ובמולטיספירה: עירום פייסבוקי

חבל שגילינו שהמוח נשאר במחסן; בחורות עירומות על פייסבוק, אבל לא בפייסבוק; ואראלה לא מתקשרת. כל מה שקרה השבוע במולטיספירה העברית

עידו קינןפורסם: 23.12.10 , 16:36

אוננות הפיתוי

בשבוע שעבר סיפרנו כאן על סערת המולטיספירה סביב המרכז לאמנות הפיתוי (מאפ"י), סביב פוסט של החניך ROSSO שתיאר איך הצליח לשכב עם תיירת למרות התנגדותה. מזג האוויר הסוער נמשך גם השבוע.

יגאל שטארק, מבעלי מאפ"י, הגיב לפרשה. הוא אמר, "הסיפור שהקישור אליו עלה לכותרות בימים האחרונים, מקורו בתחילת הפעילות של המרכז, ואיננו משקף את דעותינו או את הערכים ודפוסי ההתנהגות להם אנו מטיפים במסגרת הסדנאות". אבל יקיר המערכת פרנקי סימון חפר בארכיוני הרשת וגילה שהסיפור דווקא הופיע בפרסומים רשמיים של המרכז, אך הועלם משם בעקבות החשיפה המחודשת.

"לראות את מאפי רבים עם הפמיניסטיות (יגאל שטארק נגד תמי זנדברג) זה כמו לראות את איראן נלחמת בסוריה", כתב הבלוגר הוותיק סניה ולדברג. הוא ניתח את המשפטים בעדות של ROSSO שנתפסו כהודאה באונס – "הזזתי את התחתון ימינה ובום ! . הבחורה בהלם תאמת גם אני... אחרי זה הכל זרם וגם הבגדים ירדו וFC נסגר" – והסביר שזו פרשנות שגויה: "זה היה המשפט שבלבל את הפמיניסטיות לגמרי. הן חשבו שהוא הזיז את התחתון שלה וחדר לתוכה. הוא לא. הוא הזיז את התחתון שלה ועשה לה ביד! מגוחך שצריך לפרש לכן את זה. (...) כדי שתבינו שלא התבלבלתי ואכן הוא לא חדר אליה ישר אחרי שהזיז לה את התחתונים: FC זה סקס (fuck close). שימו לב ש-FC מופיע רק אחרי שהבגדים ירדו, ורק אחרי שהכל זרם".

איליה קונסטנטינוב, בוגר "היפה והחנון", עוד מוסד שמנסה ללמד חנונים איך להצליח עם נשים, כתב על התנסויותיו עם אמנות הפיתוי: "אני לא מרגיש שעברתי שינוי בעקבות ההכרות עם עולם הפיק-אפ. כמו שלהופיע בטלוויזיה בפריים-טיים לא הוציא ממני את הבחור שנהיה נבוך כשבחורה מחייכת אליו, כך גם הפיק-אפ עבר לי מעל הראש. כלומר, לא ממש מעל הראש: קראתי, הפנמתי חלק מהדברים. היו דברים שעשו יותר נזק מתועלת. למשל, אני מופנם ומתקשה לחלק מחמאות, אז לקרוא מאמרים על איך שצריך להיות קריר כלפי בחורה או לא להתחיל איתה במחמאות לא הועיל לי. מה שהועיל לי היה להכיר אנשים שנמצאו באותו מקום בחיים כמוני, ולראות עוד אנשים מתמודדים עם אותם הקשיים".

הבלוגרית ואן דר גראף אחותך התייחסה לפרשה בפוסט האישי "סיפור מעט אירוטי עם מוסר השכל (או: למה גברים אמיתיים לא צריכים לשמוע 'לא')". הבלוגר highlydubious השיב לה בפוסט שכתב על בסיס הפוסט שלה, "סיפור לא אירוטי בכלל עם מוסר השכל (או: למה פמניסטיות יכולות להיות לא פחות מרגיזות מאמני פיתוי)".

אתנחתא קומית: סטס סגין, לשעבר מדריך במרכז והיום מפעיל מרכז דומה בשם "mysod", הגיב לפרשה בסרטון קאלטי. נוי אלוש, מלך הרימיקסים, ערבב את סגין עם You Can Leave Your Hat On של ג'ו קוקר.

אמנות או פיתוי?

כוכב הנוער ג'סטין ביבר מתכוון להגיע להופעה בישראל. בבלוג "היתוך קר למפגרים" הכינו לו קבלת פנים לוהטת: "חמאס, שמעתם את זה? יש לכם ארבעה חודשים לארגן פיגוע". הם גם פתחו עמוד פייסבוק שקורא "לתת את ג'סטין ביבר לחמאס תמורת גלעד שליט".

דרור האס: "הנה הצעת יעול: להביא ביוני את ג'סטין ביבר לארץ ולסגור אותו בבית האח הגדול. שקט בחודשי הקיץ ברחובות מובטח!!"

אמנות הפרסום

הקמפיין המוצלח של מפעל הפיס, שבו אראלה מתקשרת לאנשים ומבשרת להם על זכייתם, מעורר במולטיספירה מחוות ופארודיות של אנשים שהיו רוצים להיות בצד השני של הקו.

לירז מאור: "אני אראה לה מה זה אם היא לא תתקשר אלי! כבר 3 שנים אני חברה במפעל הפייס, אפילו עט לא קיבלתי! מזל שיש לי מקלדת לכתוב הסטטוס".

רונה טל: "בא לי להתקשר למישהו ולהגיד לו: שלום, מדברת אראלה ממפעל הפיס. אופס, טעות במספר".

אסף לוי מפליא:

"- שלום, מדברת אראלה ממפעל הפיס.

- מה?! זכיתי במיליון?

- לא, התקשרתי לחדש הוראת קבע"

פיתויי האקטואליה

העיתונאי חיים הר-זהב, שהוציא מח"כ לשעבר יחיאל חזן את הציטוט הידוע לשמצה "לקחתי רק את הפאנל, את המוח אני השארתי במחסן!", מכה על חטא בבלוגו ומנסה להחזיר לכנסת את כבודה. "באותה השנייה שבה נגמר המשפט שאמר, ורגע אחרי שערכתי את הסינק לתוך הכתבה שלי ניצחתי את המתחרים, אבל גם פגעתי בדמוקרטיה. לא לא, זה לא שאני מייחס לעצמי יכולות קוסמיות. סך הכל, אם אתם לא חברים אישיים שלי הסיכוי שאתם מכירים את השם שלי הוא מינורי. מעולם לא הייתי 'טאלנט' או איזה שם מפורסם. אבל תרמתי את חלקי. שפכתי עוד שמן למדורה שבסיומה, אלא אם נעצור זאת, נשרוף את הערך היחיד שמגן עלינו מפני עצמנו - הכנסת".

אילן תלמוד: "אני לא מודאג מהעובדה שהממשלה לא הגדילה את תקציב הכיבוי, ושאלי ישי הסכים שהאוצר יעכב העברת כספים לשירותי הכיבוי, כי גדלה הההעברה לאברכים, וזה בדוק מדעית שזה יפחית אסונות בעתיד".

הטוויטר של "צבא החברים של גלעד" מעדכן בכל יום כמה ימים יושב שליט בשבי.

אמנות פיתוי

תום אשחר צילם את פרופיל הפייסבוק של אור דהאן מוקרן על גופה. "התמונה היא חלק מהפרויקט החדש שלי שמקשר בין חשיפה אישית ברשת שנדמה שהולכת ומתעצמת ובין ויזואליזציה של הפייסבוק", הוא מספר לנו. "אור דהאן, שהיא לדעתי אחת מהכותבות המוכשרות בנמצא, היתה אצלנו בבית לראות סרט. אחרי הסרט היא עברה אל מול המקרן, שכמובן היה מחובר למחשב, ובדיוק בדקתי מה קורה בפייס באותו רגע. איך שהיא עמדה מול האור הבנתי את ההקשר המעניין של ההתפשטות הקונסיסטנטית שאנחנו, מכורי האינטרנט, עושים כל יום, וביקשתי ממנה להצטלם כפי שהצטלמה. מאז פירסמתי בפרופיל שלי את הפרויקט וכבר יש לא מעט פניות של אנשים שרוצים להיצמד אל עצמם. יש אנשים שעדיין מתנגדים לעירום, אבל פחות ופחות שמתנגדים לפייסבוק. יש אנשים שבשבילם חשיפה היא מילה גסה. מה הם מסתירים?"