דו"ח עיריית תל-אביב: כל תושב עשירי - זר

מימדי התופעה נחשפים: חמישה ימים אחרי ההפגנה הגדולה בשכונת התקווה בדרישה לסלק את המסתננים, בדיון מיוחד וסוער שנערך אתמול (יום א') בהנהלת עיריית תל-אביב הוצג דו"ח בו רוכזו נתונים רבים על הקהילה הזרה, ובפרט על מבקשי מקלט. לפי הדו"ח, לפחות כל תושב עשירי בעיר הוא אזרח זר.

שאלת המסתננים - כתבות אחרונות ב-ynet:

• מסתנן תקף פקחים בשכ' התקווה: "תופעה גוברת"
• "אובמה של המסתננים" נלחם כדי שתקשיבו לו
• הפליטים בעצרת: "אנחנו לא המחלות של ישראל"
• "יש יהודים שמרביצים". ביקור אצל ילדי הפליטים
  

המסמך הוכן במרכז הסיוע העירוני לקהילה הזרה, והוצג בפני חברי הנהלת העיר וראש העיר רון חולדאי. בעיר חיים כיום לפחות 30 אלף מהגרי עבודה, ולפחות 10 אלפים מבקשי מקלט. עם זאת, הנתונים נאספו לפני כמה חודשים, ולפי הערכה המספרים כיום גבוהים בעוד כמה אלפים.

בכל המדינה יש 75,875 מהגרי עבודה חוקיים וכ-100 אלף לא חוקיים, מלבד 28,840 מבקשי מקלט, נטען בדו"ח. לצורך ההשוואה, בתל אביב, לפי מפקד האוכלוסין, ישנם כ-402 אלף תושבים, כך שלפחות עשרה אחוזים מהם זרים.

עוד עולה מהדו"ח כי מבקשי המקלט מגיעים בעיקר מאריתראה ומסודן, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים, והם דוברי טיגרית וערבית. מעטים מהם מדברים אנגלית. "רוב הזרים בתל-אביב עובדים בניקיון בתים ומסעדות, וגילם הממוצע הוא 35, כאשר ריכוזם הגבוה נמצא בשכונות דרום העיר", הוסבר בדו"ח.

חוסר מיומנויות למידה בסיסית

בעירייה הבדילו בחתך הסוציו-אקונומי בין מהגרי העבודה למבקשי המקלט. מהגרי העבודה הוגדרו "משפחות חד הוריות, נשים שעובדות בניקיון שעות ארוכות, קהילה נורמטיבית השרויה במצוקה ובעלת מוסר עבודה גבוה, אחוז גבוה של

משכילים, מינימום מעורבות בעבריינות ותופעות שוליים ובעלי מנגנונים חברתיים מפותחים". מנגד, מבקשי המקלט הם "קהילה בעלת פרופיל רב בעייתי, קשיי תקשורת, קשיים במציאת תעסוקה, אלימות במשפחה באחוזים גבוהים וצפיפות דיור".

לפי הדו"ח, ככלל, ונכון ליולי השנה, מטופלות בטיפות החלב בעיר 1,512 משפחות של זרים ובהן 39 נשים הרות ו-1,687 ילדים (396 תינוקות ו-1291 פעוטות). עוד צוין כי ילדי הזרים בעלי "תחלואה גבוהה וחוזרת בקרב הילדים עקב תנאי היגיינה ותברואה ירודים".

בפרק החינוך, הוסבר כי 60 מהתלמידים בקרב מבקשי המקלט משובצים בחמישה בתי ספר בצפון העיר, מסך 770 תלמידים מהקהילה הזרה (מרביתם בדרום העיר).

"עקב העובדה שהילדים גדלים במסגרות הבייביסיטרים עד גיל שלוש, בכניסתם לגני העירייה הם נתקלים בקשיים רבים", נכתב בדו"ח. "חוסר במיומנות למידה בסיסית (ישיבה על כיסא, אחיזת עיפרון, יכולות הקשבה וריכוז), חסכים רגשיים קשים, תסמונות פוסט טראומטיות (בקרב מבקשי המקלט), בעיות התנהגות, נטייה לאלימות (עקב חינוך באלימות מצד ההורים), קשיי תקשורת עם ההורים ועוד".

ההפגנה בשבוע שעבר. עלייה של 205% במשפחות הזרים (צילום: ירון ברנר)

בנושא התברואה והדיור, צוין כי מאפייני הזרים כוללים "הזנחה בחצרות, קריסת מערכות ביוב (פועל יוצא של פיצולי דירות), השלכת פסולת מדירות המגורים, מטרדים מבתי עסק של מהגרי עבודה (רעש, לכלוך, קטטות), צפיפות דיור עם חשש לבעיות סניטריות קשות".

מבחינת מגמות דמוגרפיות, צוין בדוח כי מינואר 2006 חלה עלייה של 205% במספר משפחות הזרים (פי שלושה) ו-147% בילדים (פי 2.5). הדו"ח המיוחד נחתם באמירה של אלברט איינשטיין מ-1950, לפיה "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע - הוא יושמד מאלה שמסתכלים מהצד ומסרבים להתערב".

"מהממשלה כבר נואשנו"

יוזם הדיון, יו"ר ועד שכונת התקווה וחבר מועצת העיר שלמה מסלאווי, אמר הערב ל-ynet: "כבר חצי שנה אני מחכה שחולדאי יעלה את הנושא הכל כך טעון לדיון בהנהלה. כפי שאנחנו רואים, נוספו מאות תינוקות ואימהות לטיפות החלב, ועוד מאות משפחות לטיפולן של העובדות הסוציאליות, מבלי שהוסיפו ולו תקן אחד,

 וזה כמובן על חשבון התור של התושבים הוותיקים שמשלמים מסים וארנונה ומממנים את השירותים האלה. מאוחר מדי ומעט מדי שהנושא רק עכשיו עולה לדיון בהנהלת העירייה, כי מהממשלה כבר נואשנו".

מסלאווי קרא במהלך הדיון לחולדאי להפעיל את סמכויות העירייה בנושא אכיפת עבירות בנייה, בשל הריבוי בפיצולי הדירות בהם גרים מסתננים, ואת האכיפה בנושא עסקים, ככלי עירוני מיידי לצמצום התופעה. ראש העיר חזר על דבריו גם הערב בדיון וקרא לממשלה לפעול בהקדם לטיפול בתופעה, אך באותה מידה קרא לכבד כל אדם באשר הוא אדם. בתום הדיון הוחלט לבדוק הצעה לתקצוב תקנים שיתווספו לטיפות החלב ולמערכת החינוך, ויוקם פורום עירוני בראשות חולדאי ובהשתתפות מסלאווי לבחינת אפשרויות להתמודד עם התופעה.

Read this article in English