המרכזית של העיירה היא פשוט מסיבה אחת ענקית, וכל כמה מטרים מחכה בר או מועדון אחר. הדברים הקשים היחידים בסיפור הזה היו לבחור איפה לשתות, ולהיזכר איך למען השם חוזרים למלון בסוף הלילה.
אחרי שבוע שלם של גלישה בימים ושתייה וריקודים בלילות, בעודי מנסה להתאושש מההאנג אובר בדרך לשדה התעופה במינכן, הגעתי לשתי מסקנות:
1. אם כבר לקפוא מקור - ברור שעדיף לעשות את זה באלפים מאשר בחולצה דקיקה על אי שטוף גשם.
2. למרות שאני טיפוס מובהק של קיץ, סנובורד גרם לי להתאהב בשלג ובחורף בכלל.
בדיעבד, הייתי לוקח מדריך אמיתי. עם הסנובורד בזולדן
טיפים:
- עדיף להגיע מהשדה לאתר בהסעה מאורגנת. זה חוסך התברברות, קנסות וכסף, ומאפשר להתרווח וליהנות מהנוף.
- אם אתם נוסעים ברכב שכור – אל תשכחו לוודא שקיבלתם שרשראות שלג.
- אם אתם נוסעים ברכב שכור – תביאו GPS מהבית או תוסיפו כמה גרושים ושכרו רכב עם אחד בילט אין. בשביל הראש השקט.
- אוסטריה זה לא גרמניה. יש מגבלת מהירות (משתנה לפי אזורים וכבישים), ושוטרי התנועה גם אוכפים אותה.
- הקפידו לקנות בתחנת הדלק הראשונה שאתם רואים תו מיוחד שמאפשר נסיעה בכבישים המהירים באוסטריה (שכן הם כולם כבישי אגרה). נסיעה ללא תו תזכה אתכם בקנס נאה (ראו למעלה).
- לשומרי כשרות: שאלו עשר פעמים בכל מסעדה אם יש חזיר במנה, כי בד"כ יש. בכלל, צמחונות לשבוע היא לא רעיון רע בכלל.
- אל תתביישו וקחו הדרכה. בקבוצה או לבד זה לא משנה, העיקר ללמוד ולחסוך לעצמכם קצת כאבים (כי אי אפשר לחסוך את כולם).
לפנייה לכתב/ת 
