ליברמן לא אשם

המדינה לא מתנהלת מעצמה. מנהלים אותה פוליטיקאים, והניהול הכושל שלהם לעיתים יקר מנשוא. קשה למשל לתאר נזק חמור יותר מזה שחולל וממשיך לחולל הנשיא רוברט מוגאבה למעמדה ותדמיתה של זימבבווה. המדינה שהייתה פעם גאוותה של אפריקה היא היום צל חיוור של עצמה ושנואה על העולם כולו. שר החוץ ליברמן פועל להביא גם את ישראל לנקודה הזאת. אדם כושל המנהל את מדיניות החוץ בדרך הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, וגורם לישראל נזק בינלאומי בלתי הפיך. רק פיטוריו המיידיים יכולים לצמצם במקצת את נזקו.

אפשר להתווכח על התבונה שבהתנצלות בפני טורקיה. ההיגיון אומר שצריך למצוא את האיזון המדויק בין דרישות טורקיה לדרישותינו וזוהי בדיוק משימתם של דיפלומטים מיומנים. אבל גם אם נקבל את עמדתו של שר החוץ שצריך לדחות מכל וכל את הדרישה להתנצלות, הגישה הנכונה היא להציג שילוב נכון בין הבעת נכונות בלתי מסויגת לשיפור היחסים ובין הצורך לעמוד על כבודנו הלאומי.

את תפקיד האיש הרע במהלך הזה, זה שתפקידו לדחות את דרישתה של טורקיה, צריך היה למלא מישהו אחר בממשל, אולי אפילו שותפו של ליברמן, אהרונוביץ'. שר החוץ הוא האיש האמור לדבר על הידידות רבת השנים בין המדינות ועל רצוננו ביחסי שכנות טובים. אבל במדינת פרטצ'יה שלנו הכול אפשרי, כולל מוביל הדיפלומטיה הישראלית שמבין את תפקידו כהרס כל סיכוי לשיקום תשתית יחסי החוץ של המדינה.

לשפר ולא להרוס

אבל למרות כל זה האמת היא שליברמן לא אשם. גם אם זה לא מוצא חן בעינינו אלה דעותיו, זו אישיותו, זו דרך ההתנהלות

 שלו, וזה מה שבוחריו אוהבים, ולכן בחרו בו. אבל כשם שלא כדאי למנות מרצה פציפיסט לשר ביטחון, אסור למנות בריון חסר טאקט מינימלי לשר חוץ.

לכן האשם העיקרי, ואולי היחיד, הוא ראש הממשלה. נתניהו מנסה אמנם בחצי פה לצמצם את נזקיו של ליברמן, אבל מלכתחילה לא היה צריך למנותו. אפשר היה למצוא עבורו תפקידים וכיבודים למכביר בלי להפקיר בידיו את כל המערכת הבינלאומית. בנקודת הזמן הזאת, כאשר יחסי החוץ של ישראל לקראת קריסה טוטאלית, הדרך היחידה הפתוחה בפני נתניהו למנוע נזק ארוך טווח למדינה היא לפטר את ליברמן מיידית מתפקיד שר החוץ.

פרופ' דרור זאבי, מרצה במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון