אין ליבה - אין תקציב

"אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים!" בפרגמנט זה ביטא לפני כ-2500 שנה הֵרַקְלֵיטוֹס את תפיסתו כי "הכול זורם", ואין דבר אשר זהותו נשארת יציבה אפילו לרגע. נדמה כי תובנה זו מקבלת משמעות קיומית במיוחד בימינו. בעולם שבו אנו חיים מתרחשות ללא הרף "קפיצות" טכנולוגיות, מדעיות ותרבותיות. תהליכים שדרשו בעבר דורות, מתרחשים עתה בחודשים ספורים.

אך "אליה וקוץ בה". עם הקידמה המהירה נעלמה גם היציבות. הזרימה המתמדת אמנם מאפשרת פיתוח טכנולוגי ושינויים חברתיים מואצים, אך גם מנפצת את יציבותם של גורמי זהות וערכים, ויוצרת אצל רבים תחושת חוסר יציבות קיומית. תחושתם של רבים, ובמיוחד בני נוער, היא שלא רק שלא קיים "נהר" בעל זהות יציבה, אלא אפילו לא קיים "אדם" בעל זהות יציבה המסוגל להיכנס אליו.

• לכל הטורים בפרויקט "צהר לחקיקה" - לחצו כאן
  

כחברה, תפקידנו להנחיל לצעירים עוגן זהות קיומי, כמו גם עוגן יציב להשתלבות בעולם המעשה: "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כ"ח, י"ב). הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התש"ע–2010, שאותה אני מקדמת - מבקשת להעניק לכל תלמיד במדינת ישראל "עוגן קיומי" המבוסס על זהותנו היהודית המשותפת. עוגן זה יאפשר לחיות טוב יותר בעולם המשתנה, דווקא מתוך זהות יהודית יציבה.

לחזק את הזהות היהודית

הצעת החוק קובעת כי משרד החינוך לא יעניק תקציב למוסדות חינוך שבהם לא נלמדים "לימודי ליבה". בין מקצועות הליבה כלולים לימודי תנ"ך ומורשת ישראל, שיחזקו את הזהות היהודית של תלמידי ישראל ואת הידע שלהם במקורות היהדות.

"חִדלו עוד מלהיות עניים; שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם!" קורא הנשר בסיפורו של רבי נחמן מברסלב "מעשה בשבעה בעטלירס (קבצנים)". אמנם ההווה משתנה והעתיד לוט בערפל, אך העבר המשותף של כולנו יכול להוות אוצר של יציבות והשראה. דווקא מי שיודע לבסס זהות יציבה על אוצרות העבר, יהיה מסוגל להיפתח לרעיונות חדשים מבלי לפחד שזהותו תתמסמס. חיזוק זהותם היהודית של תלמידי ישראל דרך לימודי ליבה, ישפיע אפילו על החלטות אישיות שיקבלו התלמידים בצמתים שונים בחייהם.

הצעת החוק מבססת גם יציבות מעשית: היא קובעת כי בין מקצועות הליבה ייכללו מתמטיקה, מדעים ואנגלית. בתי ספר תורניים המעוניינים במימון ממשלתי, יעניקו לתלמידיהם כלים להכרת העולם הרחב ולהתמודדות עמו.

להעמיק את המכנה המשותף

זהות יהודית יציבה איננה סותרת ידע רחב ויכולת השתלבות בעולם, וידע בסיסי במקצועות אלה יוכל לאפשר לכל אדם השתלבות בעולם העשייה במדינת ישראל. אך מעבר לכך, על פי תפיסת עולמי, הכרת העולם על כל מורכבותו תורמת גם לביסוס זהות יהודית עמוקה ומשמעותית יותר. גם הגאון ר' אליהו מווילנא עודד את תלמידיו ללמוד את חכמות העולם, וציווה לתלמידו ר' ברוך משקלוב לתרגם את אוקלידס מיוונית לעברית, כדי שיוכלו התלמידים ללמוד גיאומטריה. הגאון אף טען ש"כפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידיעות בחכמת התורה,

לימודי הליבה מהווים צורך חברתי, ומשום כך מחובתה של המדינה להעניקם לדור הבא. לכל המגזרים גם יחד נאמר את דברי החכם באדם: "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ" (קהלת ז', י'). לימודים אלה יעמיקו את המכנה המשותף שבין מגזרים שונים באוכלוסייה, ויחזקו את החוסן הלאומי ואת החוסן האישי של כל תלמיד - כיהודי, כישראלי וכאדם. 

"צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר