שתף קטע נבחר

 

"דת זה נושא שראוי ללעג"

אחרי שניהל מלחמת חורמה בתרבות הפוליטיקלי קורקט, הקומיקאי ביל מאהר יצא למסע תיעודי בעקבות הדתות השונות וחוסר הרציונליות שלהן. בראיון ל-ynet הוא חושף את דעתו על ביבי, אחמדינג'אד והפוטנציאל ההרסני של הדת

כשהקומיקאי והסאטיריקן האמריקני ביל מאהר היה ילד, הוא בכלל לא ידע שהוא יהודי. הוא גדל במשפחה אירית קתולית והלך מדי יום ראשון לכנסיה. ואז, כשהגיע לגיל בר מצווה, פחות או יותר, הוא גילה במקרה שאמו היא בעצם יהודיה ממוצא הונגרי. הגילוי הזה היה עבורו יותר ממטלטל.

 

"באיזה חג מולד זה פתאום עלה", הוא משחזר בראיון ל-ynet. "תמיד הלכנו למיסה, אבא שלי, אני ואחותי, ואמא אף פעם לא הייתה מצטרפת אלינו. יום אחד שאלתי את אמא שלי: 'למה את בעצם נשארת בבית ולא באה לכנסיה? למה אנחנו חייבים ללכת ואת לא?', והיא אמרה: 'בגלל שאני יהודיה, זה למה'.

 

"כשזה נודע לי זה ממש הטריד ואפילו הפחיד אותי. כל כך פחדתי אז מהכנסייה, ולא חשבתי אפילו שיש אופציה אחרת. לפני כשלוש שנים, זמן קצר לפני מותה, שאלתי את אמא: 'איך זה שכשהיינו ילדים, בחיים את או אבא לא סיפרתם לנו שאת יהודיה?' והתשובה שלה היתה: 'שכחנו'".

 

צפו בקטע מהסרט "אין לו אלוהים" (באדיבות yes דוקו)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בגיל 13, אביו של מאהר הפסיק את המנהג המשפחתי ללכת לכנסיה, בגלל התנגדות הקתולים לאמצעי מניעה. מבחינת הקתולים זה היה החטא הנורא ביותר, אבל להוריו לא היו שום כוונות לוותר עליהם. "שמחתי מאוד על הצעד הזה של אבי, אבל לא מסיבות אידיאולוגיות", מגלה הבן. "פשוט שנאתי את הכנסייה, וזה היה משעמם, והייתי צריך לקום מוקדם בבוקר בימי ראשון. בגיל הזה הייתי סוגד לכל דבר שהיה מאפשר לי לאונן יותר".

 

מאז אותו גילוי מפתיע על מורשתו, הדת לא מפסיקה להעסיק את מאהר בן ה-54. האיש שהחליט להילחם בתקינות הפוליטית, נהג כבר במופעי הסטנד אפ המוקדמים שלו לצחוק על הזהות החצויה שלו, לרדת על מנהג ברית המילה ולעקוץ את הדתות השונות, אבל לא העז לפקפק באלוהים. גם בתוכניות הטלוויזיה שלו, הוא לא הרפה מהנושא.

 

איך אתה מגדיר את עצמך כיום? אתאיסט?

 

"כן. ריצרד דוקינס, אחד מהוגי הדעות החשובים בבריטניה, אומר שאתאיזם זה פשוט מחסור בתאיזם. אתה לא אומר שיש לך תשובות אלא שאין לך אותן, ואתה לא ממציא סיפור שיענה על מה שאין לך דרך לענות עליו".

 

אז אתה אף פעם לא מתפלל, לא מדבר יותר עם אלוהים?

 

"לא. הייתי מדבר איתו המון כשהייתי ילד, אבל אני לא מתפלל כעת. אני לא רואה איך אני יכול לקיים תקשורת עם חבר דמיוני".

 

מה שכולם פחדו לומר

אחרי שמאהר ביסס את מעמדו הנישא כקומיקאי חריף ודעתני, הוא החליט לצאת למסע קולנועי חובק עולם, מביקור בכנסיה של נהגי משאיות בצפון קרוליינה ועד ניסיון לצלם בוותיקן. המסע הזה נועד בין היתר לעשות הערכת מצב של הדת בעולם, שלדברי מאהר פוגמת בקדמה האנושית.


מאהר מחפש את אלוהים. אמריקה - כמו איראן

 

במהלך ההרפתקה הזאת הוא מתנצח עם מטיפים ראוותנים וחמדנים, ומנסה להוכיח למאמינים האדוקים שהדברים המתוארים בברית החדשה והישנה לא הגיוניים. הוא אפילו מתעמת עם רב חרדי פאנט שנסע לאיראן להשתתף בכנס מכחישי שואה ועם דרשן מוסלמי המטיף לשנאת יהודים.

 

למה החלטת לצאת למסע הצלב הזה?

 

"חשבתי שמכל המדינות בעולם התרבותי, אמריקה הכי מפגרת בתחום של אתיאיזם וחשיבה רציונלית. יש לנו יותר במשותף עם מדינות כמו איראן וטורקיה בכל הקשר לאמונות שלו בעל טבעי".

 

מאהר נעזר בבמאי לארי צ'רלס, האיש שאחראי להצלחה של "בוראט". התוצאה: "אין לו אלוהים", סרט תיעודי שישודר הערב (א') ב-yes דוקו. "עשיית הסרט שינתה את חיי", מתוודה מאהר. "הוא שינה גם את החיים של כל כך הרבה אנשים אחרים. מאז שיצא הסרט, המון אנשים יצרו איתי קשר ואמרו עד כמה נגעה לליבם העובדה שמישהו עשה סרט שביטא מה שהם חשו, אבל לא היו מסוגלים לבטא בעצם או פחדו לומר בקול".

 

לא נתקלת בהתנגדות? 

 

"ברור שהיו גם תגובות נזעמות. אחרי הכל, אמריקה היא מדינה מאוד דתית, ובאופן טבעי הרבה אנשים לא אהבו את המסר של הסרט. אבל אני מאמין שאלה שראו את הסרט הבינו שהוא לא מרושע. הוא אמנם מצחיק, אבל הוא נעשה ברוח טובה. לא ניסינו ללעוג לדת, למרות שבינינו דת זה נושא שראוי ללעג. כמו שאמרתי כמה וכמה פעמים ללארי צ'רלס - אנחנו לא צריכים ללעוג לדת, היא עושה את זה מספיק טוב בעצמה".

 

ביבי, אחמדינג'אד ומה שביניהם

במסגרת "אין לו אלוהים" ביקר מאהר בישראל, והוא שמח לדווח שהביקור היה מהנה במיוחד. "היום הכי מוצלח מבחינתי היה כשצילמנו במגידו את הסצנה הפותחת את הסרט. היו לי הרבה מונולוגים לצלם, והייתי צריך לשנן טקסטים ארוכים. אז בסוף היום הארוך הזה היינו ממש רעבים והלכנו למסעדה ערבית. המאבטחים הישראלים היו די לחוצים מזה, אבל כשהצוות הגדול של הסרט נכנס למסעדה, הבעלים שמחו לארח אותנו ואנחנו שמחנו לאכול את האוכל שלהם. אז הבנתי שכולם יכולים להסתדר זה עם זה".

 

הביקור שלך בישראל שינה את עמדותיך בנושא המצב במזרח התיכון?

 

"לא. אני עדיין תומך בישראל. מאז ומעולם הייתי בעדה. למעשה, ראש הממשלה שלכם, בנימין נתניהו, הופיע בתוכנית שלי, אחרי שהוא קרא בג'רוזלם פוסט כתבה שאמרה שאני תומך בישראל".

 

צפו בראיון של נתניהו אצל ביל מאהר

 

אז מה אתה חושב על נתניהו?

 

"אני חושב שהוא יכול להיות מעט יותר גמיש בנושא ההתנחלויות למשל, ואני מקווה שישראל תמצא דרך לצאת מהתסבוכת האיומה שכולנו מצויים בה עכשיו. הרי כולנו יודעים שאם לא נגיע לפתרון של שתי מדינות, הערבים יגיעו לרוב יחסית ליהודים במדינה היהודית, ולא הייתי רוצה שזה יקרה".

 

סיימת את הסרט שלך בפטריה אטומית. ואתה חושב שהדתות יהרסו את העולם בקרוב?

 

"לדת יש בפירוש הפוטנציאל להרוס את העולם. למה עוד יש הכוח לגרום לבני אנוש להרוג את עצמם ככה? או להרוג זה את זה? רק לדת! ההיסטוריה מוכיחה את זה. יש מעט מאוד דברים בעולם שגורמים לכל כך הרבה אנשים להתנהג באופן כל כך בלתי רציונלי".

 

ומה אתה חושב על אחמדינג'אד?

 

"אחמדינג'אד הוא זבל, אבל אני לא חושב שהוא באמת האחראי על העניינים באיראן. אני חושב שהוא בובה, ושמשמרות המהפכה - אפילו לא האייתולות ואנשי הדת - הם אלה שמנהלים את העניינים בארץ הזאת. וזאת מדינה מאוד מסוכנת. השאלה היא תמיד איך להתמודד עם האנשים שמנהלים את המדינה, ולא עם האנשים עצמם. אפילו תושבי טהרן היו מתים להיפטר מהממשלה המחרידה הזאת".

 

המועמד הנצחי וחסר הפרסים

במהלך הקריירה המפוארת שלו, מאהר לא נרתע משחיטת פרות קדושות, לתקוף את התקשורת ואת הפוליטיקאים האמריקאים ולצאת נגד החמדנות, הצביעות והשחיתות. מאהר שהנהיג פעם את התוכנית "פוליטקלי אינקורקט", ממשיך להנהיג את המאבק שלו ברודנות הפוליטקלי קורקט. "אמריקה עדיין יותר מדי תקינה פוליטית. תקינות פוליטית היא שם נרדף לחוסר יושר".

 

ריצ'רד דוקינס מתארח ב"זמן אמיתי עם ביל מאהר"

 

מצד שני, מאהר המגיש כיום ברשת HBO את התוכנית "זמן אמיתי עם ביל מאהר", תומך בלגליזציה של מריחואנה, בזכויות של בעלי חיים ופועל למען קהילת ההומואים והלסביות, כולל תמיכה בנישואים חד מיניים. באחד הראיונות שהוא העניק, מאהר הוציא מהארון פוליטיקאי רפובליקני.

 

"לא ניסיתי לעשות לו אאוטינג", הוא מסביר. "הייתי בטוח שהוא מחוץ לארון. מבחינתי הוא התנהג בצורה כזאת הומואית, שהייתי בטוח שכולם יודעים. בסוף הוא הוציא את עצמו מהארון. בעיקרון אני לא בעד אאוטינג. זה עניין פרטי. זה צריך להיות העסק שלך אם אתה רוצה לספר על זה, ולמי".

 

שילמת מחיר על המאבקים והדעות האמיצות שלך?

 

"כן, בהחלט. אבל זה מחיר שאני תמיד מוכן לשלם. יש לי חיים טובים, ויש מיליוני אנשים בארצות הברית שמעריכים את העובדה שאני אומר בקול את מה שהם חושבים בלב. ויש כמובן עוד יותר הרבה אנשים שלא חושבים כמוני, ולא סובלים אותי. אבל אני מעדיף לומר את מה שאני מרגיש ולהיות עם אותם אנשים שחכמים מספיק כדי להבין את זה, מאשר שיהיה לי קהל יותר גדול, ושאצטרך להיות צבוע".

 

אתה נזקק לשומרי ראש?

 

"כן, לפעמים".

 

אז זה המחיר שאתה משלם, או שזה מעבר לכך?

 

"אני אף פעם לא זוכה בשום פרסים. אני מופיע בטלוויזיה כבר עשרים שנה, ותמיד מועמד בכל הקטגוריות המתאימות, אבל לא זוכה. הייתי מועמד לאמי כבר 26

פעמים! היית חושב שאזכה פעם אחת, בגלל איזו טעות אדמיניסטרטיבית נגיד, אבל זה לא קרה".

 

מאהר, שמעולם לא התחתן, ידוע באורח חייו הפרוע, כולל גיחות לממלכת פלייבוי של יו הפנר. ב-2003 הוא אף יצא עם השפנפנה קוקו ג'והנסן, ואחרי שהקשר הסתיים כעבור שני וחצי, היא תבעה ממנו תשעה מיליון דולר. לטענתה, מאהר השפיל אותה והשמיע כלפיה הערות גזעניות. בית המשפט לא התרשם מהתביעה ומאהר יצא בשלום מהפרשה מהמביכה. מאז 2009 הוא חולק את חייו עם קארה סנטה מריה, בעלת תואר בנוירו-ביולוגיה.

 

אתה עדיין מבקר באחוזת פלייבוי?

 

"כן, זה כיף אמיתי: הרבה משקאות ונשים, שני התחביבים שלי. ואני גם חבר של יו הפנר. אבל אני כבר לא הולך לשם לעיתים תכופות כמו פעם. יש לי חברה עכשיו...".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאהר. למה שלא יתנו לו אמי, אפילו בטעות?
לאתר ההטבות
מומלצים