המשרד מתוחכם - העובדים פחות

הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

סוקולוב, המנכ"ל הוותיק, יושב עם הלקוח הלא פחות ותיק ממנו בחדר הישיבות. יחד הם מעלים זיכרונות מימים עברו. "אני עוד זוכר איך הבאתי למשרד את מכונת הכתיבה החדשה", משתבח סוקולוב בזיכרונו הטוב. "וכשהגיע מעבד התמלילים 'איינשטיין' חשבנו שהגענו לקצה הטכנולוגיה", ממשיך הלקוח.

"איזה פרימיטיביים היינו, לא יאומן איך הצלחנו לעבוד ככה," אומר סוקולוב."זוכר את הלוחות?", שואל אותו הלקוח. "בכל מצגת הייתם מסתתרים מאחורי עשרות לוחות. מידי פעם היינו מבחינים באיזה ראש מבצבץ מאחורי בורד".

סוקולוב צוחק ואומר, ש"אז הגיעה תקופת החושך, כל הישיבות התנהלו בחושך מוחלט כדי שהשקפים ייצאו ברורים בויאוגרף (מטול שקפים). איזה פרימיטיביים היינו, לא יאומן. אבל עכשיו,תודה לאל, יש לנו את כל זה..." -  סוקולוב מפנה את ידו אל מסך הפלזמה הענק, המקרן, המסך (שעולה ויורד באמצעות שלט מיוחד) ומערכת הסראונד.

הטכנולוגיה משיבה מלחמה

"המקרן לא מגיב!" - נשמעת זעקה. "תן לי, תן לי!", צועק מישהו מצידו השני של החדר. השלט של המקרן מחליף ידיים. בזה אחר זה לוחצים עליו כל עשרת הנוכחים בחדר, כאשר כל אחד בטוח שהוא זה יצליח לעורר את המקרן.

סוקולוב לוקח החלטה של מפקד בשטח, "עוברים לפלזמה!", הוא מכריז. המסך מגולגל חזרה ומישהו מנסה להדליק את הפלזמה. "זה לא השלט של הפלזמה, זה בכלל השלט של הדי וי די", אומר לו ידען אחד. "מה פתאום?! - זה השלט של המגבר", קובע ידען אחר.

"זה לא של הפלזמה ולא של הדי וי די, זה בכלל של המערכת", מכריז ידען שלישי. השלט נלחץ והוילונות מתחילים לרדת ומבהירים שאכן, זה לא השלט של הפלזמה.

"תביאו לי את כל השלטים!" צורח סוקולוב על כולנו. על השולחן נערמים עשרות שלטים שונים. כולם מתחילים ללחוץ עליהם בטירוף. מזגנים נפתחים וכבים, וילונות עולים ויורדים, מוסיקה חזקה נשמעת לפתע, אזעקה מתחילה לפעול במכונית של סוקולוב למטה ורק הפלזמה נותרת כבויה.

חוזרים לעידן הישן

ברכה מהמטבח נכנסת לחדר. כאשר היא מתעדכן על מה כל המהומה היא שולפת את אחד השלטים והפלזמה מתעוררת לחיים. אך השמחה לא אורכת זמן רב.

"למה לא רואים את המחשב?", צועק סוקולוב ושוב מתחילה בחדר פעילות קדחתנית. הלקוח כבר מתחיל לגלות סימני עצבנות. "אני חייב לצאת לישיבה חשובה", הוא אומר. "חכה רגע" עוצר אותו סוקולוב ופונה אלי "טוס מהר לחדר שלך, תדפיס את המצגת ותעלה לי אותה על לוחות!".

ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל: roynirit@bezeqint.net