חולה הסוכרת תובע: תנו לי לשרת ככבאי
כבר 22 שנים מתנדב אורן אפרתי ככבאי, וחלומו היה להפוך את ההתנדבות למקצוע. אך זמן קצר לפני תחילת קורס הכבאים הוא גילה שחלה בסוכרת סוג 1 וקיבל הודעה כי אינו יכול לשרת בתפקיד. כעת הוא תובע את שירותי הכבאות במטרה שיאפשרו לו לשרת. "הסוכרת לא מהווה בעיה מבחינתי", הוא אומר
כבר כשהיה בן 13 ידע אורן אפרתי שהוא רוצה להיות כבאי כשיגדל, וכבר אז החל להתנדב ולסייע בתחנת הכיבוי בירושלים, שם הוא מתגורר. כיום, לאחר 22 שנים בהם הוא עוסק בתחום באופן פעיל, הוא עדיין לא הגשים את החלום להיות כבאי מן המניין, למרות שהיה קרוב מאוד לעשות זאת. הסיבה: מחלת הסוכרת סוג 1 שהתגלתה אצלו לפני כשש שנים, שעל פי תנאי הסף אינה מאפשרת לסובלים ממנה לשרת ככבאים בישראל.
אך אפרתי לא מוותר. הוא הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, באמצעות עו"ד רון רוה ממשרד אגמון ושות', תביעה בה הוא מבקש מבית המשפט להורות על ביטול תנאי סף זה, בטענה כי מדובר בתנאי מפלה. הוא מקווה כי אם אכן זה יקרה הוא יוכל סוף סוף להיות כבאי מן המניין. "אני מתנדב ככבאי כבר 22 שנה ואני מוכן להקדיש את החיים שלי בשביל להציל חיי אדם ורכוש", אומר אפרתי. "זה מה שעומד לנגד עיני כל הזמן וחשוב לי יותר מהכל".
"לרגע לא זנחתי את החלום שלי להיות כבאי"
כאמור, אפרתי בן ה-35, נשוי ואב לילדה, החל להתנדב ככבאי בתחנת רוממה בירושלים כבר כשהיה בן 13. "אז עוד לא ידעתי מה זה אומר להיות כבאי, אבל החלטתי לעשות משהו עם עצמי וללכת להתנדב", הוא נזכר. "היו כל מיני אפשרויות של התנדבות, אבל ידעתי שלהיות כבאי זה מעניין יותר, שיש יותר אקשן, ולכן בחרתי בזה".
אפרתי התנדב בתחנה עד היום בו התגייס לצבא. "התגייסתי, שירתתי שלוש שנים, וכשהשתחררתי פניתי למכבי האש ושאלתי אם אפשר לעבוד בתור כבאי. מכיוון שהתשובה הייתה שאין מקום הלכתי לעבוד במשטרה, אבל גם שם הייתי אחראי על כיבוי אש ובטיחות ולרגע לא זנחתי את החלום שלי להיות כבאי".
ואכן, בשנת 2002 נראה היה שחלומו של אפרתי עומד להתגשם. "כל הזמן בדקתי מה קורה עם העבודה בכבאות ובאותה השנה אמרו לי שיש מקום פנוי בתפקיד מוקדן והמליצו לי לקחת את התפקיד, כי קל יותר להתקבל לתפקיד כבאי מן המניין כשכבר עובדים בשירותי הכבאות. לרגע לא היססתי, ואכן עבדתי במוקד במשך שלוש שנים, כשמדי פעם הייתי יוצא לאירועים באישור של מפקד השירות. בנוסף המשכתי להתנדב, מעבר לשעות העבודה, ככבאי והמשכתי לצאת לאירועים עם הכבאים".
שלוש שנים מאוחר יותר נראה היה שאפרתי עומד סוף סוף להגשים את חלומו. "ב-2005 הודיעו לי שהתפנה תקן של כבאי ושאני יכול לגשת למכרז. ניגשתי, זכיתי והייתי מאושר שסוף כל סוף זה קורה".
"לא חשבתי שהסוכרת יכולה להוות בעיה"
אפרתי, שהיה אדם בריא לאורך כל חייו, פנה לפני הקורס לרופאת המשפחה שלו כדי לערוך בדיקות תקופתיות. "בגלל ההתנדבות שלי במכבי האש אני מקפיד ללכת להיבדק בכל כמה חודשים כדי לראות שהכל בסדר ועשיתי את זה גם זמן קצר לפני היציאה לקורס. אחרי הבדיקות הרופאה אמרה לי שיש לי סוכרת מסוג 1 ושאני צריך טיפול באינסולין ולהקפיד על אורח חיים בריא, וזה מה שעשיתי. בכלל לא חשבתי שהסוכרת יכולה להוות בעיה".
-לא חששת שהמחלה תפריע לך לתפקד ככבאי?
"אפילו לא לרגע", מבהיר אפרתי. "גם הרופאה, שידעה במה אני עוסק, לא אמרה לי שיש בעיה עם העבודה שלי. יש לי מכשיר, שמחובר אלי כל הזמן, ואני מנהל חיים רגילים לחלוטין, רק מקפיד עוד יותר מקודם על תזונה נכונה ופעילות גופנית. אני עורך בדיקות כל שלושה חודשים כדי לבדוק שהכל תקין, ואכן הסוכרת שלי מנוטרת ואני במצב מצויין. אני אפילו מכיר כבאים בתחנה שיש להם סוכרת ועובדים כרגיל, אז לרגע לא העליתי בדעתי שזה יכול ליצור לי בעיה כלשהי".
אך בשירותי הכבאות חשבו אחרת מאפרתי. יומיים לאחר תחילת קורס הכבאים הם הבחינו כי באישורים הרפואיים שהביא מצויין שהוא חולה בסוכרת. באותו היום הודיעו לו כי הוא מפסיק את הקורס וחוזר בחזרה לירושלים.
-איך הגבת כשהודיעו לך שאתה לא ממשיך בקורס?
"לא הבנתי למה זה קורה. אמרתי להם שכל מה שאני רוצה לעשות זה להיות כבאי".
"אני מקווה לחזור לקורס כמה שיותר מהר"
אותו רצון חזק של אפרתי להגשים את חלום הילדות שלו גרם לו לא לוותר. "שאלתי מה אני יכול לעשות כדי להמשיך בקורס ואמרו לי ללכת לרופא תעסוקתי ולהביא אישור שאני יכול להיות כבאי למרות המחלה. הבאתי לא אישור אחד אלא שניים, אבל אמרו לי שאלו הנהלים ושהם לא יכולים לעשות כלום וסירבו להחזיר אותי לקורס".
אפרתי מדגיש כי לאורך כל התקופה הזו, וגם בימים אלו, הוא ממשיך להתנדב ככבאי ויוצא לפעילות מבצעית בכל פעם שמתאפשר לו. "אני עושה זאת בנוסף לשעות העבודה שלי כי זה אצלי בדם, זה הדבר החשוב לי ביותר. בשריפה הגדולה בכרמל, למשל, הייתי אחראי על החפ"ק ועל 38 כבאים ואפילו קיבלתי על כך תעודת הוקרה מראש העיר".
ואכן גם התשובה השלילית שקיבל מהגורמים השונים בשירותי הכבאות לא גרמה לו לוותר ולפני כשנתיים הוא הגיש תביעה לבית המשפט כנגד שירותי הכבאות וההצלה, בה הוא מבקש מבית
המשפט להורות על ביטול תנאי הסף שלא מאפשר לחולי סוכרת לשרת. בימים אלו נמצאת התביעה בהליך של סיכומים, כשפסק הדין אמור להינתן בקרוב. במקרה ובית המשפט יחליט להיעתר לבקשתו של אפרתי תיפתח הדלת גם לחולי סוכרת אחרים שמעוניינים לשרת ככבאים.
-מה אתה מקווה שיקרה?
"אני מקווה לחזור לקורס כמה שיותר מהר. כל רגע שאני נמצא בחוץ אנחנו עלולים לאבד עוד חיי אדם. אני 22 שנה במקצוע הזה ואני מוכן להקדיש את החיים שלי בשביל להציל חיי אדם ורכוש. זה מה שעומד לנגד עיני. זה חשוב לי יותר מהמשפחה ויותר מהכל. אני גם מקווה שבשירותי הכבאות ישנו את הנהלים ובמקום לעשות תנאים כמו זה שמונע ממני לשרת, יבדקו כל מקרה לגופו. לא יכול להיות שיפסלו את כל חולי הסוכרת. הרי אנחנו מנהלים חיים תקינים, בדיוק כמו כל אחד אחר".
יורם לוי, דובר נציבות הכבאות וההצלה, מסר בתגובה: "התביעה נמצאת עדיין בתהליכי בירור בבית הדין לעבודה. נציבות הכבאות וההצלה תכבד כל החלטה שתתקבל".
לפנייה לכתב/ת 
