ערסי במובן הטוב
עומר אדם הופך לנער הזהב של הז'אנר המזרחי ועוד יהפוך לאחד מכוכביו הגדולים. עופר לוי מוציא אלבום לחובבי הז'אנר הטורקי שנותרו מיותמים, ורק דודו אהרון לא מתחדש. "מביט מזרחה"
עומר אדם לוהט
בואו נשים את הקלפים על השולחן ונאמר את האמת - יש משהו ערסי בעומר אדם. הקול המחוספס, הזיפים והגורמטים, צורת הביטוי השכונתית, האטיטיוד, הכל יחד הופכים אותו לילד רע, והקהל אוהב ילדים רעים. אדם לא מנסה להתיפייף. הוא עושה מוזיקה מזרחית, הקהל שלו הוא מי שהוא, ובגלל זה הוא לוהט, אולי אחד הכי לוהטים כיום.
לזכותו של אדם ייאמר שההצלחה שלו היא במקום הכי חשוב - בשטח: בחתונות, באירועים, בבמות הגדולות, שם הקהל משתולל איתו. בסך הכל ילדון בן 17 אבל עם כמויות כריזמה על הבמה שזמרים ותיקים יכולים רק לפנטז עליהן.
עומר אדם. מי זוכר את כוכב נולד? (צילום: איליה מלניקוב)
השבוע מוציא אדם את אלבומו הראשון וכאילו אומר, "מישהו עוד בכלל זוכר שהייתי בכוכב נולד?". לטעמי, מדובר באחד האלבומים היותר מוצלחים שיצאו מזה זמן רב. חציו הראשון של האלבום נפתח בשרשרת להיטים ענקית, שכבר מוכרים לכולם וחרכו את תחנות הרדיו, החל משיר הנושא "נמס ממך" ועד ל"להיאבד ברוח", "הופה", "את בליבי" וכמובן אחד השירים המצליחים ביותר שלו, בעיקר בקרב הקהל הקשה של הז'אנר, "אל תבכי". כל אלה רק מראים איזו מכונת להיטים משומנת הוא.
האזינו ל"אל תבכי" - עומר אדם
החצי השני של האלבום נפתח בשירים לא מוכרים עדיין, אבל כל אחד מהם הוא להיט פוטנציאלי ענק. "נצח לצידך" היא בלדה יפהפיה, עצובה ומרגשת שבוודאי עוד תעשה כאן לא מעט רעש ויש בה איכויות שזמרים אחרים יכולים רק לקנא בהן. "בלילה קר" הוא שיר מקורי של אדם, שהוא בהחלט יכול להתגאות בו. הלחן יפה והמילים עצמן, שמבטאות תחושות נעורים, קטנות, פשוטות ובהחלט לא מגוחכות.
"לא תדעי דמעה" בוודאי יקבל השמעות רבות בתוכנית של אליקו, שכן מדובר בשיר חפלאי קלאסי, מהסוג האהוב עליו. את "נעתי בתוך מעגל" הלחין יוני יעיש, אחד היוצרים הכי מבטיחים היום. הוא העניק לאדם לחן שמזכיר את הקלאסיקות הגדולות של עמיר בניון. השיר האחרון, "חוזה בנשמה", שיר נושא לתוכנית הריאליטי האזוטרית "חתונת השנה", הוא שיר לא רע בכלל.
אדם עשה השבוע צעד ענקי בתעשייה, והפך סופית מילדון מחמד לנער הזהב. עם התחלה שכזו, הוא צפוי להיות אחד הכוכבים הגדולים ביותר של הז'אנר המזרחי בעשור החדש.
עופר לוי לא מרחם על המעריצים
עופר לוי הוא איש חכם. הוא בוודאי יתקן אותי ויאמר "גאון" ובמקרה הזה, אני מוכרח להסכים איתו. לוי, מי שגידל דורות של זמרים שראו בו מודל לחיקוי, כמו קובי פרץ, ליאור נרקיס ומושיק עפיה בתחילת דרכם, ידע שבזמן שהם פנו לדרך המלוקקת, נשארו בצד, עזובים ונטושים, כל ה"בכיינים" - מעריצי הזאנר הטורקי הכבד. אלה חשו מרומים מנטישת הכוכבים האהובים עליהם. מה עשה לוי? הוציא את "בדרך שבחרתי", אלבום עם לא פחות מ-16 רצועות, ונתן להם את כל מה שרק חיכו לו כל כך הרבה שנים.
עופר לוי. נותן את מנת הבכי הנחוצה (צילום: עידו ארז)
לוי לא ריחם על המעריצים שלו, באלבומו הראשון מזה חמש שנים: ההגשה הטורקית הכבדה, הלחן הדרמטי, צבע הקול שרק גורם לך לרצות לפתוח חדשות ולשמוע על אסונות. הוא מבקש לומר להם: אולי ערוץ 1 בגד בנו כשהוריד את הסרטים המצריים ביום שישי, אבל אני כאן, ונותן לכם את מנת הבכי שאתם צריכים.
אפשר להרחיב על האלבום שעות, לנתח כל שיר, אבל באמת שאין טעם. למעריצים הרבים של לוי זהו פריט חובה, לכל השאר: הישמרו ושמרו מרחק, שכן זה החומר הכי קשה שיצא לאחרונה. אבל זה לוי: אמיתי, לא מתחסד ובעיקר, כמו שיר הנושא, בוחר בדרך אחת והולך איתה כבר למעלה מ-20 שנה. עם הצלחה כזו באמת שלא מתווכחים.
דודו אהרון לא מחדש
הייתי בשבוע שעבר בהופעה של דודו אהרון בהיכל נוקיה והאמת, התאכזבתי. אחרי ההצלחה הענקית בקיסריה, ציפיתי שאהרון יביא להיכל כמו נוקיה חידוש אמנותי, עיבודים חדשים ללהיטים הענקיים שלו, יציאות מבריקות שעדיין לא היו. במקום, ראיתי מיחזור שלם של ההופעה מקיסריה, כולל הנאמבר של ליידי גאגא, שאז היה הברקה אבל עכשיו הוא בגדר "מה נשתנה?".
דודו אהרון בהיכל נוקיה. סימן "וי" (צילום: דרור עינב)
צורם במיוחד היה הביצוע ללהיט "פעם בחיים" של אהרון. במקור, זהו דואט עם זהבה בן. אלא שהפעם לא הופיעה בן עצמה, אלא זמרת הליווי שלו, בחורה אלמונית בשם שלומית טבאשי. ועולה השאלה, מדוע לא להביא את בן עצמה בהופעה בסדר גודל שכזה, ממש כמו שקובי פרץ מארח את אישתאר בהופעות הגדולות? התחושה הייתה של סימון "וי", בלי נסיון לחדש, להשקיע ולהביא דבר שטרם נראה.
