ביה"ס הניסויי ליאו באק: אני ואתה נתקן את העולם
חושבים שהגיע הזמן לשנות את העולם? חכו כמה שנים. בבית הספר הניסויי ליאו באק מגדלים את הדור הבא של המתקנים. באתגרי הישרדות, שיחות על ערכים ומסעות אלונקה - הם לומדים על יכולתם לשנות את הסביבה ולומדים להביט החוצה ולא פנימה, באכפתיות ובחמלה
מרכז ליאו באק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. במרכז לומדים 2,500 תלמידים והוא כולל מתנ"ס הפועל בתחומו באופן ייחודי. בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה לומדים 1,900 תלמידים. בדומה לבתי ספר נוספים שהוקמו לפני קום המדינה, כגון גימנסיה הרצליה ובית הספר הריאלי בחיפה, מרכז ליאו באק שייך לחברה בעירבון מוגבל ופועל תחת מועצת מנהלים. על פי הגדרת משרד החינוך הוא מוגדר בית ספר מוכר שאינו רשמי.
פסלר, אגב, הוא בוגר ליאו באק, שאף כיהן כיו"ר מועצת התלמידים בבית הספר וסגר מעגל לאחר שחזר לבית הספר לפני 23 שנים כמורה לערבית. לאחר שמילא שורה של תפקידים במרכז, הוא מכהן כמנהל ב-13 השנים האחרונות.
הכתבות הקודמות בסדרת בתיה"ס הניסויים:
- מהו בית ספר ניסויי?
- כינור דוד: למדו, אבל היזהרו לא להרוס את הילד
אביחיל: בי"ס שרואה כל ילד וילד - ביה"ס הניסויי לאוטיסטים: הסרט של חייהם
- בית ספר הדסה: לומדים בין הזריקות להקרנות
- האקדמיה למדענים צעירים: לשבור את הלמידה הקונבנציונלית
- גן בתנועה: גן לילדים שלא מפסיקים לזוז
- אולפנה ניסויית דולב: בית הספר שמציל ילדות אבודות
- רמות חפר: במקום בחינת בגרות - דיאלוג יצירתי
- בית הספר הבדואי: אין כיתה? למדו בשטח
"מהילדה הזאת לא יצא כלום
"לאמן אותם לצמוח לבוגרים מעורבים"
לגדל מתקני עולם
ב-2006, לאחר שבית הספר זכה בפרסים ואותות הצטיינות, בצד ההתבשמות מההצלחה, החלה לכרסם בהנהלה דאגה של ממש. "אמרנו שמהמקום הזה של לשבת בפסגת ההצלחה, יש סכנה שהיא המדרון שאחרי הפסגה", נזכר פסלר. "חשבנו איך מונעים את הגלישה ויוצרים פסגות חדשות".
הנהלת ליאו באק, בהובלתו של פסלר, החליטה לנסות ולהצטרף למערך בתי הספר הניסויים במשרד החינוך, על מנת לשמר את האנרגיות שנוצרו במוסד. במהלך חצי שנת שבתון של פסלר, ביחד עם סגניו, גובשה האסטרטגיה. "ניסינו לברר מה ב-DNA של ליאו באק דורש פיתוח והעמקה", הוא אומר. "היה לנו ברור שיש פה משהו שמפתח צעירים להפוך לאנשים מעורבים, פעילים ואכפתיים. אנחנו קוראים לזה מחויבות לתיקון עולם. הגישה הזו מגיעה ממסורת ארוכת ימים, מהיום שהמוסד הזה נוסד והיא נסמכת על רוחו של הרב ליאו באק עצמו, שמדבר בפילוסופיה שלו על תפקידו העיקרי של המחנך והוא לסייע לצעירים להבין מה משמעותי בחייהם. הכוונה הינה לאמן אותם לצמוח לבוגרים מעורבים, המבינים את המשמעות שלהם בעולם כמתקני עולם. החלטנו לקחת את התפיסה הזו, שהתבססה עד כה על תורה שבעל פה ואינטואיציה ולהפוך אותה למודל מושכל, מובנה וברור יותר".
התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים.
"תפקידו העיקרי של המחנך הוא לסייע לצעירים להבין מה משמעותי בחייהם"
"תמשיכו להזיע"
במשך שנתיים, צוותים רחבים של בית הספר בליווי גף הניסויים ויועצים אקדמיים הקדישו שעות רבות ללימוד של מחקרים ולבניית התיאוריה. "הארגון הפך לארגון לומד", מספר פסלר. "גם כשחשבנו שאנחנו מבינים, לא ויתרו לנו בגף הניסויים ואמרו לנו 'לא. אתם צריכים להמשיך ולהזיע'. פתחנו קרביים. מורים רבים התגייסו לתהליך ואת אלו שלא, עזבנו לנפשם. כיום אף אחד לא רוצה להישאר מחוץ לעניין כי זה הפך לחלק מהתרבות וכולם מבינים מה זה עשה. אתה לא יכול להישאר מחוץ לליל הסדר כשכל המשפחה בסדר".
גיבוש הניסוי בליאו באק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון. רצינו גם לחדד את המבט בחברה וגם לתת כלים כך שלא יעמדו חסרי אונים מול מצב הדורש תיקון", אומר פסלר.
במסגרת הניסוי, פותחו בכל שכבת גיל מודלים לפיתוח התנהגות מנהיגותית. בחטיבת הביניים עיקר העבודה לדברי פסלר היא על ה-Being ואילו בחטיבה העליונה על ה-Doing. לדברי פסלנר, 90% מהתוכניות מועברות לתלמידים על ידי מורי בית הספר שעברו השתלמויות.
בחטיבת הביניים התלמידים מקבלים תוכנית מוגברת בתחום הטיפוח האישי וחיזוק הדימוי, הן במקצועות הלימוד והן בתוכניות תומכות. הם עוברים סדנאות הכשרה, חלקן בשיטות אימון, להבנת המושג מנהיגות אישית. "כשמכניסים תכנים כאלו למקצועות הוראה רגילים, כל נקודת המבט משתנה", אומר פסלר. "בהיסטוריה למשל, הכנסנו תוכנית שמראה כיצד אנשים משנים את ההיסטוריה ומיהם האנשים הללו, תוך ההבנה שהתלמיד יכול להיות אדם שכזה. בכל המקצועות המורים מתגייסים להפוך את התוכן לרלוונטי יותר במשמעות הניסוי".
כמו כן, כלל השינוי הקטנת מספר התלמידים בכיתה ל-32, הגדלת מספר שעות החינוך השבועיות וכן נוספו תוספת שעות המאפשרות למחנך לפגוש כל תלמיד באופן אישי פעם בחודש. בתחילת השנה נבנית בפגישות אלו תוכנית אישית לכל תלמיד ובהמשך עוקבים אחר ביצועה באמצעות סרגל שנבנה במסגרת הניסוי והמשקף לתלמיד היכן הוא נמצא ולאן הוא צריך להגיע.
לשאלתי על מקורות כספיים להקטנת הכיתה ולשעות נוספות, עונה פסלר "למנהל בית הספר יש גמישות רבה בקביעת סדרי עדיפויות ואני מקבל שעות במסגרת הניסוי ממשרד החינוך. שינוי זה נעשה ללא תוספת תקציב מעבר לתוספת השעות".
כחלק מהשינוי, המורים עובדים בצוותים המאפשרים להם לראות את המכלול, כולל הפעילות הערכית של התלמיד ולא רק את ההישגים הלימודיים. "אנחנו לוקחים אותם למסע אלונקות ולאתגרים של הישרדות. פעילויות אלו מחזקות אותם ונוטעות בהם את האמונה שאין דבר שהם לא יכולים להשיג", מספר פסלר. "רואים את התוצאות. הם מוכנים ללמוד ולהשקיע ולהישאר בבית הספר והכל נולד מהתפיסה של הניסוי שהתלמיד הוא מכלול. אנחנו רואים את ההשפעה בעיקר בחטיבת הביניים שזהו שלב החינוך הכי קשה".
הצטיינות על שינוי
רעיון מקורי נוסף הוא חלוקת תעודות הצטיינות על שינוי שניתנות לתלמידים שעשו את השינוי המשמעותי ביותר. "גם אם התלמיד עלה מ-30 ל-56, אנחנו חושבים שצריך לציין את השינוי", אומר פסלר. "בהתחלה המורים היו מאוד סקפטיים, אבל את יודעת מה זה עשה להורים שזו פעם ראשונה שהבן שלהם הוזמן לקבל תעודת הוקרה? היה בכי היסטרי והחיים של הילד הזה השתנו באותו רגע. פתאום המושג הצטיינות קיבל משמעות אחרת".
בעוד שברוב בתי הספר בכיתה י' נפתחות כיתות אתגר, מב"ר וכדומה לתלמידים מתקשים שממשיכים לרוב עד ליב' במסגרת כיתות אלו, בליאו באק מאפשרים לתלמידים המתקשים מסלול המראה ופותחים בכיתה ט' כיתת נבחרת. מדובר בתלמידים שהישגיהם הנמוכים מנבאים שאם לא יעשו שינוי יתקשו מאוד בהמשך. "אנחנו חותמים עם הילדים הללו חוזה. הם לומדים בקבוצות קטנות ותוך מיקוד הלמידה. חלקם משפרים את ההישגים בצורה מדהימה ומצטרפים בי' לכיתות רגילות".
שיא בתרומה לקהילה
בחטיבה העליונה פותח פרויקט תוכנית קש"ת (קדם שנת שירות) והוקמה מחלקה בבית הספר שמטרתה לרכז את המידע על כל התוכניות הקיימות לשנת שירות במדינת ישראל. החל מכיתה י' התלמידים נחשפים למשמעות, מבקרים ונפגשים עם ארגונים ובוגרים שהתנדבו. התוצאה - שליש מתלמידי יב' בליאו באק ממשיכים לשנת שירות, אחוז גבוה במיוחד ברמה ארצית.
פסלר מודה שתהליך היישום של המודל מורכב יותר בחטיבה העליונה, היות והלימודים מכוונים לבחינות הבגרות שמכתיבות דפוסי הוראה וסטנדרטים. כעת מנסים לחולל שינוי משמעותי גם בחטיבה העליונה, כאשר הכוונה היא ליצור דפוסי למידה מכווני פיתוח אישי, כגון דפוס פרויקטאלי. כך יתאפשר עיסוק בתחומים אקטואליים וניתן יהיה להמשיך ולעבוד על גיבוש תכונות אישיות.
כבר כיום כחלק מהפעילויות, התלמידים מקבלים הדרכה בגיוס כספים. ללא גיוס כספים, לא ניתן לתקן עולם ובמיוחד במדינתנו. ביריד התרמה לעמותת "משאלת לב", תלמידי ליאו באק שברו את השיא שגיוס אי פעם על ידי תלמידי בית ספר וגייסו 60,000 ש"ח.
והתוצאות? מעורבות מורים בתהליך של חינוך ערכי, שינוי בתפיסת תפקיד המורה, שינוי בתחושת השייכות של התלמידים בעיקר בחטיבת הביניים וכמובן, ירידה באלימות לשיעורים אפסיים. הלוואי על כולנו.
לפנייה לכתב/ת 
