ניצחון מכבי ת"א בגדיניה: בבואה מושלמת לעונה

המשחק הערב היה בבואה מושלמת של העונה הצהובה. מכבי תל אביב הוציאה לפועל את התבנית הקבועה ושוב חיסלה את היריבה הרבע הראשון וגמרה את המשחק. בהמשך, האינטנסיביות ירדה ומכבי שייטה כשההפרש הולך ומתכווץ, אבל הזמן לטובתה והיא שומרת על פער סביר.

• לטבלאות היורוליג
  

אין מדובר בהפתעה גדולה מכיוון שפרוקום גדיניה היא קבוצה חלשה מאוד ולא ברמה של היורוליג. גם בליגה הישראלית הפולנים היו מתברגים בחלק התחתון של הטבלה.

רגע לפני שהטבלאות מתאפסות והקבוצות יוצאות למירוץ אל משחקי ההצלבה, אפשר לערוך סיכום ביניים. לדעתי, התוצאות המצוינות והדרך בה הושגו הם אפילו יותר ממה שראשי הקבוצה העזו לחלום. דיויד בלאט ייצר דרך שלא נראתה במועדון הצהוב מאז 2006. מלבד משחק הפתיחה בוויטוריה ראינו קבוצה נחושה, לוחמת ומגובשת שמשחקת כדורסל יעיל וחכם.

ההיררכיה המקצועית היתה ברורה מהדקה הראשונה.ג'רמי פארגו ודורון פרקינס קיבלו את המפתחות להוביל את הקבוצה,הם עשו את זה לפני הכל דרך ההגנה. בלאט נתן להם את הבמה והביטחון, והשניים הגיבו נפלא.

צ'אק אידסון שידרג את עצמו לעומת העונה שעברה, הוא מתקרב למילוי הציפיות ממנו להיות הדבק שמחבר את כולם עם שקט וחוכמת משחק. נכון שלפעמים הוא מהסס בחוסר בטחון בלתי מובן, אבל כל משחק היו לו פעולות מכריעות שהשפיעו על התוצאה.

סופוקליס שחורציאניטיס. דניאל לא האמין כי יהיה כזאת הצלחה (רועי עידן)

החטיפות ומשחק הריצה שהנהיגו הגארדים הביאו לידי ביטוי בצורה מעולה את היכולות של ליאור אליהו. בתום טיול של אחרי צבא בספרד שהסתיים באליפות, חזר אליהו לחייך בנוקיה. יש לו סגנון יחודי ועד הפציעה היה פנטסטי. אפילו שלשה הוא קלע. יתרה מכך, לאורך כל הקריירה אליהו שמע עד כמה הוא 'חור' בהגנה. התלונות היו הרבה פעמים בצדק. העונה זה התהפך. צריך לתת לבלאט קרדיט על כך, אבל המחמאות בראש ובראשונה מגיעות לאליהו.

הייתי בין הסקפטיים אחרי החתמתו של סופוקליס שחורציאניטיס, בעיקר בגלל שחשבתי כי לא יהיה מסוגל לתת יותר מ-15 דקות לערב עקב עייפות וצבירת עבירות. סופו היה העוגן של ההתקפה המכבית והמטרה הראשונית בכל משחק. הרשימו אותי מאוד מאמציו הרבים בצד ההגנתי והחשיבה שלו על הצלחת הקבוצה. להיות האופציה ההתקפית הראשונה זה מצב חדש עבורו, עד עתה הוא נותן את העונה הטובה בקריירה.

בפאזל הצהוב עוד כמה חתיכות חשובות שהופכות את הטוב למעולה. גיא פניני היה מצוין עם קליעה קטלנית והגנה אגרסיבית אופיינית, טל בורשטיין הרבה יותר טוב ובטוח בעצמו מאשר בסיבוב הקודם שלו במכבי. גם דייויד בלו היה בורג חשוב ותרם באספקטים נוספים של המשחק מלבד הקליעה לשלוש שהתרגלנו לראות אצלו.

בקיץ 2007 נסעתי לאליפות אירופה לנוער במדריד עם בני ראיין. ביום הראשון של האליפות ראינו את נבחרת סרביה. אחרי עשר דקות, ראיין, אז בן 12, אמר לי שהוא מאוהב במילאן מצ'באן. מדי יום הגענו במיוחד למשחקי סרביה לראות את הענק, שכבר אז נראה בן 30.

המשחק שלו היה שובה עין. הוא היה כבד יותר מהיום, אבל עם יכולת ריצה מרשימה יחסית לגודלו. ראינו קליעה מצוינת ממרחק ומגוון תנועות יפות עם הגב לסל. הבחור הפגין הגנה אגרסיבית וריבאונד חזק, אך בעיקר בלט האופי הבוגר וכישורי המנהיגות שלו.

כשחזרנו לארץ סיפרנו עליו לכל מי שרצה לשמוע וגם לכאלו שלא רצו. מאז, עקבנו אחריו מדי שנה ולפחות אצלנו היתה שמחה והתרגשות כאשר נחת

במכבי. בעיני זו הצהרת כוונות של המועדון, שמסתכל מעבר לקצה האף ובונה את עתידו.

מזמן, אם בכלל, מכבי לא הביאה באמצע העונה שחקן שהפך משמעותי. התרגלנו לעוברי אורח שנעלמו בסוף השנה. הערב הבחור קלע את הנקודות הראשונות שלו שניות אחרי שעלה לראשונה עם המדים הצהובים, ואני משוכנע שזה רק אות לבאות.

לסיום, המשאל לבחירת השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה של מכבי מתקדם, ואוטוטו עוברים לשלב הבא. לי ברור שהבחירה היא מיקי ברקוביץ'. מיקי השפיע יותר מכולם על צמיחתה של מכבי למועדון פאר אירופאי. הוא היה פורץ הדרך שבזכותו החלו להגיע הגביעים לת"א. מקצועית, היו במכבי מספר שחקנים טובים ממנו, אבל מיקי הווינר שיחק שנים רבות בקבוצה ועיצב את האופי המנצח של המועדון.