המחשב נהרס בהפסקת חשמל? יש מי שיפצה

בשבוע שעבר החורף נזכר להגיע, והביא עימו גם סופות רעמים, ברקים וכמובן - הפסקות חשמל. אצל חלקנו זה נגמר בשני ילדים קצת מבוהלים ואמא מרגיעה לאור נרות, אבל אחרים סיימו את הימים הללו עם נזקים פיזיים של ממש: מחשב שהלך, טלוויזיה ששבקה חיים או מזגן שמסרב לחמם.

כל אלו ועוד עלולים לקרות במקרים מסויימים בשל הפסקות וחידושים של זרם החשמל למכשירים השונים (הרגישים לשינויי מתח), או מסיבות אחרות הקשורות לאספקת החשמל לביתנו.

ועכשיו השאלה היא מה עושים: תובעים את חברת החשמל? כן, ממש. זה הרי נשמע חסר סיכוי לחלוטין!

מאמר זה נועד ללמד אתכם שזה בהחלט אפשרי: אנשים וגופים שונים, שלמכשירים החשמליים שלהם אירעו נזקים, פנו בעבר לחברת החשמל ודרשו לקבל פיצוי. במקרים בהם בקשתם סורבה, הם הגישו תביעה, וחלקם גם פוצו. השאלה היא רק איך עושים את זה נכון – ועל כך, להלן.

יש דין ויש דיין

נתחיל מכך שחברת החשמל כפופה לחוק. חלים עליה "חוק החשמל" ו"חוק משק החשמל", ומכוחם תוקנו תקנות וכללים שונים ובכלל זה "אמות המידה". אמות המידה נקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל, הן עוסקות ברמת השירות שחברת החשמל נותנת לנו, טיבו ואיכותו, ומופיעות בשלמותן באתר של חברת החשמל.

בין היתר קובעות אמות המידה את חובתה של חברת החשמל לפצות צרכנים בגין הפרות שונות של אמות המידה, ולעניין הנזקים שעלולים להיגרם למכשירי החשמל שלנו, קובעות אמות המידה באופן ספציפי את ההוראות הבאות (פרק ד' 5):

1. קיימת רשימת אירועים ספציפיים, שהתקיימותם מזכה בפיצוי: למשל במקרה בו אירעו מעל שלושה חיבורים חוזרים אוטומטיים (מיתוגים) בתוך פרק זמן של חמש דקות - והמכשיר ניזוק כתוצאה מכך - חובת הפיצוי חלה. לעומת זאת, אם מדובר בתקלה במתקן הפרטי של הצרכן, או שמדובר למשל בהפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד אחד בלבד (בתום ההפסקה) - במקרים אלו לא יהיה פיצוי.
   
2. את התלונה בגין נזק למכשיר חשמלי יש להגיש לחברת החשמל בכתב, ובה לפרט את תאריך התקלה, היום והשעה. על מנת שחברת החשמל תוכל לקבוע את גובה הנזק, אתם מתבקשים להמציא לה כל מסמך שיש בידיכם והקשור לתקלה, כולל פירוט החלקים שהוחלפו וכן כל הצעת מחיר, חשבון תיקון או החלפה שבוצעו.
   
3. יש להוכיח קשר סיבתי ישיר בין התקלה כאמור, לבין הנזק שנגרם למכשיר, והפיצוי יינתן בגין נזק ממון ישיר בלבד.
   
4. במידה והתקלה תעמוד בכללים שנקובים באמות המידה כאמור, יועבר לצרכן סכום הפיצוי בתוך 45 ימי עבודה, שנספרים מיום המענה הסופי לתלונה.
   

"זה לא אנחנו!"

עד פה הכל טוב ויפה - חשוב מאוד לדעת שחברת החשמל לוקחת אחריות ומפצה צרכנים. אבל מה קורה במקרה בו התקלה שלכם אינה מופיעה ברשימת התקלות המזכות בפיצוי?

במקרה זה תוכלו לפנות לגוף המפקח על חברת החשמל, הרי היא הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל - למחלקת פניות הציבור, ולדרוש מהממונה להכריע בעניינכם. ניתן לפנות לת.ד 1296, ירושלים 91012, פקס 02-6217122, טלפון 02-6217144.

ומה עושים אם גם הרשות דוחה את פנייתך? במקרים אלו, המצב הינו יותר בעייתי: הרי לנו, כצרכנים, אין את מלוא הנתונים הנדרשים כדי למדוד "הפרעה" בקו המתח, או לדעת אם החשמל סופק לנו במתח אספקה נמוך או גבוה מזה הקבוע בכללים. כיצד נוכל להוכיח שהמקרה שלנו כן נכנס למקרים ברי הפיצוי?

במקרים אלו מוצע לדרוש מחברת החשמל לקבל את כל המידע הרלוונטי הנוגע לתקלה שלכם, ולשקול הגשת תביעה כספית, באם אתם בטוחים בקשר הישיר שבין ההפרעות באספקת החשמל לנזקים. השאלה תהיה תמיד, כמובן, האם הנזק שלכם "שווה" את ניהול ההליכים, להם תוכלו כמובן לצרף חוות דעת מקצועית שתאשש את טענותיכם – וכדאיות ההליך היא כמובן שונה ממקרה למקרה.

זכרו תמיד שניתן לפנות לארגונים הצרכניים דוגמת המועצה לצרכנות וכן ארגון "אמון הציבור", העוסק בקידום הגינות בעסקים ורשויות בישראל, ושהכין טופס ייעודי לפניות מהסוג עליהן דיברנו. כל שעליכם לעשות הוא להדפיס את הטופס, למלא ולשלוח.

1. תביעה מבוססת היטב:
   יכול להיות שחברת החשמל תודה בתקלה, אך תטען שלא התקלה היא שגרמה לנזק שלכם. כדאי לדעת מראש, שכל עוד לא תצליחו להוכיח קשר ישיר (שהאשם הוא במערכות של חברת החשמל) תביעתכם עלולה להידחות, וייפסקו כנגדכם הוצאות משפט! במקרה דומה קבעה כבוד השופטת חנה פלינר מבית המשפט השלום בת"א כי: "העובדה כי אירע נזק שמקורו במערכת החשמל, לא די בה כדי לחייב בנזקים את חברת החשמל. לא קיימת כל חזקה שבדין שאם קורה נזק, ואין כל סיבה ברורה אחרת נראית לעין, אזי יש להפנות את החיצים לחברת החשמל. יש לבחון כל מקרה לגופו. 'נחשול מתח' אינה מילת קסם להגשת החשבון לחברת החשמל".
   
   לכן, הקפידו לבסס את תביעתכם: קבלו מהחשמלאי שהזמנתם חשבונית כדין, דרשו שיפרט את הנזקים שקרו למכשירים ואת הגורם להם - לדעתו. סכמו איתו מראש שבמידת הצורך ייתן תצהיר לבית המשפט, ושמרו את פרטיו. כמו כן הקפידו לשמור אישורי רכישת מכשיר חלופי, ותעדו את שיחות הטלפון עם חברת החשמל ואת כל המידע שקיבלתם מהם ("עם מי דיברתי בבקשה?"). שמרו את כל ההתכתבויות מול הרשות, ואפילו את הפניות לסוכן הביטוח שלכם (כדי שתוכלו להוכיח את מועד הפנייה).
   
2. צרת רבים? נחמת צרכנים!
   במקרה מסוים טענה חברת זגגות רכב כי מערכות רבות שלה נפגעו בעקבות הפסקת חשמל איזורית (מיזוג האוויר, מערכת החשמל, מערכת המחשבים, מכשירי הפקס והמדפסת). החברה הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקיה, אך חברת החשמל טענה להגנתה, כי אין קשר בין ההפסקה לנזק: עובדה שאיש מבין 60-50 אלף הצרכנים האחרים באיזור לא התלונן על נזקים.
   
   בית המשפט קבע כי אכן, אין די בהוכחת סמיכות זמנים בין ההפסקה לנזק: התובעת הייתה צריכה להביא חוות דעת מקצועית של איש מקצוע, שיסביר מדוע רק אותו לוח חשמל אחד נפגע, ואילו אחרים שהיו קיימים במקום לא ניזוקו. משלא הובאה חוות דעת זו, התובעת למעשה נכשלה בהוכחת הקשר הסיבתי, ותביעתה נדחתה. מכאן ניתן להסיק, כי שווה לבדוק עם השכנים – אולי גם להם נהרסו מכשירי חשמל בהפסקה האחרונה? כך תוכלו לבסס תביעה חזקה ובעלת סיכויי הצלחה גדולים יותר.
   
3. באיזור מועד לפורענות - האחריות גדולה יותר: במקרה בו אירעה שריפה בבית מלון באזור ים המלח, טענה חברת הביטוח שלו שעל חברת החשמל לשאת בנזקים. בית המשפט קבע כך: - חברת החשמל, כספק שירות חיוני, צריכה לספק ללקוחותיה שירות אופטימלי, לתחזק את הרשת ולשפרה, וקיימת לה חובת זהירות כלפי ציבור הצרכנים.
   
   - בתקופה המתייחסת לתביעה, תקלות ברשת החשמל באזור ים המלח "היו תופעה שכיחה", ולכן חברת החשמל הייתה צריכה לעשות כמיטב יכולתה, על מנת למנוע או למזער את הסיכויים להתרחשות הנזק הצפוי. 
   - לחברת החשמל יש עדיפות בכל נושא המידע ותיעוד המקרים, ולמרות זאת נמנעה מלספק מידע אודות מקור התקלה. לסיכום, חברת החשמל לא הצליחה לשלול את התיאוריה שהציג המומחה מטעם חברת הביטוח של המלון – ולכן תשלם הנזקים.
   

לסיכום

הפסיקה בתחום שדנתי בו אינה אחידה: במקרים מסויימים התביעה נדחתה ובמקרים אחרים הצרכן זכה, ולא פשוט לנסח "כללי אצבע" ברורים לקבלת פיצוי. למרות שמדובר באמות מידה מקצועיות לחלוטין, שאינן נהירות לצרכן הפשוט, אני מציעה לכם לא לוותר: פנו לחברת החשמל, פנו לממונה ברשות, גבו היטב את הפנייה, ואף שקלו קבלת סיוע מהגופים המסייעים לצרכנים כאמור, במידת הצורך.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין ודיני העבודה המלא: www.lawdata.co.il

למאגר דיני העבודה: http://www.koloved.net