רוצים חוו"ד שנייה? 50% סיכוי שהיא זהה לראשונה
חוקרים באוניברסיטת בן גוריון שבדקו 332 רופאים גילו: אורתופדים שידעו מה הרופא הקודם המליץ התאימו את דעתם לזו שלו ב-50% מהמקרים. במקרה שבו נאמר להם כי החולה יפנה לחוות דעת אחריהם, הם נטו להמליץ על טיפול שמרני יותר
נוירולוגים מושפעים פחות
במחקר נבדקו 332 רופאים, 172 מהם אורתופדים ו-160 נוירולוגים. הוצגו בפניהם מקרים של חולים, יחד עם חוות דעת ראשונה שכתב אחד מעמיתיהם ומקרים אחרים שבהם נאמר להם כי אותו חולה מתעתד לפנות לרופא נוסף ולקבל חוות דעת שנייה. כ"בקרה" הוצגו בפניהם תרחישים אחרים, ללא חוות דעת ראשונה או שנייה, בהם נדרשו להחליט על דרך הטיפול בחולה.
בקבוצת האורתופדים נמצא כי הידיעה שהרופא הקודם המליץ על טיפול התערבותי (ניתוח, לדוגמה) השפיעה על החלטתם לכיוון טיפול התערבותי. במקרה שבו נאמר להם כי החולה מתכוון לקבל חוות דעת שנייה, הרופאים נטו להמליץ על טיפול שמרני. במדגם הנוירולוגים לא נמצא כל קשר בין חוות הדעת.
במקרה של כל רופא, נותחו תשובותיו במקרה של תרחיש בקרה ובמקרה של תרחיש שבו ניתנה חוות דעת נוספת. כל אחד מ-172 האורתופדים קיבל שמונה מקרים לבחינה. בממוצע, נמצא כי בשישה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, חוות הדעת הקודמת השפיעה על חוות הדעת השנייה: בארבעה מתוך שמונה מקרים ניתנה חוות דעת זהה לקודמת ובשני מקרים ניתנה חוות דעת מנוגדת לחוות הדעת הקודמת. בשני מקרים מתוך שמונה, לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין מה שהרופא ענה בבקרה לבין מה שהוא ענה בתרחיש.
ההשפעה הממתנת של חוות דעת שנייה
המחקר נערך על ידי גבע ושיץ, נדב דוידוביץ' ויוסי פליסקין מאוניברסיטת בן-גוריון והוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
"במחקר ביקשנו לראות אם רופאים מוטים בכך שהם יודעים מה היא חוות הדעת הקודמת, האם זה מכניס אותם לתלם מחשבתי", מסביר ושיץ, "במקרים שבהם היתה חוות דעת קודמת היתה משיכה לכיוון יותר התערבותי, כמו ניתוח. במקרים שבהם הרופאים ידעו שאחריהם החולה הולך לקבל חוות דעת שנייה, הם הלכו לכיוון יותר זהיר ולטיפולים שמרניים, כמו פיזיותרפיה. ההסבר שלנו הוא שכשאתה כרופא יודע שמישהו הולך לבקר את החלטתך אתה יותר זהיר, יש לך פחות ביטחון שזה מה שצריך לעשות".
לגבי ההבדל בין הנוירולוגים לאורתופדים טוען ושיץ כי "אופי הטיפול בשני המקצועות שונה לחלוטין. באורתופדיה לרוב האבחנה ברורה וישנה התלבטות לגבי הטיפול, כאשר הטיפול הוא בדרך כלל בלתי הפיך, כמו ניתוח החלפת מפרק. בנוירולוגיה ישנה פעמים רבות התלבטות לגבי האבחנה כאשר הטיפול הוא לרוב טיפול תרופתי גמיש, שניתן להתחיל ולהפסיק. באורתופדיה ישם תהליכים פחות הפיכים והכרעות יותר קשות. וההיעזרות בחוות הדעת הקודמת מחזקת את הביטחון של הרופא".
"היו מודעים לכך שהרופא הוא בנאדם"
קבלת חוות דעת שנייה היא אחד השירותים המבוקשים במסגרת הביטוחים המשלימים. מדו"ח של משרד הבריאות עולה כי כ-388 אלף ממבוטחי הכללית השתמשו בשירות הזה בשנת 2009, בעלות של 180 מיליון שקלים. במכבי הוציאו מבוטחי מגן זהב 64 מיליון שקלים על חוות דעת שנייה, במאוחדת 25 מיליון ובלאומית 17 מיליון.
"חוות דעת שנייה היא דבר טוב, אך צריכה להיות מודעות לכך שהרופא הוא
בנאדם ועלול להיות מושפע מחוות דעת קודמת. ישנו סיכון שחוות דעת קודמת תכניס את הרופא לתלם מחשבתי", אומר החוקר.
אם אתם שוקלים להסתיר מהרופא את חוות הדעת הקודמת, הרי שסקר עמדות שהועבר בין הרופאים במסגרת המחקר הראה כי אמונו של הרופא המטפל נפגע אם הוא מגלה שהלכתם לקבל חוות דעת שנייה "מאחורי גבו". גם הרופאים המומחים שאתו מתייעצים בפעם השנייה ציינו שאמונם בחולה ייפגע אם הוא יימנע מלדווח שיש ברשותו חוות דעת קודמת.
לפנייה לכתב/ת 
