האם חגורת העננים האבודה של צדק חוזרת?
כל אסטרונום חובב יודע שכוכב הלכת צדק מתאפיין בחגורות העננים המרהיבות שעל פניו - אבל מה קורה כשהחגורה הדרומית שלו הולכת לאיבוד?
צדק, הגדול שבכוכבי הלכת, ניכר בשני מאפיינים בולטים שאפשר לראותם גם כאשר צופים בו מבעד לטלסקופ חובבים קטן; המאפיין הראשון הוא ארבעת ירחיו הגדולים הנראים היטב ושנתגלו עוד כאשר גלילאו צפה בכוכב הלכת מבעד לטלסקופ בפעם הראשונה. המאפיין השני הוא חגורות העננים שעל פניו.
לצדק, שהוא עצמו כוכב לכת גזי ענק, מערכת של עננים שעקב מהירות הסיבוב הגדולה מאוד סביב צירו, נמתחות לכדי רצועות (צדק, שקוטרו גדול פי 10 מקוטר כדור הארץ, משלים הקפה סביב צירו במשך 10 שעות, פחות ממחצית הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים הקפה אחת סביב צירו).
שתים מרצועות אלה נראות בבירור גם בטלסקופ קטן ובהגדלות קטנות והן מכונות שתי חגורות העננים של צדק, הדרומית והצפונית. מאז גליליאו הן נצפות בידי אסטרונומים במשך למעלה מ-400 שנה, אולם לא ברציפות: מדי פעם מאבד צדק אחת מחגורות העננים שלו.
הפעם האחרונה היתה לפני מספר חודשים, אז איבד צדק את חגורת העננים הדרומית שלו, אותה חגורה שבה מצוי גם הכתם האדום הגדול, שהוא למעשה סופה אדירת ממדים, הגדולה פי 3 לערך מכדור הארץ, שמשתוללת ברציפות על פני צדק במשך 400 שנים לפחות.
בימים האחרונים נראה שחגורת העננים הדרומית של צדק מתחילה להראות סימני התאוששות; צילומים שנעשו הן על ידי חובבים והן בטלסקופים גדולים מראים סימנים שמגלים שייתכן והחגורה שבה לחיים.
כוכב לכת אנרגטי
חגורות העננים של צדק בכלל והכתם האדום הגדול בפרט הם עדיין בגדר חידה אסטרונומית. ברור לנו שישנם תהליכים אנרגטיים רבים ומגוונים על פני צדק שבין היתר גורמים לאטמוספירה שלו להיות דינמית מאוד.
מהירות הרוחות על פניו מגיעה לכמה מאות קילומטרים לשעה ומבחינת מאזן האנרגיה של צדק מדובר בכוכב לכת שפולט יותר אנרגיה מאשר הוא קולט מהשמש (צדק הוא מקור חזק מאוד של קרינת רדיו בשמים).
מקורה של אנרגיה זו הם תהליכים המתרחשים במרכזו של צדק אותם איננו מבינים לעומקם, תרתי משמע. תהליכים אלו גורמים כנראה להסעה של חומרים מהאזורים הפנימיים של צדק החוצה וכנראה שזו הסיבה שגון חגורות העננים שלו כהה מגונם של יתר פניו, כנראה בגלל תרכובות המכילות גופרית או זרחן.
ההבנה של הסיבות להיווצרות חגורות העננים ועקרונות הדינמיקה שלהן, כמו ההבנה של המנגנון המניע את הכתם האדום הגדול וסופות ציקלוניות ואנטי ציקלוניות נוספות על פניו, עשוי לעזור לנו בהבנת אטמוספירות של כוכבי הלכת הענקיים וכן תופעות המתרחשות על פני כוכב הלכת שלנו.
צדק נראה בימים אלה בחציו הראשון של הלילה, כאשר הוא זוהר בגאון בכיוון דרום מערב לאחר שקיעת השמש.
אגב, במקביל לתהליכים על פני צדק יתכן ואנו עדים להתרחשותו של תהליך דומה – סופה גדולה ולבנה - על פני כוכב הלכת שבתאי. סופה זה שטבעה אינו ידוע נצפתה לפני כשבוע על פני שבתאי.
לסופות על כוכב הלכת היסטוריה ארוכה והן נצפו במרווחי זמן של 30 שנים (1903, 1933, 1960 ו-1990). כיוון שפרקי זמן אלה מתיישבים עם פרק הזמן שבו מקיף שבתאי את השמש, הובעה השערה שייתכן והופעתה קשורה לעונות על שבתאי. אולם הופעה של סופה בימים אלה, מעט אחר אמצע המחזור השנתי של שבתאי, עשויה לטרוף מעט את הקלפים, אם כי יש להמתין ולראות אם הסופה שממדיה עדיין קטנים תתפתח למימדים של הסופות העונתיות.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
