הרופא מעזה תובע: "התייחסו לבנות כמו לנזק"

כמעט שנתיים חלפו מאז מבצע עופרת יצוקה ברצועה. אחד האירועים הטרגיים הזכורים ביותר ממנו היה הרג שלוש בנותיו של הגניקולוג ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש מפגיעת פגז צה"ל בבית המשפחה בעזה. בזמן שעבר מאז, עקרו הרופא ובני משפחתו לקנדה, והיום (א') הגיעו עורכי דינו בישראל לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הגישו בשמו תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון בגין אותו אירוע. דבר הגשת התביעה פורסם לראשונה בעיתון "ידיעות אחרונות".

האירוע כולו התרחש בשעה שד"ר אבו אל-עייש התראיין בטלוויזיה. על ההתרחשויות שהועברו אז בשידור ישיר כתבו עורכי הדין כי "בכל בית בישראל נשמעו זעקות שבר של אב, שבנותיו התבוססו בדמן לידו והוא משווע לעזרה".

בני משפחת אבו אל-עייש בקנדה. החיים החדשים שאחרי האסון

כתב התביעה, שעליו חתומים כ-20 מבני המשפחה, מפרט: "השפה המשפטית היבשה אינה יכולה לתאר כראוי את חומרת האירוע, שפת אנוש עשירה ומתוחכמת ככל שתהיה, מוגבלת ודלה מכדי להמחיש את עוצמת הכאב, את הטלטלה הנפשית, את עומקו של העצב הבל יימחה לעד, שחווה אב שבמו עיניו ראה איך שלוש בנותיו, בשר מבשרו, מקפחות את חייהן במחי פגזים צבאיים שנורו לעברן באורח נפשע".

ממקום מושבו בקנדה, סיפר ד"ר אבו אל-עייש ל-ynet על שרשרת האירועים שהביאה אותו לפתוח בהליך המשפטי. "התייחסו לבנות שלי כאילו הן היו אדם ללא נשמה. כואב מאוד שמתייחסים למוות של בני אדם כמו לנזק מלחמתי וכללי. קיוויתי שלא אצטרך להגיע למצב הזה ושנסגור את הדברים בהידברות. לא רציתי שבית המשפט יכריח את המדינה לראות את האור ואת הצדק".

בקול שבור, הדגיש הרופא העזתי כי יהיה מוכן למשוך את תביעתו, אם רק יכיר צה"ל באחריותו לטרגדיה שפקדה את משפחתו.

"הדרך הנכונה היחידה היא ללכת בהתאם לאמת ולא לשקר, לא להתחמק ולא לברוח. עשית משהו רע? תגיד שעשית את זה ותבקש סליחה. צריך להיות אומץ וכוח כדי לקבל אחריות".

אחת מבנותיו של ד"ר אבו אל-עייש מפונה לביה"ח (צילום: צפריר אביוב)

אם ינצח בתביעתו, מתכוון ד"ר אבו אל-עייש לתרום את הכסף שתבע מהמדינה לקרן הפועלת למען נשים במזרח-התיכון כולו, כולל בישראל. "אני לא תובע למען משהו אישי, בגלל חובה מוסרית שאני מרגיש. מדובר כאן בבנות שלי שאני אעשה כל דבר למענן. עכשיו זה למען בני האדם והאנושות כולה. המטרה שלי היא לקדש את ערך חיי האדם. זה הדבר הכי יקר, שאי אפשר להעריך אותו בכסף".

עורכי דינו של אבו אל-עייש, לאה צמל, ג'אדה חליחל ומיכאל ספרד, גוללו בכתב התביעה כי "זהו אחד המקרים שבהם גם מקצוע עריכת הדין עומד חסר אונים, והשליחות לייצג נאמנה את הלקוח ולהעביר בשמו את מסריו לבית המשפט פשוט איננה אפשרית. הסיבה הפשוטה היא שנפש אנוש אינה מסוגלת לדמיין טרגדיה בסדרי גודל כזה, קל וחומר שלא לתארה במילים שיוכלו להפגין נכונה את עוצמתה".

בכתב התביעה הם מאשימים כי לכוחות הביטחון הייתה ידיעה מוקדמת על העובדה כי בית המשפחה היה מאויש באותה השעה באזרחים תמימים וחפים מכל פשע, שלא סיכנו את כוחות הביטחון. הם אף טענו כי בסביבת הבית לא התנהלה כל לחימה, ולפיכך לא הייתה כל הצדקה לירי הפגזים שפגעו בבית והרגו את בנותיו של הרופא.

בהתייחסם לטענות שהשמיעו מפקדים בצה"ל שלפיהם שימש הבית מקום מסתור לצלפי חמאס, אמרו עורכי הדין כי "אלו טענות שקריות".