שתף קטע נבחר

 

חלתה ונותרה משותקת, צה"ל מסרב להכיר בה

"נעשה לנו עוול", כך אמר מיכאל זביב, אביה של מוריה שחלתה בדלקת קרום המוח בזמן שירותה הצבאי ומשרד הביטחון מסרב להכיר בה כנכה, "שלחנו ילדה בריאה לצבא ועכשיו אנחנו מתמודדים עם המציאות הקשה הזו לבד"

"הצבא מגייס את הילדים שלנו בריאים אבל אם הם חלו, הוא דואג להיפטר מהם" - כך טוען אביה של מוריה זביב מקרני שומרון, הסובלת מנכות קשה כתוצאה מדלקת קרום המוח, בה חלתה במהלך שירותה הצבאי.

 

 

אחרי תשעה חודשים באשפוז במרכז לשיקום בית לוינשטיין ברעננה, שוחררה מוריה בת ה-20, לביתה. את המשך השיקום, כך נראה, תצטרך הצעירה הרתוקה לכיסא גלגלים וסובלת מנכות קשה, לעשות בעצמה. לפי משרד הביטחון, היא אינה זכאית לסיוע.

 

לפני כשנתיים, למרות הקושי הכלכלי ממנו סבלה המשפחה המטופלת על-ידי שירותי הרווחה, התגייסה מוריה לצה"ל ושירתה כחשבת שכר בבסיס תל השומר. "מוריה באה מבית דתי, אבל היא רצתה לעשות את השירות כמו כולם. היא אפילו חשבה על קריירה ארוכה בצה"ל", סיפר האב מיכאל.

 

שנה ושלושה חודשים לאחר הגיוס, החלו להופיע בגופה התסמינים הראשונים של המחלה הקשה. "היא התלוננה על כאבי ראש ועיניים ולחצים בחזה, אבל לא רצו לקבל אותה במרפאה בבסיס", נזכר האב. "חשבו שהיא עושה הצגות, רק בזכות המפקדת שלה היא ראתה רופא צבאי וקיבלה ימי מחלה".

 

את סוף השבוע העבירה מוריה בביתה וביום ראשון שבה לבסיס. כשהסתיים היום היא שבה הביתה ובשעות הלילה המאוחרות החל מצבה להחמיר. "היא התעוררה עם בריחת שתן וכאבי ראש ועיניים חזקים מאוד. התקשרנו לקצין העיר והציעו לנו להתפנות לאחד מבתי החולים וולפסון או תל השומר".

 

הוריה של החיילת החליטו שלא להמר, ופינו את בתם לבית החולים הקרוב ביותר למקום מגוריהם, בית החולים מאיר בכפר סבא. "הגענו לשם והוחלט להשאירה בהשגחה. עוד לא הספקנו לעבור את הקבלה, וכבר היא החלה לפרכס". מוריה איבדה את הכרתה והועברה למחלקת טיפול נמרץ.

 

בבית החולים ערכו סדרת בדיקות ארוכה שהעלתה חרס. חלק מהממצאים נשלחו לבדיקות מעבדה בחו"ל. היא הועברה לבית החולים איכילוב בתל אביב, שם הוחזקה בבידוד ממושך. רק כעבור שלושה חודשים, יכלו הוריה לראות את בתם המסכנה לראשונה, כשהיא מונשמת ומורדמת.

 

בסופו של דבר התברר שמוריה סובלת מדלקת בקרום המוח. הרופאים הפסיקו את הליך ההרדמה והיא הועברה לבית לוינשטיין לשיקום. "עד היום אף אחד לא יודע מה מידת הפגיעה המוחית", אמר האב. "בהתחלה היא לא הזיזה גפיים, בקושי עיניים. עכשיו היא מתחילה לאט לזוז. הליך השיקום עוד ארוך".

 

"עו"ד אמר לי - 'עבדו עליך'"

באחד הימים, בהם הייתה מוריה מחוסרת הכרה, הגיעו לבית לוינשטיין נציגי צה"ל, שביקשו מההורים לחתום על מסמך השחרור. "נאמר לי שמעתה היא בידיים של משרד הביטחון, ואלו ידיים טובות", אמר האב. "אלא שרק אחרי שחתמתי, הבנתי מעורך דין שעשיתי טעות, שעבדו עלי בעיניים".

 

לאחר מכן, פנו ההורים למשרד הביטחון בשמה של מוריה כדי שיכיר בה כנכה. הבת עברה בדיקה של מומחה מטעם הצבא ובמאי 2010 קיבלו בני המשפחה מכתב תשובה מאגף שיקום במשרד הנכים. "הריני להודיעך כי תביעתך להכרת זכות נכה נדחתה", כתבה קצינת התגמולים. "הגעתי למסקנה כי אין קשר בין מחלת דלקת המוח בה לקית והנכות הנוירולוגית ובין תנאי שירותך הצבאי".

 

החלטת משרד הביטחון נפלה על הוריה של מוריה כרעם ביום בהיר. "נשארנו פתאום לבד, כל ההוצאות על הראש שלנו, הבית מתמוטט והילדים הנוספים מוזנחים. אנחנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. שלחנו ילדה בריאה לצבא ועכשיו אנחנו מתמודדים עם המציאות הקשה הזו לבד", אמר מיכאל בדאגה.

 

לדבריו, "לא מתפקידי לקבוע האם המחלה נובעת מהשירות או לא. קרה שהיא חלתה במהלך השירות, והצבא צריך לעזור לי. הצבא יודע לקחת את ילדינו הבריאים, אבל אם הם חולים הוא נפטר מהם ומתנער. זה פשוט עוול. בעוד פחות משנה אני מגייס עוד ילד לצה"ל, ושוקל להגיד לו שיוותר על זה".

 

"לא פעם ראשונה שמנצלים את תמימות החיילים"

עו"ד אלי סבן, מומחה בתביעות נגד משרד הביטחון, אינו מופתע כלל מסירובו של משרד הביטחון להכיר במוריה כנכה. בשיחה עם ynet הוא הסביר: "ככלל, אין זה מקרה הראשון בו גורמים שונים במשרד הביטחון מנצלים את תמימותם של החיילים ובני משפחתם, ולמעשה מוליכים אותם שולל כאשר אינם מסבירים להם את המצב המשפטי".

 

לטענתו, סיכוייו של חייל לזכות בתביעה להכיר בנכותו ללא ייעוץ משפטי הם נמוכים. "בהתאם לחוק הנכים, אין זה מספיק כי מחלתה של החיילת פרצה לראשונה בזמן שירותה הצבאי ויש צורך גם להוכיח כי מחלתה נגרמה עקב שרותה הצבאי".

 

בנוסף, עו"ד סבן ציין שלמרות כאבם העצום של בני המשפחה, קשה לקבוע מה הוביל את משרד הביטחון להחליט שלא מגיע למוריה זכות נכה. "יתכן כי הייתה רשלנות בטיפול, אך בחינת הקשר הסיבתי ושאלת הרשלנות צריכה להיבחן על-ידי מומחה רפואי". הוא הוסיף כי במידה שהמומחה יקבע שאכן הייתה רשלנות, אז באפשרות המשפחה להגיש ערעור לבית המשפט.

 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מוריה זרביב הגישה תביעה להכרה כנכת צה"ל בתאריך 14.02.2010, כאשר עד לברור התביעה קיבלה אישור לטיפול רפואי כבר בתאריך 18.02.2010. בתום הברור, תביעתה נדחתה על-ידי קצין התגמולים בהסתמך על חוות דעת רפואית, שלפיה אין קשר בין דלקת המוח ובין השירות הצבאי. החלטת קצין התגמולים נשלחה אל מוריה זרביב בתאריך 26.05.2010".

 

עוד נמסר כי "היא הגישה ערעור לוועדת הערעורים בתל אביב, הערעור הופנה לוועדת הערעורים בירושלים והיה וייפתח ערעור בירושלים נמשיך במתן הטיפול הרפואי, ללא קשר לתביעה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
זביב. "רצתה לעשות את השירות כמו כולם"
צילום: באדיבות המשפחה
עו"ד אלי סבן. "יש להוכיח שהמחלה נגרמה בגלל השירות הצבאי"
מומלצים