ביקורת מסעדה: ההשראה שהלכה לאיבוד

כשהיא ממוקמת בלב איזור התעשייה המאובק של יהוד, טאטי היא מסעדה מהזן המעשי, עם תפריט עסקי מפותח היטב והיצע מנות מגוון, המנסה לקלוע כמעט לכל טעם. המקום גדול מאוד, ומעוצב בסגנון שנהוג משום מה לכנותו ניו-יורקי, בלי להחמיץ אף אחת מקלישאות הז'אנר: שתי קומות, חדר פרטי מבודד, בר ארוך ומפותל, מטבח חשוף ותפריט הכתוב בגיר על לוח.

למרות שהגענו בשעת צהריים עסוקה, לא התקשינו למצוא מקומות על הבר. כאמור, התפריט כאן אקלקטי מאוד - בין השאר מנות טאפאס שאחת מהן היא פשוט חומוס עם פלאפל, פסטה, פוקאצ'ות למיניהן, דגים, עוף ובשר. זה כשלעצמו לא רע בהכרח. כמו תמיד, נותרת לבדיקה רק הסוגיה הפעוטה של איכות הביצוע של המנות.

ואלה לא איחרו להגיע. ראשית נחת לבקשתנו מרק שהוגדר כ"אסייתי" ואף לווה בשלל אזהרות מפי הברמנית בשל ייחודו - אבל התגלה למעצבה כמרק ירקות סטנדרטי, שלא לומר סבתאי, שגם הזלפה משמעותית של רוטב סויה לא חילצה ממנו אף בת-קול מלוכסנת עין.

אחריו - פטה חצילים. עסק פשוט ומהיר. זורקים חציל מבושל או צלוי עם גבינת פטה לבלנדר, מוסיפים שתיים וחצי טיפות שמן זית וקמצוץ מלח ופלפל שחור - והרי לכם משחת חצילים משודרגת המוגשת עם פוקצ'ה בשרנית, שסותמת את התיאבון. או במלים אחרות - מנה סתמית ונטולת השראה.

לעיקריות הזמנו פילה דג ים על הגריל עם ניוקי במילוי גבינת עזים, ונורי בורי - פילה בורי עטוף באצה. התוספות שהובטחו - סלט ארטישוק וירקות מאודים. אני אומר שהובטחו, כי כבר למדנו שכאן - כמו במסעדות רבות אחרות, אגב - קיים פער ממשי בין התפריט למציאות.

פילה דג ים על הגריל עם ניוקי במילוי גבינת עזים (צילום: דניאל לילה) 

הדג היה המנה היחידה שעברה את הרף. נתחיו ספגו צריבה הגונה, שלא ייבשה אותם, אבל צד העור היה בכל זאת קצת לח מדי ולא היו מזיקות לו עוד כמה שניות על האש. הניוקי היו גדולים, אבל בפנים באמת הסתתרה בהם קצת גבינה שדווקא הוסיפה משהו. התוספת – ירקות מאודים, הייתה סתמית כמו שהיא נשמעת. אם כבר מאדים ירקות, למה לא להפתיע עם בחירה מקורית: סלק, דלעת, קולורבי - אתם יודעים, שיהיה מעניין יותר מכרובית ומגזר.

המנה השנייה הייתה פילה בורי שנעטף באצת נורי. רעיון מקורי ונחמד, שנכשל במבחן הביצוע: הפילה לא טופל ולא נוקה לחלוטין מהעצמות הקטנות והמעצבנות המאפיינות את דג הים הסורר הזה - כך שהיה צריך לפרק את המנה, לנקות את הדג, ואז לאכול אותה. סלט הארטישוק שהוגש עמה הכיל בעיקר גזר.

הבעיה בשתי המנות הייתה הרוטב: חמאה ושום, עם קצת יין לבן או בלי, ועיבוי קל של קורנפלור או קמח - טריק ששפים שמכבדים את עצמם השליכו מעבר לגבם יחד עם אבקות המרק וקופסאות השימורים בתחילת שנות ה‭,90-‬ כשהמודעות להרכב המזון הפכה למרכיב מהותי ביחסים שבין המסעדה לסועד.

וכך על ארוחה שאין מנוס מלהגדירה אלא כסתמית, שילמנו 240 שקלים, שכללו גם שני ספלוני אספרסו ושתייה קלה, שאינה נכללת בתפריט העסקי. במחיר הזה, שאינו זול במיוחד, היינו צריכים לקבל קצת יותר.

טאטי, אברהם גירון 3 יהוד, 03-5392500 ‬