היכן היועץ המשפטי לממשלה?
למה היועץ לא התערב כשאמנים קראו להחרים את אריאל? מדוע הוא לא משמיע את קולו כש"אנשי רוח" מסיתים נגד הימין? ולמה קודמו שתק כשיהודים גורשו מבתיהם?
היועץ המשפטי לממשלה הבטיח לבחון את קיומם של היבטים פליליים במכתב הרבנים, שקראו לא למכור ולא להשכיר דירות לערבים. בכך נענה היועץ למחאתם של רבים, שראו במכתב הלא-חכם מעשה גזעני, שאינו עולה בקנה אחד עם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, והפוגע בתדמיתה כלפי פנים וכלפי חוץ.
אבל היכן היה היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, והיכן היו קודמיו בתפקיד, לנוכח דיבורים גזעניים, שאף תורגמו למעשים (ע"ע "התנתקות" בשפת הכובסים), ושדווקא זכו לתמיכתם ולברכתם של רבים מן המזדעקים כעת? האם "שלום", או אפילו שלום, מכשירים את שרץ הגזענות שעליו מבוסס "תהליך השלום", שמזמן הפך והצטמצם לתהליך הקמתה של מדינה לאויב בלב ארץ ישראל, תוך איסור גזעני על יהודים לגור ביהודה ובשומרון, ייבושם, הקפאתם, וגירושם המתוכנן?
כיצד היו מדינת ישראל, "אנשי הרוח" והתקשורת מגיבים אילו צרפת, למשל, היתה מכריזה על אזורים סמוכים לבירתה כאסורים למגורי יהודים ואף היתה שולחת את צבאה לגרשם מבתיהם. הכל היו רואים בכך מעשה גזעני אנטישמי ופסול. מדוע מעשה כזה בארץ זרה הוא פסול, ואילו אותו מעשה בארץ ישראל הוא מותר ומבורך וזוכה לעידודם של "אנשי הרוח" והתקשורת? האם אין אוטו-אנטישמיות בישראל מהווה שמן על מדורת האנטישמיות בעולם?
גירוש בני אדם מבתיהם הוא גזעני
סעיף 144א' לחוק העונשין מגדיר מהי גזענות: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". גזענות היא גזענות, בין אם נשוא המעשה הוא ערבי ובין אם הוא יהודי. גירוש בני אדם מבתיהם הוא גזעני ופסול, גם כשהוא מכוון כלפי יהודים. כך גם חוק פינוי-פיצוי המועלה מדי פעם על-ידי אנשי "שלום" ו"זכויות אזרח" למיניהם והמכוון נגד יהודים בלבד, בעוד היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם ממלאים פיהם מים.
היכן היועץ המשפטי לממשלה והיכן מערכת אכיפת החוק בכללה, כשמדובר בבנייה בלתי חוקית עלי-ידי בדואים בנגב, במעשי הצתה על רקע חבלני-לאומני על-ידי ערבים בגליל, או בהתנכלות לכרמי זיתים ונכסים חקלאיים אחרים של יהודים משני צדי "הקו הירוק"?
היועץ המשפטי לממשלה אמור להנחות את רשויות השלטון בכל הקשור לדרכים הראויות לפעול ולפרש את החוק. חוות דעתו מחייבת את הממשלה ושלוחותיה ואת התנהגותה התקציבית. היכן אם כן הוא נעלם ונאלם לנוכח המעשה הגזעני הצבוע של אותם נאורים בעיני עצמם, שניזונים מתקציבים ממשלתיים (כמו החרדים שאותם הם מוקיעים), אבל מחליטים להחרים אזרחים נאמנים המתגוררים במקום שאינו לרוחם של "אנשי הרוח", למשל באריאל. מדוע הוא שותק?
ובאשר למסתננים ולעובדים הבלתי חוקיים, מדוע אינו מבהיר כי אנשים אלה הם קודם כל עבריינים, ויש לאכוף כלפיהם את החוק? עליו להקנות לממשלה את הכלים החוקיים למנוע את כניסתם ולפעול נגדם, על אף הקשקשת הדמגוגית כאילו מדובר ב"גירוש ילדים". המגורשים הם הוריהם העבריינים.
החוק הפלילי במדינת ישראל קובע עונש מאסר בגין הסתה לגזענות. האם חוק זה אינו חל גם על "אנשי רוח", למשל על "איש רוח" שמתייחס לבני-אדם - ואפילו אם הם "מתנחלים" רחמנא ליצלן - כאל קרציות, והדוגל בהחרמתם ובגירושם? היכן היועץ המשפטי לממשלה? עד מתי תימשך שתיקתו הרועמת?
ד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005
לפנייה לכתב/ת 
