סיור סובב יין

אם יש משהו שיכול להיות מהנה לכל חובב או חובבת יין, הרי זה טיול אזורי, שכולל טעימות יין וביקור ביקבים. העניין הוא, שאחרי כמה סיורים כאלה, מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שלחביות יש אותה צורה בכל היקבים, שהמכלים כולם נראים אותו דבר, ושביננו, לפעמים גם ליין יש אותו טעם.

כדי לנסות ולשבור מעט את השגרה, ניסיתי להרכיב סיור בן יומיים, באזור המושב כרם בן זמרה, שהוא אחד מאזורי היין היותר טובים שלנו. סיור שיכול להתאים לכל המשפחה, בתנאי שלילדים שבה יש סבלנות. מה זה אומר? זה אומר שכשההורים יושבים וטועמים יין באחד היקבים, הילדים שולפים מחשב או - אם עולה על הדעת - ספר, ומחכים בסבלנות עד יעבור זעם. באופן כללי, גם אם אתם בזוג, אפשר לעשות את אותו 'סיבוב' וליהנות בדיוק באותה מידה.

את הסיור התחלתי ביום שישי אביבי, ביקב אדיר. היקב הוא שותפות של שתי משפחות מהמושב - משפחות רוזנברג ואשכנזי. בלי להיכנס יותר מדי להסטוריה של המיזם או למשפחתולוגיה כאן, אומר שהעניין הראשון של 'אדיר' היתה מחלבה, ומשם צמח יקב. המחלבה היא מחלבת עיזים, שייצרה במשך זמן רב הרבה מהתוצרת עבור מחלבות גד. אבי רוזנברג, אחד הבנים, החליט שמעניין אותו לעשות יין, ובנה יקב, שאותו הרחיבו בני המשפחה והפכו לעסק של ממש. עיקר היין נמכר במרכז עצמו, והיתרה פה ושם בחנויות יין ומסעדות טובות, וזאת מכיון שאבי לא מאמין בייצור כמויות גדולות של יין, שלא יוכל למכור מחוץ למרכז המבקרים שלו, בשלב הזה.

(צילום: שגיא קופר) 

היקב, ששוכן כמה מטרים מיקב דלתון, הגדול הרבה יותר, נמצא במעין מכלול שחלקו מרכז מבקרים. המרכז, שעוצב להפליא על ידי רויטל אופיר, מחולק לשני חלקים: חלק אחד מוקדש לגבינות, והשני ליין. כל אחד יכול למצוא כאן מה שהוא או היא אוהבים, וגם אם באתם בשביל האחד, והחלטתם להמשיך לשני, לא יכעסו עליכם. אפשר ליהנות כאן מארוחת בוקר או ארוחות צמחוניות, לטעום יין וגבינות ולהתכונן לשלב הבא בטיול. כל אחד מקבל אותו יחס. גם מי שמבקש רק 'יין קינוח' או בא רק בשביל הגבינות. ההקפדה היא על כל פרט: ממתקני מזיגה 'תחת חנקן', שמונעים את קלקול היין שעומד בבקבוקים הפתוחים, ועד כוסות שטולצה טובות, שאין הרבה מסעדות בתל אביב שמתהדרות בהן.

היינות של 'אדיר' טובים. הם בוודאי לא מושלמים, ואפשר להרגיש שהייננות עדיין צעירה ולא תמיד מאוזנת, אבל אפשר למצוא יינות מהנים שתשמחו לקחת מהם אל הצימר שלכם, או הביתה. אלה יינות מודרניים, עם הרבה פרי ולא מעט עץ. יין לבן בינתיים אין - מגדלים מעט שרדונה, שרובו נמכר, אבל מה שיש בחביות מבטיח מאוד: השרדונה 2010 היה עדיין על השמרים כשטעמתי אותו: יין צעיר, בעל פרי מודגש ויפהפה. חמיצות קצת נמוכה, אבל ארומתי מאוד, מלא פרי טרופי טרי, אגסים ומלון. מינרליות קלה בסיומת.

מחירי היין קצת גבוהים לטעמי, וחסר ביקב יין במחיר של 65-70 ש"ח, שיכול היה להיות יין שרבים מהמבקרים היו קונים. סיכום רשמי הטעימה שלי בסיום הכתבה. היינות של אדיר כשרים, והיקב ומרכז המבקרים סגורים בשבת.

באותו אזור תעשייה ממש, שוכנת מבשלת בטרפליי, שאותה כבר הזכרתי בכתבה קודמת. ליד שני אלה, יקב דלתון ומעבר לכביש, יקב רימון. כל אחד יכול למצוא משהו בהתאם להעדפה שלו, במרחק לא גדול בין הנקודות השונות. ואגב, כל היקבים האלה כשרים, וסגורים בשבת.

כרם בן זמרה - היקב

אם אתם מחפשים מקום לישון בו, הרי שבמושב יש שפע הצעות. אם אתם רק בעניין של יין, אחד היקבים שבמושב הוא "כרם בן זמרה".

מבחינה כרונולוגית, זהו היקב השלישי באזור: הראשון היה דלתון, אחריו מילס, בן זימרה, אדיר ואז מיטב. ליוסי אשכנזי יקב על גבעה במושב, צופה אל מכלי המים שסביבם נטועים כרמי היין של מילס, ססלוב וגם דלתון. יוסי, שלו כרמים בבן זמרה, החל את היקב בשנת 2003, ועבד בהדרכה וסיוע של אסף (יקב אסף) שמוכר גם מהיקב שלו וכשותף של יואב לוי, מיקב בזלת הגולן. לצד היקב יש מרכז מבקרים קטנטן, שבו דלפק טעימות, לצד כמה שולחנות עץ וחלונות גדולים, שיוצרים אווירה של 'שאלה' בהרים. אחרי שבע שנים, שבהן עבד סביב השבוע, ומרכז המבקרים היה פתוח בכל ימות השבוע, הכשיר יוסי את היקב, ומרכז המבקרים סגור עכשיו בימי שבת. "ילדה בת שנה וחצי עשתה את ההבדל." הוא אומר, "והרגיעה אותי. ימי שישי הם ימים עמוסים, ושבתות עוד יותר, אבל בן אדם צריך גם לחיות."

היינות מאוד אלגנטיים: הפה לא בומבסטי ואין מתיקות או חנפנות. פרי אדום ממוקד, כשהעץ מלווה אותו מצוין (החביות צרפתיות, חדשות ברובן). משנת 2009 היינות כשרים. אשכנזי עובד היום עם 30 מסעדות באזור המרכז עם 'אלרן יין' שעושה את ההפצה. חלק מחנויות היין מחזיקות מהיינות שלו ומומלץ בהחלט לנסות.

לסיום - סיבוב כרמים

מדברים לא מעט על עמק קדש, על כרם בן זמרה ו'דלתון', אבל תכל'ס, כמה מאיתנו באמת ראו או עברו במקומות האלה? טרקטורוני דישון היו אופציה מצוינת, כיון שלפחות אחד המסלולים שלהם עולה אל מעל לדישון וצופה אל עמק קדש. ההתרשמות הזאת - מהר זמר, כנקודה שצופה מצד אחד לכרם בן זמרה ולכרמים שסביב וליד המושב, ומצד שני אל העמק - משהו שקצת קשה לקבל במכונית רגילה, נניח. היא חשובה למי שרוצה להבין על מה מדובר כשהייננים מדברים על הכרמים הרבים בעמק, שחליפו את הנשירים השונים. משם נוסע הסיור בתוך היער על רמות נפתלי, נכנס וחוצה את עמק קדש לרוחבו, לצידי הכרמים. רוב הכרמים המשולטים הם של יקבי כרמל, אבל בעמק ישנם גם כרמים של 'סגל' וברקן ושל יקבים אחרים.

חשוב לומר שהכרמים הם שטחים פרטיים וסגורים, והסיורים לא עוברים דרכם, אבל מי שרוצה קצת לחוש את הסביבה, לראות את האדמה יותר מקרוב ולהבין על מה מדובר כשמדברים על אדמה גירנית יותר או פחות, על 'אצבעות' של בזלת ועל כרמים שחשופים לרוחות, הסיור הזה, בן כשעה וחצי, מומלץ מאוד. הילדים יכולים ליהנות מעניין הטרקטורון או ה'מיול' עצמו, לצד העניין ה'ינני'. עוד נקודה שממנה אפשר לראות את העמק ואת שטחי הכרמים היא מצודת כ"ח, שמי שבעניין של טיולי מורשת, היא בהחלט מעניינת ונמצאת ממש על הכביש, ש'נוסע' מעל עמק החולה.

יינות יקב אדיר -

קברנה סוביניון 2008 - 100% ק"ס - דובדבנים ופירות טריים. לצידם קצת ירקרקות הפה עגול למדי, לא שמן מאוד. קצת אלכוהולי ודי חם. די טאני. חומציות טובה. סיומת בינונית ארוכה. 90 ₪.

שיראז 2008 - 100% שיראז. 12 חודש בחביות - 80% צרפתי, 79% חדשות. פרחים ופרי מתוק מאוד באף. קצת גומי שרוף. פה בינוני. סיומת בינונית; טאנינים. חריף למדי. 120 ₪.

פלאטו 2005 - האף מאוד 'עבה', עם הרבה העץ. הפרי קצת ירוק מדי לטעמי - עם הרבה פלפל-גמבה ששוכב וממתין להתפרץ, אבל בסך הכל זה יין עם אף מעניין. הגוף מאוזן יפה: לא כבד או 'עבה' מדי. סיומת בינונית ארוכה, מתובלת וחומצית-מאוזנת. פלפלית.

פלאטו 2007 - 92% ק"ס, 8% שיראז. שנתיים בעץ ושמונה חודשים בבקבוקים. 100% עץ צרפתי חדש - 300 ליטר. מגיע מגפנים מנטיעה של 1988. דילולים וזמירה אינטנסיביים. אחרי 2005 ו- 2007, ייצא גם 'פלאטו' בבציר 2009, כנראה. מעט אלכוהולי - 14.2% אלכוהול - צריך להגיש מקורר. חוץ מזה, אף נעים, פירותי. מאוזן עם העץ, שנותן בעיקר קרום לחם טרי וחלה. סיומת ארוכה, קצת מינרלי בסיום, עם טאנינים בינוניים. יין שיתאים לבשר אדום צלוי. 180 ₪.

קברנה סוביניון (חבית) 2009 - חומר לפלאטו 2009. סיים 13 חודש בחביות. את הבלנד עושה אבי כחמישה חודשים לפני סיום ההתישנות בחביות. צבע מאוד כהה, יפה. חומר מאד טוב. הפה עסיסי מאוד, מתובל, שחור - מלא פלפל שחור. חלק ומאוד 'שתי'. קצת ירקרק, אבל החלק הזה ביין יוצא דווקא יותר בסוף, או אחרי זמן בכוס. הטאנינים טובים וליין לא חסר כלום בכל מה שקשור ב'פה' שלו. סיומת ארוכה וטובה. הפרי של 2010 נראה מבטיח. נראה.

יין קינוח בסגנון פורט - מחוזק ל-18% בכהל ענבים. קברנה ושיראז. לוקח ענבים מבציר מאוחר מאוד, עם הרבה פחת, מצומק. הריחות נעימים. הפה מאוד עגול. יין טוב. עשוי יפה, וזסטי, מתובל. המתיקות טובה - לא מעמיסה מדי. יין טאני, אבל עגול.

יינות יקב כרם בן זמרה

קברנה סוביניון 2008 - ירקרקות של אצות ים ומינרליות. מעניין - באף הראשון. מתיקות פרי טובה. קצת אבק. הפה עגול, חלק, קטיפתי. טאניות צעירה, מאוד מורגשת. היין ממש בתחילת דרכו. מאוד 'מרצין', קצת מריר בסיומת. 80 ₪. קניה טובה מאוד.

קברנה סובניון ריזרב 2008 - קצת 'מזיע'. מאוד מעניין, אבל סגור. בנוסף, אסוציאציות קצת של גרעינים שחורים - מהחבית. בפה, חמיצות טובה, טאנינים יבשים. המתקפה טיפה חלשה, אבל היין 'גדל' יפה בפה, והתוצאה של יין בעל גוף טוב וסיומת ארוכה, עם מתקתקות ממש עדינה וחריפות עסיסית. יופי של יין. 120 ₪ .

בלנד 2009 (דוגמת חבית) - קברנה - 60, מרלו - 40. 11 חודש בעץ מיועד ל-18 חודש. הרבה צבע, יפה. הפה מאוד עגול, קטיפתי. חמיצות טובה. טאנינים קצת קשים עדיין, טיפה מרירות. מאוד מרשים: השילוב של הפרי העצמתי עם הארומות והטעמים ה'מאובקים' ומעט ה'אפר' של החבית - טוב מאוד. בערך 2400 בקבוקים.

קברנה סוביניון ריזרב 2009 (דוגמת חבית) - יין מבושם. פרי מצוין. כהה, 'גואשי'. קצת ברט - לא נורא, מוסיף. קצת שוקולדי, אבל מאוד אלגנטי. המבנה הטאני של היין טוב והחמיצות ברורה ורעננה. הסיומת יבשה, טיפה כהילה בגרון.

• שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק"