הגוגל-בוקס של הספרים היהודים
אתר היברו בוקס מציג כמעט 45 אלף ספרים בעברית, בנושאי יהדות והיסטוריה יהודית, כולם זמינים לשימוש חופשי ובחינם. מקים האתר: הספר העברי הוא אוצר בלום של ידיעות היסטוריות ואחרות. לא לדתיים בלבד
העיפו מבט לרגע בגרסת 2001 של האתר HebrewBooks.org. כותרתו צועקת "60 ספרים בפורמט PDF!" והאתר מעלה על נס דברים פיקנטיים כמו שו"ת קוקה קולה או השו"ת על הטיטניק. כעת הסתכלו באתר בגרסתו הנוכחית: 44,811 ספרי יהדות והיסטוריה יהודית בעברית, אפשרויות אחזור מתקדמות, חיפוש OCR ועוד. היקף בלתי נתפס של חומר מאוצר הספר העברי לדורותיו, והכול חופשי לשימוש. ממש גוגל Books העברי.
גולשים מישראל ומאיראן
שאלנו את חיים רוזנברג, הרוח החיה שמאחורי הפרויקט, מנין בא Hebrew Books, ולאן מועדות פניו.
למה שלא תשתפו פעולה עם גוגל בוקס?
"יש בינינו הבדלים עצומים: הם רוצים להרוויח כסף; המטרה שלנו היא להפסיד כסף. גוגל משקיעה הרבה בהגנה על הספרים ומקשה על הורדה שלהם, ואילו אנו מעוניינים שהם יהיו זמינים לכולם. אם יש ספר נדיר אי שם בעולם, והוא זמין כרגע רק למעיינים בודדים, אין סיבה שהוא לא ייסרק ויהיה זמין לכל אחד, בכל מקום בעולם".
רוזנברג מספר שמדי יום נכנסים להיברובוקס כעשרים אלף גולשים מ-130 מדינות, כולל מאיראן וממרכז אפריקה, וכמובן מישראל.
מאיפה הכסף? סריקת כמות כה גדולה של ספרים עולה הון עתק, ובאתר אין פרסומות וכל סוג אחר של תשלום. הפרויקט נשען על תרומות בלבד, והספונסור הראשי שלו כיום הוא צביקה רייזמן, תלמיד חכם ואיש עסקים מלוס אנג'לס, המשקיע לדברי רוזנברג זמן ומאמצים לא מבוטלים במטרה להנגיש כמה שיותר ספרים בעברית על גבי הרשת.
ההתחלה הייתה כאמור צנועה, והאתר התמקד בסריקת ספרים אמריקאים בעברית מלפני כ-100 שנה ויותר. עם הזמן הלך האתר והתרחב, ופריצת הדרך הייתה בהסכם עם ספריית חב"ד בניו יורק, שהובילה לסריקה של 15 אלף ספרים מהאוסף של הספריה. לאחר מכן נחתמו הסכמים עם ספריות נוספות, למשל ה-JTS (בית המדרש לרבנים בניו יורק) שהעמיד לסריקה 150 "דפוסי עריסה" (אינקונובולה - יצירות שהודפסו בשנים הראשונות שלאחר המצאת הדפוס, במאה ה-15), וכעת נסרקים ספרים מספריית YIVO במנהטן, המכילה מאות אלפי ספרים.
"אנחנו באים לספרייה ומציעים לה הצעה שאי אפשר לסרב לה", מספר רוזנברג. "אנחנו נסרוק את כל הספרים שלכם חינם אין כסף, ניתן לכם את העותקים הסרוקים ואף נקים אתר מיוחד לצורך כך. כל מה שאנו רוצים הוא שהספרים יהיו נגישים גם לכלל הציבור". ומה לגבי הספריה הלאומית בארץ הקודש? מתקיימים אתה מגעים כבר כמה שנים, אך לפי רוזנברג חילופי תפקידים תכופים שהיו בספריה מנעו התקדמות ממשית. אבל, הוא מבטיח, זה בדרך. בעזרת השם כמובן.
יש לכם יותר מ-42 אלף ספרים סרוקים. מה עוד נשאר לכם לעשות?
"הרבה מאוד. אנחנו עובדים על השגת ספרים נוספים שטרם סרקנו, וכן על פרויקט של סריקת מיקרופילמים (צילומים ממוזערים) של כתבי יד עבריים, שאנחנו עדיין מחפשים ספונסור בשבילו. סריקת המיקרופילמים החלה וחלק מהם זמינים באתר מיוחד שהקמנו לצורך כך, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. התכנון שלנו הוא לסרוק עשרת אלפים מיקרופילמים של כתבי יד עבריים מתחומים שונים.
"אנחנו סורקים את המיקרופילם ולא את כתב היד גופו, פעולה שהייתה מצריכה מכשור מורכב בהרבה ועלות גבוהה פי כמה. ההמרה ל-PDF מורידה את האיכות, אך בכל אופן מאפשרת לקורא לדעת ולזהות מה יש בכתב היד, וכך הוא יוכל ללכת לספרייה שבה הוא נמצא ולעיין במיקרופילם או בכתב היד עצמו, במקרה שקריאת הסריקה שלנו לא תספיק לו".
הספרים מוצעים בפורמט PDF, שהוא בעצם צילום של הספר, אבל מה לגבי טקסט שניתן יהיה לחפש בו, וגם להעתיק אותו?
"יש לנו באתר כרגע יותר מאלף ספרים מוקלדים. אנו מתכננים להתרחב גם בנושא הקלדת הספרים. רוב הספרים ניתנים לחיפוש פנימי על ידי OCR (זיהוי תווים אופטי, ה.ג.), שממפה את הספר ברמה טובה יחסית, אפילו כאשר הספר הוא בכתב רש"י. ואנו משפרים את הנושא הזה כל הזמן, וחוזרים ועוברים על כל ספר כמה פעמים כדי לשפר את איכות ה-OCR.בנוסף, אנחנו עובדים כעת על פרויקט של קטגוריות ומפתוח של החומר, שיאפשר חיפוש ואחזור קל בהרבה".
אין בעיה של זכויות יוצרים בספרים שהעליתם?
"ככלל, על הספרים המועלים לאתר לא חלות זכויות יוצרים, משום שאנו מתמקדים בעיקר בספרים ישנים. יש מחברים ששולחים לנו ביוזמתם ספרים חדשים שבבעלותם, כי הם גילו שהדבר לא פוגע במכירות אלא אדרבה מקדם אותן, כערוץ פרסומת נוסף לספר, מלבד חפצם של המחברים להפיץ את דבריהם ברבים.
"קורה לעתים שמדווחים לנו על ספרים שהוכנסו בלי רשות המחבר. במקרה כזה אנו מסירים את הספר מיידית. בכל פעם שמתגלה מקרה כזה הדבר מפריע לנו מאוד ואנו ממהרים להסיר את הספר. אנחנו לא רוצים לפגוע בפרנסתו של אף אחד".
האתר נקרא בשם הכולל "Hebrew Books", אבל כרגע הוא מכיל רק ספרי קודש והיסטוריה. מה לגבי ספרים עבריים מתחומים נוספים?
"אפשר שנתרחב בעתיד גם לתחומים נוספים. מכל מקום יש לזכור שהדפוס העברי התחיל עם ספרי קודש, ורק מאות שנה מאוחר יותר התחילו להדפיס ספרי חול. בכל מקרה, אני לא חושב שהאתר הזה מיועד לאנשים דתיים דווקא. הספר העברי הוא אוצר בלום של ידיעות היסטוריות ואחרות, שצריך להיות חשוב לכל יהודי שמעוניין להכיר את המורשת שלו: כיצד חיו יהודים בכל העולם, מה היו השאלות ששאלו, מה היו הדילמות שמולן עמדו".
"עיון בספרים חושף בפני הקורא עולם עצום ועשיר של ידיעות על עברו, בלי קשר לשאלה כמה מצוות הוא מקיים. הרי גם בעבר רוב האנשים לא היו ממש מלומדים. הם קיימו כמה מצוות, ידעו כמה הלכות, אבל בעיקר חיו את חייהם. עשרות אלפי הספרים שבאתר משקפים בין השאר בדיוק את החיים הללו, של היהודים הפשוטים ושל חייהם ומה שעניין אותם.
אפשר לומר שאנחנו "ישיבה" וירטואלית עם גישה של תלמידים מכל העולם, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. אנשים לא-דתיים רבים גולשים לאתר שלנו. יש כניסות רבות לאתר אפילו בשבת".
בינתייים, בעיקר לחוקרים ודתיים
מכל מקום, ברור שהאתר מועיל בראש ובראשונה לאנשים המתעניינים בספרי היהדות לדורותיה (ובעיקר דתיים וחוקרים), ופחות לאנשים שאינם מבינים כל כך בתחום. גם אם הללו ייגשו לאתר, ספק אם בשלב זה ידעו למצוא את השאלות המעניינות ואת הנתונים החשובים. לעת עתה, כל עוד הקטלוג באתר אינו במיטבו, ההמלצה שלנו היא להשתמש גם באתר הספרייה הווירטואלית של מכון "הלכה ברורה", המחלקת את הספרים המופיעים באתר הזה ובאתרים אחרים לפי קטגוריות, וכך תוכלו למצוא בקלות רבה יותר את מבוקשכם: תנ"ך ומפרשיו, חז"ל, רמב"ם, היסטוריה, גאוגרפיה, רפואה ומדע, ושאר תחומים.
אין ספק שהאתר הזה, יחד עם פרויקטים אינטרנטיים נוספים של העלאת ספרים וכתבי יד עתיקים לרשת, מסמנים קריאת כיוון ברורה: האינטרנט אינו שייך רק לעתיד, אלא הוא הולך והופך לחשוב מאין כמותו גם בחקר העבר.
לפנייה לכתב/ת 
